האם אפשר לשמוע משהו אם נגיע לכוכב הלכת מאדים, הוא מארס?

חיים מזר מראה שהתשובה אינה כה פשוטה.

המערכת

כוכב הלכת הרביעי מהשמש מאדים הוא מארס. ויקיפדיה

לכאורה  שאלה  בנאלית. נסתובב על פני  השטח  של  המאדים בלי  חליפת  חלל  וננסה  להקשיב  לרחשי הרוח  מה  נשמע? הרי יש  לו  אטמוספירה. העניין  הוא שהאטמוספירה של המאדים היא  דלילה  מאוד  ביחס  לזו  של  כדור  הארץ. צפיפותה  היא  1%  מזו  של כוכב  הלכת  עליו  אנו  חיים.  המשמעות  היא  שהולכת  הקול  היא חלשה מאוד  ביחס  למה  שאנו מכירים. קולות יהיו  הרבה  יותר  חלשים  מהמוכר לנו. על רכב  השטח  המאדימי  ה –  Perseverance הותקנו  שני   מיקרופונים אחד  על  החלק  העליון ואחד  בגחון.   ואכן  משעה  ששני מכשירים  אלה  הופעלו נשמעו  קולות  הרוח,  אבל  עוצמתם  היא חלשה.

על כדור  הארץ מהירות  גלי  הקול  343  מטר  לשניה  בטמפרטורה  של  20 מעלות  צלזיוס, במים  מהירותם  1430  מטר  לשניה  ובמתכת 5.1  ק”מ  לשניה. ככול  שצפיפות  החומר  גבוהה  יותר הולכת  הקול  טובה  יותר.  צפיפות  האטמוספירה  של  כדור  הארץ  1.2 ק”ג/מ”ק וזו  של  המאדים   0.02  ק”ג/מ”ק .  מספרים  אלה  מראים בבירור  עד  כמה  הולכת  הקול  באטמוספירת  המאדים  היא  חלשה.  יש  להביא  בחשבון  שככול  שעולים  גבוה  יותר  צפיפות  האטמוספירה  יורדת ולכן  הולכת  הקול  נחלשת. כלל  זה  תקף לכול  כוכב לכת או ירח בעל  נוכחות  אטמוספרית. אטמוספירות  דלילות  במיוחד שבהם  הצפיפות  היא  למשל 12- 10 העברת  קול היא  כמעט זניחה.

על המאדים  ישנה  תופעה  שלא  מוכרת  על  כדור הארץ.  תכולת  האטמוספירה  של  המאדים  היא  פחמן  דו  חמצני,  עם  כניסת  החורף ,  הטמפרטורה  יורדת  אל  מתחת  לנקודת הקיפאון  של הפחמן  הדו  חמצני  וזה  מתחיל  להתקרר  עד  שהוא  קופא  ומצטבר  על הקרקע בפרט  בקטבים  והופך  לקרח.   בקיץ  הוא  מפשיר  ובתהליך  של  סובלימציה  חוזר  לאטמוספירה.  המשמעות  היא  שעם  כניסת  החורף,  צפיפות  האטמוספירה  יורדת  וקטנה. בעקבות  זאת  הולכת  הקול  באטמוספירה יורדת גם היא. תהליך  הפוך  מתרחש  עם  כניסת  הקיץ. הפחמן  הדו חמצני מתאדה והאטמוספירה  הופכת  צפופה  יותר.  יש  לנו  תהליך  עונתי  של  התגברות  הולכת הקול  בקיץ והיחלשותה  בחורף. לשם  אילוסטרציה אם  נסתובב  בחורף  המאדימי  בחוץ (זאת בהנחה  שנשרוד  בתנאים  הקיצוניים  שלו)  והיה  ונהיה  מצויידים  באוזניות, נצטרך להעלות  את  עוצמת  הקול על  מנת  שנשמע  את  סביבתנו  ובקיץ   נחליש  אותו.

ישנם  מקומות  נמוכים  מאוד על  המאדים  ששם הולכת הקול  קצת  שונה  מהממוצע. ניקח  למשל  את  מכתש  Hellas . זהו מכתש  ענק , קוטרו  2400 ק”מ   ועומקו  9  ק”מ.   הלחץ  האטמוספרי  הממוצע  של  המאדים הוא  7 מיליבר. הלחץ  האטמוספרי בקרקעיתו  של  מכתש  זה  היא  12.5 מיליבר.  המשמעות  היא  שהולכת  הקול  גבוהה  יותר  במקום  זה   מאשר  במישורים  הפתוחים  של  המאדים. 

במחקרים  עתידיים  של  המאדים  ניתן  יהיה  לרשת  את הקרקע שלו  במארג של  רמקולים  ולהחזיק באטמוספירה  כדורים  פורחים עם  רמקולים  ולבדוק  את  התנהגות  גלי  הקול  בהיקף  גלובלי.

אפשר  גם  לעשות סימולציות בתנאי  מעבדה  לגבי  גופים  אחרים  בתנאי מעבדה. למשל  לקחת  תא  ריק,  להתקין  בו  רמקולים  ולהשמיע קולות  בעוצמה למשל  של  50  דציבלים    ולמלא  אותו  בחנקן  בלחץ  של  1.6  אטמוספירות  כמו  האטמוספירה של טיטן  ולבחון מה  קורה.  מכיון  שאטמוספירה  של  טיטן  צפופה  יותר  מזו של  כדור  הארץ  הולכת  הקול  בה חזקה יותר. מה  שלנו  נשמע  כ -50  דציבלים  על  טיטן  יכול  להישמע  כ -70  דציבלים (המספרים  שאני  מציג  הם  בגדר  ניחוש). האטמוספירה  של נוגה  הלחץ  האטמוספרי  שלה הוא  90  אטמוספירות. הולכת  הקול  בה תהיה עוד  יותר  גדולה.  מבחינת  האדם  כל  צפצוף  יכול  להישמע  כמחריש  אוזניים.

חקר הקול  בסביבות  פלנטריות  שונות  פותח  דלת  למחקרים  מסוג חדש  לחלוטין  ומרתק  במיוחד.

וראו גם :

מאדים בויקיפדיה

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

16 + 8 =