המלכה איזבל: ברירת מחדל?

חיים מזר מנסה להעריך את דמותה של המלכה הצידונית איזבל, אישתו של אחאב מלך ישראל, מהמעט הידוע לנו עליה בתנ"ך.

המערכת

במלכים א' טז' 31 מסופר כי אחאב מלך ישראל נשא לאישה את איזבל בת אתבעל הצידונים. זה סוג של נישואים שבא לצרכים דיפלומטיים בעת העתיקה בין מדינות או ערי מדינה. הכתוב לא מוסר שום דבר על איזבל. כך נוהג הכתוב גם לגבי מלכים אחרים, בין שמדובר במלכי יהודה ובין שדובר במלכי ישראל.

על פניו אי אפשר ללמוד שום דבר על אישיותה של איזבל. אולם מדרך פעולתה, כפי שמוסר הכתוב בשני מקרים, נרמז על כך. בפרק יח' כתוב "ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה", והוא חוזר על כך בהמשך בפסוק 13 "בהרוג איזבל את נביאי יהוה…". בפרק כא' מסופר סיפורו של נבות היזרעאלי. הסיפור הידוע הוא שהיה לנבות כרם סמוך לארמונו של אחאב, אחאב היה מוכן לרכוש מנבות את הכרם תמורת כרם משובח יותר, נבות סירב ולא ויתר, ואחאב סיפר על כך לאיזבל. איזבל מה עשתה? ביימה משפט לנבות תוך הכנת מסמכים "תואמים" נגד נבות ככתוב : "ותכתוב ספרים בשם אחאב ותחתום בחותמו ותשלח הסופרים אל הזקנים ואל החורים אשר בעירו" (מלכים א' כא).

הדמות המצטיירת היא של אישה קשה,עם יחסי אנוש גרועים, וקרימינלית. סביר להניח שהיא התנהגה כך גם בביתה. מבחינתו של מלך צידון היא היתה צרה צרורה. בת תככנית, עם דם על השפתיים, ועם סכין ביד אותו היא מוכנה לנעוץ בבטנו של כל מי שעומד בדרכה. בהתנהגותה היא יצרה הרבה אנטגוניזם ואף גבר לא היה מעוניין בה. פרטים נוספים  עליה, הגם שהם מינימליים, מוסר פלוויוס בספרו "קדמוניות  היהודים" (כרך  ב': 300) "היתה זו אישה רבת פעלים ונועזה והגיעה לדרגה כזו של חוצפה ושגעון שבנתה גם מקדש לאלוהי  הצורים,  שקוראים  לו  בעל, ונטעה  לו  חורשה של  עצים  שונים  והקימה  לו  גם  כוהנים ונביאי  שקר". הרושם  המתקבל  מדברים  אלה  הוא  שאיזבל בחשה  רבות  בתוך  הפוליטיקה  של  חצר  המלוכה. הכוהנים ונביאי  השקר  היו  בסיס הכוח  הפוליטי שלה. יכול  בהחלט להיות  שהיא  שאפה  לטווח  הארוך  להדיח  את  אביה  המלך  אתבעל  ולתפוש  את  כסאו,  גם  אם ידרש לצורך  זה  חיסולו.

לאביה היה ברור שצריך להיפטר ממנה, כי היא גורמת לו הרבה יותר מאשר אי נעימות. חייו היו בסכנה. הפתרון היה דיפלומטי. אחאב היה מעוניין לחזק את הקשרים עם צידון ומלך צידון היה מוכן לכך, ובתנאי שיישא לאישה את בתו איזבל. יש להניח שקודם להצעה זו אחאב בדק מי היא אותה איזבל. כנראה שקו המחשבה שלו היה הבא – אני אתמקד כרגיל בענייני המדינה והיא תעשה מה שהיא רוצה, כל זמן שהיא לא מפריעה לו בעבודתו. סוג של נישואים פונקציונליים.

מבחינת היחסים בין אחאב לאיזבל עושה רושם שאיזבל היתה הדומיננטית, והיא היתה זקוקה לדמות גברית חזקה. מי שנראה מתאים לצרכיה היה כנראה אליהו, אדם שהקרין הרבה עוצמה וכוחניות. את זה הוא הוכיח כאשר טבח בנביאי השקר על הכרמל. יתכן והיו ביניהם קשרים אינטימיים. איזבל הרי אישה חסרת מעצורים וללא בושה.   

יכול  להיות, וזה נאמר בזהירות רבה שאיזבל חתרה  תחת  שלטונו  של  אחאב,  מה  שלא  הצליח בניסיון להדיח  את  אביה  מכס  המלוכה. אם  לא  בבית  מולדתה, תהיה מלכה במקום אחר.  זאת  כנראה  היתה האובססיה  שלה. היא  רצתה  בכול  כוחה  להיות  מלכה,  ולשם  כך חברה  לאליהו  הנביא  גם  אם  תצטרך  להתמסר  לו  מינית.  בכך  היא לא  הצליחה  מכיון  שהיא  חוסלה.

האזינו לשירו הידוע של עקיבא נוף על המלכה איזבל

קיראו גם

ד"ר אלי אשד – "הגבירה איזבל"