לפניכם"תיעודיון" ( בדיה תיעודית ) מאת אבי גולדברג המתרחש במציאות אחרת.
המערכת
תיק דינה ברזילי
דינה ברזילי
דינה ברזילי". מילים: חיים חפר, לחן: סשה ארגוב
סֶגֶן גַּד רְפָאֵלִי הָלַךְ לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם
וַאֲנַחְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ נִשְׁאַרְנוּ לְבַד בַּמִּשְׂרָד
אֲרוֹנוֹת שֶׁל בַּרְזֶל
עֲרֵמוֹת שֶׁל תִּיקִים
וּסְבִיבֵנוּ אַלְפֵי יַלְקוּטֵי הַשֵּׁרוּת
כֵּן אֲנַחְנוּ הֵיטֵב מַכִּירִים אֶת כֻּלָּם
לְפִי הַטְּפָסִים בְּיַלְקוּט הַשֵּׁרוּת
מַכִּירִים אֶת כֻּלָּם מַכִּירִים אֶת כֻּלָּם
אַךְ מִכָּל יַלְקוּטֵי הַשֵּׁרוּת שֶׁהִכַּרְנוּ
אֶחָד לְלִבֵּנוּ נָגַע
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
צֶבַע עֵינַיִם כָּחֹל
צֶבַע שֵׂעַר עַרְמוֹנִי
הַגֹּבַהּ מֵאָה וְשִׁשִּׁים סֶנְטִימֶטֶר
מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹגְרָם
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
סֶגֶן גַּד רְפָאֵלִי הָלַךְ לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם
וַאֲנַחְנוּ עִם דִּינָה נִשְׁאַרְנוּ לְבַד בַּמִּשְׂרָד
לֹא רָאִינוּ אוֹתְךָ
מֵעוֹלָם, מֵעוֹלָם
אַךְ דְּמוּתֵךְ כָּאן עוֹלָה מִמִּדְבַּר הַתִּיקִים
הִיא נוֹלְדָה בְּעֶשְׂרִים לַשְּׁמִינִי אַרְבָּעִים
הָיָה זֶה יוֹם קַיִץ בָּשֵׁל בְּוַדַּאי
אֶשְׁכּוֹלוֹת בַּכְּרָמִים תְּאֵנִים בַּבֻּסְתָּן
הַשְׂכָּלָה תִּיכוֹנִית שֵׁם הָאָב הוּא אֶפְרַיִם
שֵׁשׁ שָׁנִים מְנַגֶּנֶת פְּסַנְתֵּר
סֶגֶן גַּד רְפָאֵלִי הָלַךְ לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם
כָּאן בַּטֹּפֶס כָּתוּב שֶׁוִּתַּרְתְּ עַל תְּמִיכָה מִשְׁפַּחְתִּית
וְהַדֹּפֶק שֶׁלָּךְ
בִּישִׁיבָה הוּא שְׁמוֹנִים
וְהֶקֵּף הֶחָזֶה הוּא תִּשְׁעִים וְשָׁלֹשׁ
הָעִסּוּק הַסְּפּוֹרְטִיבִי שֶׁלָּךְ הוּא שְׁחִיָּה
הַלְוַאי שֶׁהָיִינוּ שׂוֹחִים עַל יָדֵךְ
צוֹחֲקִים לַגַּלִּים וְצוֹנְחִים עַל הַחוֹל
לָךְ הָיְתָה דִּיפְטֵרִית כְּשֶׁהָיִית קְטַנְטַנָּה
וְרָשְׁמוּ לָךְ פֹּה כָּף־קוּף אֶחָד
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
צֶבַע עֵינַיִם כָּחֹל
צֶבַע שֵׂעַר עַרְמוֹנִי
הַגֹּבַהּ מֵאָה וְשִׁשִּׁים סֶנְטִימֶטֶר
מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹגְרָם
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
סֶגֶן גַּד רְפָאֵלִי הָלַךְ לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם
הַשָּׁעָה הִיא אַחַת הוּא כָּל רֶגַע עָלוּל לַחְזֹר
אַתְּ קִבַּלְתְּ נְזִיפָה
בִּשְׁמִינִי לָרְבִיעִי
אַךְ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אָשֵׁם הָרָסָ"ר
הַצִּיּוּן הָאִישֵׁי בְּמִשְׁמַעַת הוּא בֵּית
חַוַּת דַּעַת כְּלָלִית אַתְּ בְּסֵדֶר גָּמוּר
עוֹד הָיִינוּ שָׁעוֹת מַחֲזִיקִים בַּיַּלְקוּט
אַךְ הַסֶּגֶן חוֹזֵר כְּבָר גָּמַר לֶאֱכֹל
וְגַם הוּא מִתְעַנְיֵן בְּתִיקֵךְ
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
צֶבַע עֵינַיִם כָּחֹל
צֶבַע שֵׂעַר עַרְמוֹנִי
הַגֹּבַהּ מֵאָה וְשִׁשִּׁים סֶנְטִימֶטֶר
מִשֶּׁקֶל חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹגְרָם
דִּינָה
דִּינָה בַּרְזִילַי
אַרְבַּע תֵּשַׁע שֵׁשׁ שָׁלֹשׁ חָמֵשׁ אַחַת
זהו פרסום ראשון ובלעדי של אחת מפרשיות הריגול העלומות של מדינת ישראל.
