שני אנשים בתרבויות שונות הושלכו לים ומה קרה להם? אלי יונה בודק.
המערכת
"במהלך ההפלגה זממו מלחים להשליך את אַרִיוֹן, מנגן הקתרוס הגדול ביותר בימיו, ולגנוב את כספו…", הרודוטוס, היסטוריה א 23-24.
בחצר של אחד המלכים החשמונאים נתגלע ויכוח ער בין הכהן הגדול למשורר הֶלניסטי, בשאלה מי חשוב יותר, הנביאים או המשוררים.
אמר הכהן: "הנביאים כותבים על העתיד ואילו המשוררים על העבר. מה חשוב יותר? המת או החי? האתמול? המחר!"
אמר המשורר: "בלי מוזה אין שיר! בלי עבר אין עתיד, בלי אב אין ילד, אין יורש וממשיך דרך."
פנו למלך המשועשע, שהיה בקיא בכל החוכמות, של היהודים והיוונים כאחד, להכריע. וכך השיב להם המאור הגדול:
"יונה – הנביא – נפל לים ונבלע בידי לִוְיָתן…"
הנהנו שני הנִצים לחיוב.
"…אבל אַרִיוֹן, המשורר, נפל למים גם כן, ודולפין נשאוֹ אַחַר כבוד לחוף מבטחים."
