משה זמטר יוצר מיניאטורות. צילום ענת אורלנד

משה זמטר ז”ל (26.9.1923-10.8.2020) היה אמן מיניאטורות – חפצים ממוזערים המעתיקים במדוייק דברים אמיתיים – מחונן, שיצר עד גיל 93. הוא נפטר ב-2020 בגיל 97, אך מה שיצר ממשיך להתקיים ולהיות מוצג אחריו במוזיאון המיניאטורות “עולם קטן גדול“, שפתח בארץ ב-2016 יחד עם שלושת ילדיו, בפארק ההייטק של יקנעם עלית.

במוזיאון מוצגים מודלים מיניאטוריים במגוון נושאים פרי יצירתו, המאפשרים למבקרים להכיר את העולם הקסום והקטן שיצר. זהו מוזיאון מיניאטורות קסום של אמן אחד, יצירתי במיוחד, שגם בגילו המופלג, המשיך לשמור את חדוות היצירה. משה זמטר אמנם כבר אינו עימנו, אך הוא הגשים את חלומו להציג את יצירותיו המיניאטוריות המופלאות במוזיאון משלו.

מוזיאון המיניאטורות ביקנעם. צילום ענת אורלנד

משה זמטר נולד בשנת 1923 בעיר רייכנבך שבגרמניה. אביו ניהל חנות נעליים, וכשהבין שהוא אינו יכול להקים עסק משלו בשל האנטישמיות שחווה כיהודי, החליט לעלות לארץ עם אשתו והילד משה.

בשנת 1936 עלה זמטר לארץ, כשהוא בן 13, וכשהיה בן 17 התגייס לצבא הבריטי. כשהשתחרר מהצבא הבריטי, קיבל הצעה מארגון יוצאי מרכז אירופה ללמוד כריכת ספרים. זמטר ראה בזה עניין רב, שכן הוא היה יצירתי עוד משחר ילדותו.

זמטר החל לעבוד בכריכת ספרים, עבודה מעניינת ביותר, אך למרבית הצער לא פרנסה גדולה, ולכן עבד במקביל כפקיד בחברת כלמוביל, יבואנית של מכוניות וחלפים לרכב.

מיניאטורה של כריכיה bookbinder’s workshop. צילמה ענת אורלנד

בשנת 1950 נישא לחנה שטרן ונולדו להם שלושה ילדים.

אחד מתחביביו של זמטר היה ליצור. הוא היה מלא רעיונות והשראה, ויצר רהיטים, תיקים, ותכשיטים. הוא החל ליצור רק בגיל 62 כשיצא לגמלאות, ואז החל ליצור חפצים שונים, ובהדרגה התמקד בתחום המיניאטורות.

מיניאטורה של בית כנסת. צילמה ענת אורלנד

לפי מה שסיפר הכול התחיל מוילון נצרים ישן, שממנו נוצר הכיסא המיניאטורי הראשון שלו.

זמטר, שהיה יצירתי במיוחד, נהג להשתמש בחומרים ממוחזרים מהטבע ומחוף הים, בגרוטאות, אלטע זאכן, וחומרים מתכלים. צדפים, חלוקי נחל, אבנים, פקקים, פרחי חוביזה, כפתורים, ואפילו פיסטוקים וגרעינים, היוו חומרי גלם לדמויות ולדגמים שיצר. הכול בדיוק מירבי, בשימת דגש על הפרטים הקטנים, ובסבלנות אין קץ. כדי ליצור את הדגמים, שמחולקים לפני נושאים כמו בתים, חנויות, דתות, מוזיקה, אמנות וכו’, שאב השראה מתמונות, וכן מדמיונו הפורה. הנוסטלגיה היוותה עבורו השראה גדולה כשבנה את דגם כיתתו בגרמניה, או את דגם מטבחה של סבתו. על כל דגם הוא עמל במשך חודשיים, ובשנה היה יוצר בין 6-8 דגמים.

סך הכל ישנן 140 מיניאטורות שיצר בימי חייו. הספק מדהים לאדם שהחל ליצור רק בגיל מבוגר.

לדגם של “לונה פארק” שמוצג במוזיאון הוא אף יצר חיים. הדגם מבוסס על פטיפון ישן, וחלקי משחק ילדים “מכאנו” שהביא מגרמניה, והוא ממונע. מבקרי המוזיאון מוזמנים ללחוץ על הדוושה ולצפות בלונה פארק ססגוני ופעיל. 

מיניאטורות רבות הן נוסטלגיות, ומציגות דברים שמשה זמטר ראה בצעירותו ומאז עמל במשך שנים על שחזורם המדוייק ככל האפשר. בין המיניאטורות הנוסטלגיות במוזיאון ניתן לראות את דגם בית ספרו של משה בעיר רייכנבך, שבו היה הילד היהודי היחיד, עם תמונה שלו עצמו בשחור לבן יחד עם ילדי בית הספר.