עכשיו כשהחיסיון, הסוב יודיצה והצנזורה נעלמו מנוף חיינו, כאשר צוללות "מתקדמות" משייטות בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, ומקורביו [לשעבר] עומדים לדין בשל נתחי שוחד שבצעו ממשמני פרת הביטחון הקדושה, עתה כשחיטוט בנבכי יחידה 8200 הפך לבון טון, ופרשנינו הצבאיים מספרים את מעלליהם בנמל ים איראני, ופאודה היא חומר הנלמד לבחינת בגרות והסדרה איראן רוקחת מכמני הישרדות ברוטב הוליוודי דביק – הגיע הזמן לחשוף עוד פרשה ביטחונית מרתקת הידועה כ "תיק דינה ברזילי".
ברמזים העבים שפורסמו בזמן אמת בשבועון 'העולם הזה' גיליון מספר 435 , ושהוכחשו על ידי הנוגעים בדבר תוך אזהרת העורך אורי אבנרי כי ייעצר, היה גם עשן וגם אש.
ריחה הרע של פרשיית "עסק הביש", בה הגיע החשד עד לשר פנחס לבון ,העלה את הצורך בשינוי דפוס הפעולה של זרועות המודיעין. נוכחותם של חפרפרות לא מעטות במערך המודיעין ידוע רק באופן חלקי מהסיפורים שדלפו או הותרו לפרסום אודות זאב אבני שפעל עבור בריה"מ, אברי אלעד, ופרופסור קורט סיטה וכמובן הבכיר ישראל בר שחדר לתוך חוגו של דוד בן גוריון וריגל עבור צ'כיה.
כרגיל, מי שהבין כי יש צורך לפעול היה רוה"מ ושר הביטחון דוד בן גוריון.
לא ניתן היה לו לתת אמון באיש בשל תחרות בין ראשי זרועות המודיעין שגרמה לנזק ולפגיעה בסיכול הריגול הנגדי. כמו החלטותיו הקודמות השנויות במחלוקת, לפרק את הפלמ"ח או להפגיז את אלטלנה- החליט כי יש להקים רשת ריגול עצמאית הכפופה אך ורק לו! "הזקן", ככינויו אז ,החליט למנות סרן צעיר בצה"ל ,אלמוני יליד חדרה, והטיל עליו את הקמת התא החשאי מעבר לראשי מערכות המודיעין. בפתק שכתב בכתב ידו לראש אכ"א ,הסדיר את העברתו של סרן חיים ק., מפקד פלוגת טנקי הוצ'קיס, למחנה הנייר של השלישות הראשית ברמת גן, מקום בו אוכסנו כול תיקי השירות של חיילי צה"ל.
למעשה לא היה סרן חיים אלמוני לחלוטין, הסבא רבא שלו לקה בקדחת הביצות ומת על שפת שלולית, לא לפני שהכתיב לסופר דוד שמעוני את המילים לפואמה 'ביער בחדרה', כך על פי השמועה.
הזקן זימן את סרן חיים לביתו בשד" קק"ל בתל אביב ,אך מחמת החשש לציטוט, צעד עמו כברת דרך אל הקיוסק של אחיו מיכאל גרין בשד' נורדאו. שם על כוס גזוז בה כיבד את הסרן הצעיר גולל בפניו את מחשבותיו והסביר לו את הסיבה להעברתו לבסיס האפרורי, כלומר לשלישות הראשית.
סיכומו של עניין הוטל על שכמי הצעיר, הקמת מערך מודיעין מסווג לחלוטין שדיווחים על פעולותיו יימסרו ישירות לב.ג. ובהעדרו לפולה. באותה הזדמנות הוחלט להחליף את זהות הסרן, וכך יצר חיים לעצמו, תיק אישי על שם סגן גד רפאלי.
כקצין בשלישות, הוטל עליו על ידי מפקדו הישיר סא"ל נפתלי , שלא היה כמובן בסוד הדברים ולא ידע כי פיקודו פועל במסווה, להחליף את כל קלסרי הקרטון הלחים שניזוקו מגשמי הזעף שירדו על רמת גן וגרורותיה בחורף תצקצ"ק ,בתיקי קרטון מעולים מכריכיית 'ברוך ובניו' מרחוב שבזי בתל אביב.
