תיאורים של מפגשים מהסוג הרביעי עם חייזרים -חיים מזר

תיאור פנימי של עב”מים

פורסם בביטאון המרכז הישראלי לחקר עב”מים  גיליון מס. 32 יולי 2001

מבוא

האסטרונום וחוקר העב”מים  ד”ר ג’י אלן היינק הגדיר בשנת 1972  בספרו “The UFO Experience: A Scientific Inquiry”   שלושה סוגי מפגשים בין בני אדם ועב”מים ( עצמים לא מזוהים שייתכן שמקורם הוא מחוץ לעולם הזה).

הסיווג של היינק הוא שיטה פופולרית לסיווגם של דיווחים על מפגשים עם עצמים בלתי מזוהים וחוצנים.

יש  להבהיר שהסיווג אינו אומר דבר על עצם קיומם של מפגשים כאלה ועל מידת היתכנותם, אך מניח תשתית להבחנה בין סוגים אפשריים של  מפגשים כאלה אם התקיימו בעבר או בעתיד .

ואלו הם סוגי המפגשים :

1) מפגשים מהסוג הראשון – תצפית של עב”ם או אורות לא מזוהים.

2) מפגשים מהסוג השני – תצפית של עב”ם עם עדויות פיזיות בשטח: חום, קרינה, נזק לפני השטח, שיתוק בבני אדם, בהלה בקרב בעלי חיים, שיבוש שידורי טלוויזיה או רדיו, פגיעה לא מוסברת בכלי רכב, מעגלי תבואה או קרח וזמן אבוד.

3) מפגשים מהסוג השלישי – זיהוי ודאי של חוצנים וחייזרים  (לא עב”ם).המונח נעשה מפורסם הודות לסרט של סטיבן שפילברג בשם זה מ-1977

בשנים שלאחר מכן נוספו בידי חוקרי עב”מים אחרים  עוד  סוגי מפגשים לסכמה הבסיסית של היינק  ולא מן הנמנע שבעתיד יתווספו סוגי מפגשים נוספים. :

4) מפגשים מהסוג הרביעי – חטיפה של בני אדם בניגוד לרצונם על ידי חוצנים.

5) מפגשים מהסוג החמישי – תקשורת (מכל סוג, גם טלפתית) בין בני אדם לחוצנים.

6.. מפגשים מהסוג השישי :מפגשים בין אדם לחוצן שמסתיימים בפציעה או במוות.

7.מפגשים מהסוג השביעי :קיום יחסי מין בין בני אדם לחוצנים שמסתיימים בהולדת ילד בן תערובת. של שני הגזעים.

ו( וראו פרטים על כך כאן )

8. מפגשים מהסוג השמיני. בני אדם הנמצאים  תחת שליטה מנטאלית של החייזרים.

9. מפגשים מהסוג התשיעי: בני אדם נעזרים במשימה כלשהיא.בידי חיזרים

10  מפגשים מהסוג העשירי-מסע של האדם עם חייזר לכוכב לכת אחר וחזרה.

במאמר זה נעסוק ב”מפגשים מהסוג הרביעי “:

על פי הגדרה ב”מפגשים מהסוג  הרביעי” בני אדם נחטפים על ידי חוצנים, מועלים לסיפונם  של העב”מים ולאחר פרק זמן  מוחזרים ארצה. על פי טענת החטופים, נעשו בהם מבדקים וניסויים רפואיים שונים. מבין אלה, ישנם כאלה שבמהלך שחזור האירועים , הוסיפו לתיאוריהם גם שרטוטים המבארים את מה שראו.

סך כל השרטוטים הקיימים הוא מועט ולהגיע על סמך תיאורים אלה למסקנות אוניברסליות באשר למבנה ולעיצוב הפנימי של עב”מים, הוא למעשה בלתי אפשרי.

מה שכן אפשר לעשות הוא לבדוק אם קיים בתיאורים אלה איזה שהוא הגיון ובכך לבחון את תקפותן של העדויות. נבחן כאן שלושה תיאורים כאלה וזאת מהסיבה שהם מפורטים דיים כדי לאפשר שימוש במתודה זו.

ציור מס. 1 –

דיווח זה נמסר על ידי תושב אנגליה בשם פטר גרגורי, אדם שזכה להערכה חברתית רבה בשל יכולות מנטליות גבוהות(1). היו לו שני מפגשים עם חוצנים.