דגם כיתה בגרמניה של ראשית המאה ה-20 שבה יש מפה ( מדורנית ) של ישראל על הקיר..

דגם חדר כיתה בגרמניה בראשית המאה העשרים.צילום דניאל ריינר

מיניאטורה נוסטלגית אחרת מציגה את חדר האורחים בבית בורגני בגרמניה בראשית המאה הקודמת.

חדר אורחים בגרמניה בראשית המאה העשרים. מיניאטורה של משה זמטר. צילום ענת אורלנד

אחרות מציגות את חנות הנעליים שבה עבד אביו, את חדר הכניסה בבית ההורים, ואת המטבח של סבתו.

המטבח של סבתא. מיניאטורה של משה זמטר. צילום ענת אורלנד

או חדר טיפוסי בבית גרמני מראשית המאה ה-20.

חדר בבית בורגני בגרמניה ראשית המאה העשרים. מיניאטורה של משה זמטר. צילמה ענת אורלנד

וגם חדר שינה בבית בגרמניה.

חדר שינה בבית בורגני בגרמניה ראשית המאה ה-20. מיניאטורה של משה זמטר. צילום ענת אורלנד

בית מרקחת בעיירה קטנה בגרמניה.

בית מרקחת בגרמניה ראשית המאה העשרים. צילום ענת אורלנד

קרוסלה בפארק שעשועים.


מיניאטורה של קרוסלה בפארק שעשועים. צילום ענת אורלנד



ואפילו אולם ציורים של אלברכט דירר במוזיאון.

מיניאטורה של אולם תמונות של אלברכט דירר במוזיאון. צילום עינת אורלנד

ואולם עם ציורים של ליאונרדו דה-וינצ׳י.

אולם ציורים של ליאונרדו דה-וינצ׳י. מיניאטורה של משה זמטר. צילום עינת אורלנד.

ועוד ועוד.

זמטר עבד לאט ובדייקנות, בורא עולמות זעירים מחומרים שליקט בבית, ברחוב, על שפת הים, בשדה: גרעיני אבטיח, קליפות של פיסטוקים, פיסות  בדים, אבנים, צדפים, פירות של חלמית (חוביזה), אפילו מוצרים יום-יומיים שאנחנו משליכים כלאחר יד, דוגמת בחשנים חד פעמיים לקפה. כך, במשך שלושה עשורים, הוא ברא עולמות זעירים, שכל פרט ופרט בהם הורכב אך ורק מחומרים טבעיים וחומרים ממוחזרים.

זמטר הסביר בראיון שנערך עמו לפני שנים אחדות, חלק מסרטון של כעשר דקות שמוקרן למבקרים במוזיאון: “לפעמים אני פשוט מעתיק מז’ורנלים, מגזינים של בתים למשל. הם מלאים תמונות מפורטות של בתים מבחוץ ומבפנים בכל מיני סגנונות. בתחום הנוסטלגיה אני משחזר מצילומים ישנים, אם יש כאלה. ויש כמובן גם את תחום הפנטזיה – הדמיון. במקרה כזה, מספיק שאני מוצא איזה צדף מעניין על חוף הים או אבנים בצורות מיוחדות, ומיד אני מקבל רעיון מה לעשות מהם. אני רואה את העולם בקטן.”

אבל התרשמותי היא כי בראש ובראשונה הוא שיחזר במיניאטורות עולם שחלף. זה שהיה מוכר לו בימי ילדותו.

להלן ראיון עם בתו ענת אורלנד שהיא אמנית בפני עצמה בעץ, ומציגה את יצירותיה במוזיאון. אורלנד מנהלת כיום את מוזיאון המיניאטורות.

האמנית ענת אורלנד עם אביה יוצר המיניאטורות משה זמטר. באדיבות המשפחה

אלי: איך היצירתיות של אבא השפיעה על אשתו חנה ועליכם הילדים?

ענת: אמא תמכה באבא לאורך כל הדרך ואף יצאה איתו לכל הירידים שבהם מכר מיצירותיו. הבית תמיד היה בית יוצר ואני ואחיי ספגנו אמנות עוד משחר ילדותינו. הרעיונות והיצירתיות של אבא דבקו גם בנו, וכול אחד ניתב את זה לתחום שלו. אני ניתבתי את זה ללימודי אמנות בתיכון ולימים בלימודי עיצוב גרפי. אורי אחי עוסק באמנות הפסיפס והויטרז’, ואחותי עדנה עוסקת בציור.

אלי: למה אבא בחר ליצור דווקא מיניאטורות?

ענת: כפי שסיפרתי אבי יצר בעבר דברים גדולים כמו רהיטים לבית, צעצועים לילדים, תחפושות, תיקים, ועוד. כשפרש לגימלאות בחר ליצור פריטים קטנים שלא תופסים מקום בחלל כדי שיוכל ליצור עוד ועוד. במיניאטורות יכול היה ליצור פריטי ריהוט שונים ומגוונים שלא יצר בגודל טבעי, ולבנות לעצמו עולם מלא של פנטזיה, נוסטלגיה, ודמיון.