הוא החל מייד בפעילות להגשמת שתי המשימות : המטרה שלמענה יועד לו תפקיד כיסוי בשלישות: לטוות רשת ריגול חדשה וזאת במקביל להחלפת הקלסרים הרטובים. אפשר היה לסמוך על גד רפאלי, שהיה נצר למייבשי ביצות הארץ, כי ייבש גם את הקלסרים הטחובים .
גד רפאלי פעל ללא שיעורר חשד, ובחר לעשות זאת מידי יום בשעות הצהרים, בעוד חייליו מפנטזים על אחת דינה ברזילי.
בימים זוגיים הוא סעד אצל שמש ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן פלאפל עם אמבה וביתרת השבוע ,במפגש הנמרים המיתולוגי בצומת גהה ,שם לעס סטייק לבן בפיתה, במקום שמשך אליו פוליטיקאים ואנשים מפוקפקים אחרים, זירה מצוינת לגיוס סוכנים .[מי שזוכר סגן שמנמן המגיע למפגש הנמרים בקונטסה, עיניו מוסוות מאחורי משקפי אודרי הפבורן, לועס סטייק לבן, בעוד טחינה נוזלית ניגרת מהפיתה וזולגת לתוך בליל שער חזהו הגברי, היה זה גד רפאלי הידוע! ]
סגן גד רפאלי, גייס תריסר סוכני חשאי שהוצבו מאיספהן ועד בגדד מבלוויל ועד למרקש . מקריאה בזיכרונותיהם של צ'רצ'יל, דה גול ושל שרגא, למד כי הטמנת הודעות "תמימות " לסוכנים בשידורי רדיו, היא דרך בדוקה לקיים קשר שאינו מעורר חשד באויב. הוא פנה למלחינים ישראלים נודעים וביקש מהם כי ילחינו פזמונים אותם יפזמו חיילי הלהקות הצבאיות וישמשו כיסוי להעברת מסרים. ברור שהמלחינים לא ידעו מה המטרה לה שימשו השירים, אבל חשדו בדבר. למשל, השיר הידוע על דינה ברזילי, מכיל הרבה מאוד שילובי ספרות: מספרה האישי של דינה ברזילי 496351 היה למעשה מספר של טלפון ציבורי בפריז בו הועברו מסרים לסוכן . היקף החזה, 93 סנטימטר היה קוד להטמנת מעטפה מוצפנת בבית שברחוב ריבולי מספר 93, וכך הלאה, חיים חפר הרים גבה על כך שעליו לשבץ נתונים הללו בשיר . היו פזמונים נוספים שגויסו למשימת הריגול הזו למשל שירה של להקת הנח"ל 'ארבע אחר הצהריים' שהשמעתו היתה קוד להפעלת הסוכן בבריסל. ביום ההשמעה של השיר בשעה ארבע אחה"צ, חטף הסוכן הישראלי שף בלגי שנחשד בשיתוף פעולה עם מדעני הרקטות הגרמנים, בדיעבד הסתבר כי כול המידע שהצליח להוציא ממנו היו סודות הוופל הבלגי הידוע, ולא את נוסחת הדלק הרקטי.
גד רפאלי נפגש עם ב.ג. פעם אחת נוספת , דיווח לו על מעללי רשת המודיעין. רוחו של ב.ג. הייתה טובה, באשר בבוקרו של אותו יום תרגל בהצלחה, לראשונה, עמידה על הראש בחוף גורדון ואחר מקלחת קרה לא נותר אפילו גרגר חול אחד באוזניו.
ב. ג. התעניין במיוחד בסוכן שהוצב במרוקו, וביקש מגד רפאלי להפעיל אותו כדי לאפשר את עליית יהדות מרוקו לישראל. הסוכן שנשתל בחצר בית המלוכה המרוקאי בתור שיח הרדוף, הצליח לחדור מבעד לחלון חדרו של מלך מרוקו ולזייף את חתימתו על צו מלכותי המאפשר את יציאת היהודים ממרוקו.
סגן גד מיכאלי פרש מצה"ל וחזר לאלמוניותו כחיים ק. משקלו עלה ב 24.5ק"ג במהלך השירות כתוצאה מארוחות הצהריים הדשנות. השיר דינה ברזילי הפך ללהיט גדול ללא שהקהל הרחב ידע את המסתתר מאחוריו.
ובשולי הדברים, יישם ב.ג., את הטכניקה פעם אחרונה כשהורה לאיסר הקטן וחבריו בארגנטינה לתפוס את אייכמן כשהשיר "חפש אותי" של להקת הנח"ל יושמע בגלי צה"ל. וכך היה.
אבי גולדברג יוני 2020
קראו עוד על דינה ברזילאי של המציאות שלנו בויקיפדיה
אז מי את באמת דינה גרזילאי ?: נתי גבאי מסביר לבסוף
