ניסים כץ, עורך מדור הפרוזה של "יקום תרבות" ממליץ על:
הספר "בדידות מזהרת" מאת עמיחי שלו, בהוצאת "עם עובד".
אני אוהב את הכתיבה של שלו, הן בגלל הסגנון המיוחד שלו, והן בגלל בחירת הנושאים של ספריו. הנושאים המעניינים את שלו בספריו הם "האחרים" ו"השקופים" בחברה, ואחרי "הנפשיים" ו"ילדה גדולה" מגיע הספר הזה, העוסק בעולים מברית המועצות לשעבר, שהם קבוצת מיעוט תרבותי אתנית מרתקת בחברה הישראלית. הספר מספר את סיפורם האינטימי של ארקדי וחיים העובדים בבית מלון, והם למעשה בבואה של החברה הישראלית על שלל הבעיות החברתיות הקיימות בה.
אבי גולדברג, עורך הדין של עמותת "יקום תרבות", ממליץ על:
הסרט "עד קצה הזריחה", סרטו של סילבן ביגלאייזן, אשר זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב. מוצג בסינמטק תל אביב וירושלים.
הסרט עוקב אחר אמו של הבמאי, בת 95, המרותקת למיטה, ומצליח לתפוס ברגישות יוצאת מן הכלל, אך ללא סנטימנטליות, את תודעתה של אישה בשלבי דמנסיה מתקדמים. הסרט מנציח מפרצים של צלילות ודעתנות של אדם בתוך הכאוס המשתלט על המוח המנוכר, נוכח אובדן הזיכרון. יכולתו של היוצר ליצור גשר אחרון בינו לבין רגעי הפיכחון של האם על סף מותה – מרגשים. הזדמנות נדירה שבה מוצג היטב הקשיש בחברה שבה תוחלת החיים עולה, אך הקשר שלו עם הסובבים נעלם. המקרה הפרטי המוצג בסרט הוא קרן אור של אנושיות וחמלה. שווה צפייה.
חגית בת-אליעזר, שליחת "יקום תרבות" לאירועים ומופעים, ממליצה על:
סדרת האירועים על בעלי חיים ביצירות אמנות, "חיות מדברות", "תולעת ספרים", תל אביב.
בדיוק בזמן פותח דרור בורשטיין את האירוע הראשון בסדרת "חיות מדברות", בתולעת במזא"ה, בנושא עטלפים. דרור מחלק תמסיר – handout – בצורת דפים מהודקים עם ציורי עטלפים עתיקים בני מאות שנים, ושיר אנגלי מודרני מאת A.E. Stallings (ילידת 1968), ומעביר לנו שיעור ראשון בסדרת השיעורים על בעלי חיים ביצירות אמנות. דרור ממקד את תשומת לבנו בציורים לגילויי האלימות המיותרים והמבישים של האדם כלפי החיה, והקהל מקשיב מתוך חרדה הולכת וגוברת לגורלו של היונק המעופף.
שתי השורות המסיימות את השיר Explaining an Affinity for Bats מתארות את העטלף והמשורר כאחד:
Who find their way by calling into darkness
.To hear their voice bounce off the shape of things
מאיה ויינברג, משוררת, וטרינרית וחוקרת העטלפים, מדברת מתוך מאגר הידע המדעי, רוחב ניסיונה המעשי ורטט האהבה האימהי. אנחנו רוצים לשמוע עוד ועוד את קולה הנמרץ והמוקסם של מאיה, שממלאת את חלון הזמן הצר במידע על מבנה גופם והתנהגותם של מיני העטלפים הרבים, ובעדויות על קשריה האישיים עם הבוגרים והגורים. המטרה מושגת: לבנו נפתח אל היצורים העדינים והפגיעים – שכנינו התל אביביים, ואנו הופכים לנושאי בשורת השמירה עליהם.
חן קלינמן – משורר ופעיל למען החיות, מספר על מפגשו עם עטלף גוסס שעורר בו את התובנה שהמוות מנכיח את החיים, וקרא שיר שנכתב בעקבות כך ועוד שירים על פגיעתו המצערת של האדם בחיה.
המפגש הבא בסדרה מתוכנן ליום שני, 14 במרץ, ב"תולעת ספרים" במזא"ה, בשעה 19:30, ויוקדש למשפחות הציפורים.
חגית ממליצה גם על הסרט ״יחי הקיסר״ מאת האחים כהן.
חגיגה קולנועית, וכדבריו של מוכר הכרטיסים – הימור בטוח – כשהתבקש להמליץ על אחד משני הסרטים המוקרנים בו זמנית בקולנוע "עממי" בחיפה, אחד מבתי הקולנוע השכונתיים הבודדים ששרדו בעידן הקניונים. צפיתי בו ביום הבכורה, יום חמישי 18.2.2016.
זהו סרט על תעשיית הסרטים של שנות החמישים. גיבורו הראשי אדי מניקס הוא מפיק באולפנים הגדולים, שמצלמים במקביל מספר סרטים, ו"יחי הקיסר!" החשוב בהם: עתיר תקציבים וכוכבים. אדי הוא חרוץ, מקצוען, פותר את בעיות ההפקות השונות סביב השעון, ומתוודה מדי יום בפני הכומר. הסרט דינאמי, עם מספר עלילות משנה, ועם קטעים קומיים המעוררים צחוק בריא. אדי מניקס מקבל הצעה מפתה לעזוב את העבודה הקשה והמתישה של תעשיית הסרטים לטובת משרה בטוחה וקלה. בעצתו של הכומר המוודה, אדי נשמע לקולו הפנימי שאומר לו לעשות את הדבר הנכון – לדבוק באמנות.
בדקות האחרונות של הסרט – לאחר קבלת ההחלטה הנכונה – אדי נמרץ ונלהב במיוחד, כי משהכריע בסוגייתו האישית העקרונית, וקיבל אישור מחודש לצדקת דרכו – הוא יכול להתמודד עם כל בעיית הפקה.
נדבקתי בשמחת העשייה האמנותית והיא מנחה אותי בזמן כתיבת ההמלצה הזאת בשעות הקטנות של בוקר-יום-שישי.
תודה על ההמלצות.