חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על:
ההצגה ‘של מי החיים האלה’ בתיאטרון חיפה
אסי לוי בהצגה של מי החיים האלה בתיאטרון חיפה (צילום: ז’ראר אלון)
זהו מחזהו המפורסם של המחזאי האנגלי בריאן קלארק, יליד 1932, שמתקרב לגיל 87 – נאחל לו אריכות ימים. המחזה Whose life is it anyway נכתב בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 עבור גבר בתפקיד הראשי – משותק מהצוואר ומטה במיטת בית חולים, כתוצאה של תאונת דרכים קשה. המחזה התחיל את דרכו בשנת 1972 כסרט טלוויזיה, הוצג מאז על במות תיאטרון באנגליה ובעולם, הופק כסרט קולנוע, ומאז 1980 קיימת לו גרסה נשית, בה לאישה יש הכבוד להיות פסלת משותקת בגוף, המדברת ללא הרף, לא משלימה עם מצבה, לא מוכנה להמשיך בחיים ללא תפקודי הגוף כשהיא תלויה באופן מוחלט בסובבים אותה, ונאבקת על זכותה למות. המחזה זכה בפרס לורנס אוליבייה למחזה החדש הטוב ביותר בשנת 1978, אך מאז, כבר למעלה מארבעים שנה הוא אינו חדש, אף הפך ל’קלאסיקה’, ולצופה המתעניין בתיאטרון, העלילה ידועה.
אסי לוי ושון מונגוזה בהצגה של מי החיים האלה בתיאטרון חיפה (צילום: ז’ראר אלון)
תיאטרון חיפה מעלה את הגרסה הנשית בבימויו של אלון אופיר עם אסי לוי בתפקיד הראשי כקלייר הריסון המשותקת. ההצגה של תיאטרון חיפה מעניקה חוויה מרשימה בזכות העמדת במה נרחבת ומוארת, שילוב רענן של קטעי וידאו, ליהוק מוצלח ומשחק מעולה. אסי לוי רהוטה וסוחפת ברצף דיבורה ומשכנעת בהעדר תחושות גופניות, האחות הראשית נוקשה ואטומה, המתלמדת – רגישה ואנושית, שני הרופאים – מקצועיים במידה הנכונה, עורכת הדין פנינה דבורין סמכותית בהופעתה המוקרנת בתפקיד השופטת ושון מונגוזה כובש את הבמה כסניטר-רקדן-זמר. ברכות לבמאי אלון אופיר ולצוות המעצבים של התפאורה, התלבושות, התאורה והמוזיקה על חווית התיאטרון העוצמתית.
תודה, חגית, על ההמלצה. נלהבת ומלהיבה. נשמע שהבימוי רענן ומחדש, והמשחק זכה לשבחייך. מקווה שההצגה תגיע גם לאזור המרכז. מאחלת לך ולאלי אשד חג שמח!
תודה חגית על הסקירה העניינית והמאלפת.