ענת: האם לאבא היה זמן גם בשבילכם הילדים?

ענת: כשאבא התחיל ליצור את המיניאטורות היינו כבר גדולים. הוא תמיד הקפיד ליצור בבקרים, כדי שיוכל להקדיש לנו את אחר הצהריים. כשהיינו יותר קטנים הוא היה יוצר כמעט רק לנו. בית הבובות שיצר עבורי לא דמה לאף בית בובות בחנות צעצועים. שפר מזלנו וזכינו תמיד לצעצועים מיוחדים ותחפושות שהיו רק לנו.

אלי: מהיכן הרעיון והאומץ של אבא לפתוח מוזיאון?

ענת: אבא תמיד רצה שעבודותיו יוצגו לקהל הרחב. זה היה מעין חלום שלו. תחילה הוא מצא מקום בבית הספר ליאו בק שאירח את יצירותיו במשך מספר שנים.

ענת מספרת שהוא היה מביא לליאו בק כל פעם דגם חדש שיצר, בכוחות עצמו, כשהוא מתנייד באוטובוס. לאחר כמה שנים, כשנוספו עוד ועוד דגמים, זמטר כבר החליט שהוא רוצה מקום משלו שבו יוכל להציג את את יצירותיו באורח קבע. שלושת ילדיו, אורי זמיר, עדנה יהב, וענת אורלנד, הרימו את הכפפה, ויחד עמו, ובתמיכתו של חתנו, בעלה של ענת, הם פתחו את “מוזיאון המיניאטורות – עולם קטן גדול” בפארק ההייטק ביקנעם עלית. המוזיאון, שמשתרע על כ–150 מ”ר, מציג 140 מודלים בויטרינות, מוצעת פינת מכירה לפריטים שהתיר למכור, כלי העבודה שאיתם יצר מוצגים אף הם, ומכונות הכריכה ששימשו אותו בעבודתו השנייה ככורך ספרים. לדגמים מסוימים אף מצורף הסבר של זמטר על תהליך היצירה והחומר שבו השתמש. בשנים האחרונות שופץ והורחב המוזיאון, נוספו דגמים נוספים, ואף נערכות סדנאות יצירה לילדים ומבוגרים.

אלי: איך אתם מצליחים בכול זאת לשמר את יצירותיו ואת המקום בהיעדר אביכם?

ענת: אני ואחיי החלטנו להמשיך את המורשת, להמשיך הלאה ולא לוותר, כדי להמשיך ולקיים את המוזיאון כל אחד לפי יכולתו כדי להנציח את זיכרו של אבינו שהוא יוצר חשוב.

מוזיאון המיניאטורות “עולם קטן גדול” שוכן בפארק ההייטק החדש של יקנעם עלית. עלות כניסה למוזיאון מגיל 4 ומעלה 30 ש״ח. מבקרי המוזיאון, פרטיים וקבוצות, יקבלו הסבר מפורט מילדיו, וסיור מקסימלי וממצה במוזיאון, תוך שימת דגש על הפרטים הקטנים בדגמים, ולאחר מכן יסיימו בצפיית סרט בן 10 דקות על תולדותיו ועבודתו של זמטר. במוזיאון מתקיימות גם סדנאות לילדים, למבוגרים, ולקבוצות, בהשראת המודלים במוזיאון, בתיאום מראש. לרשות משתתפי הסדנא, שעלותה 100 שקל והיא כוללת את הסיור במוזיאון, עומדת עגלה מלאה בחומרי גלם ממוחזרים ששימשו את זמטר, שהיא כמו חנות ממתקים לילדים, ומהם יוצרים המבקרים את היצירה שאותה ייקחו למזכרת הביתה. זמטר הקפיד להגיע עד יומו האחרון למוזיאון, והיה שותף פעיל בו. שלושת ילדיו ממשיכים לשמר את זכרו במפעל הנצחה קסום ומרגש, שמספר את סיפורו של אמן שהעולם הקטן הפיח בו חיים.

מוזיאון המיניאטורות – עולם קטן גדול, רח’ הצמיחה 1, פארק ההייטק, יקנעם עלית, שעות פתיחה: ב’,ג’,ה’: 11:00-14:00; שבת: 10:30-13:30, כל שבת אחרונה בחודש מתקיימת סדנא בתיאום מראש בלבד. טל’: 054-834210; 052871500.

משה זמטר בעבודה. צילום ענת אורלנד

קיראו גם

אתר מוזיאון המיניאטורות ביוקנעם

דף הפייסבוק של מוזיאון המיניאטורות

דף הפייסבוק של האמנית ענת אורלנד מנהלת המוזיאון

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

nine − two =