במפגש אחד שהתרחש ב –  17.4.1993 הוא מצא את עצמו בתוך עב”מ. החדר בו הוא שהה היה אליפטי, מה שכן אפשר לראות בציור. במרכז החדר לוח פיקוד באורך 3.3 מטר ובמרחק 3 מטר ( המידות המתוארות הן של המדווח)  ממנו עומדים 3 חוצנים דמויי אדם. חוצן אחד כפי שאפשר לראות מהציור הוא אישה העומדת מאחורי הקצה המרוחק של לוח הפיקוד. נראה שבין לוח הפיקוד לבין הקיר שממול קיים מרווח המאפשר מעבר חופשי. על הקיר מצוי מסך ובו שרטוט  או חלק של מתמונה שלא ברור מה טיבה. בקצה הקדמי נמצא ארון שקוף בגובה 1.8 מטר. לוח הפיקוד מחולק לשלושה חלקים  ולידו 3 כיסאות. המרווח בין הקצה הפנימי של לוח הפיקוד לבין הארון הוא גדול ומאפשר מעבר חופשי. נראה שהחדר בו  נמצא פטר הוא גדול ומאפשר תנועה חופשית בתוכו. הכיסאות מרופדים. מתוך התייחסות לגובהם של החוצים נראה שגובהם כשל אדם ממוצע. ניתן לראות כי היחס בין גובה הכיסאות לגובהו של לוח הפיקוד הוא כזה שמתאפשרת ישיבה נוחה לאורך זמן בלי צורך להתכופף בזמן העבודה. הריפוד של הכיסאות מוסיף גם הוא לנוחיותם של אלה  המשתמשים בהם. התקרה נראית נמוכה, גובהה הוא כנראה בין 2.5 – 2 מטר, מה שמאפשר גישה נוחה אליה לצורך תיקונים שונים, אם זה אכן דרוש.

ציור מס. 2 –

תיאור שנמסר על ידי ד”ר אדית פיאור, מומחית בהיפנוזה קלינית.

היא מתארת חוויה שהתנסתה בה ב – 2.1980(2). לדבריה היא הועלתה לעב”מ ומצאה את עצמה בתוך חדר גדול, מואר באורות נמוכים. מהציור אפשר לראות שמדובר בחדר אליפטי גדול ומרווח. בחלק התחתון של הציור אפשר לראות שתי מיטות ומימין ארון. בחזית נמצא לוח פיקוד ועליו מכשירים שונים. השמאלי שמהם נראה כמו מוניטור. לוח הפיקוד הוא אליפטי וצמוד לקיר. מעל הלוח נמצא מסך גדול ובחלק הימני של לוח הפיקוד מתנשא עד לתקרה ארון עם שתי דלתות. מימין נמצאת דלת כניסה בעלת מבנה אליפטי. בהתחשב בגובה החדר, המיטות הן נמוכות ומרוחקות במידה רבה אחת מהשניה. כן מרוחקת המיטה השמאלית מהארון. גובה המיטות מעלה את האפשרות שאלה המתפעלים  עב”מ זה הם נמוכי קומה וכי אין הם צריכים להתכופף במידה רבה כאשר הם מטפלים בחטופים. ואמנם פיאור מתארת חוצנים שגובהם 1.2 מטר. הפתח עצמו הוא רחב דיו ומאפשר כניסה של שני חוצנים בו זמנית. גובה התקרה אינו מאפשר גישה ישירה אליה. יש צורך בסולם או  בכלי עזר אחר. בחזית התמונה, על התקרה נראה חלק של אליפסה. אי אפשר  לדעת למה היא משמשת.

ציור מס. 3 –

תיאור שנמסר על ידי ג’יימס לפנט מוסיקאי במקצועו.

אירוע החטיפה התרחש ב –  24.5.1989 בפריפורט סמוך לעיר ניו יורק (3). לדבריו הוא מצא את עצמו על שולחן בתוך חדר מוקף באורות מנצנצים ושלושה חוצנים ביצעו בו ניסויים רפואיים. החדר בו הוא נמצא מתואר רק בחלקו. במרכז רואים מיטה, מימינה שני כיסאות ומשמאל שלושה כיסאות נוספים ועל  כולם יושבים חוצנים שגובהם  1.2 – 1 מטר. החלק האחורי של המיטה נראה קצת מוגבה, מה שאומר שלפנט שכב בה כך שראשו היה  בחלק המוגבה, מצב נוח לשכיבה, דומה למיטות בתי חולים שניתן להתאימן לנוחיות החולים. מאחורי החלק המוגבה של המיטה, נמצא מסך גדול ולדבריו של לפנט אפשר לראות בו  את כדור הארץ. בתחתית המסך ומשמאלו נראה כיתוב הדומה לכתב הירוגלפי. כיתוב הירוגלפי אפשר לראות גם על דופן המיטה. כן אפשר להבחין בשרטוט גדול משמאל למסך.

הכיסאות הם נמוכים, מותאמים לגובה המיטה ומותאמים לישיבתם של החוצנים. מאופן חיבורם של הכיסאות לתושבות שלהם, נראה שאפשר להטות אותם קדימה ואחורה וגם לסובבם לצדדים. החדר הוא גבוה מאוד, מה שלא מאפשר גישה נוחה לתקרה. יש צורך בסולם או בכלי עזר אחרים.

סיכום

מבחינת אלמנטים משותפים, אפשר לראות כי בין  תיאורים אלה יש מספר קווי דמיון. להסיק מכך מסקנות גורפות אי אפשר. לעומת זאת, אם נתייחס לחוצנים המתוארים כאל דמויי אדם כפי שזה אכן מתבקש מהתיאורים, אי אפשר להתעלם מכך שדמיון אנטומי זה הביא לדפוס חשיבה דומה. באשר  לעיצוב הפנימי בכל מה שקשור לנוחיות העבודה. לפחות במקרים המתוארים קיים דמיון באשר במה שקשור להנדסת אנוש, מה שיכול לתמוך בתקפות הדיווחים.

מקורות

1. Marcus Day – Aliens: encounters with the unexplaind   Bramby Books  1998 p. 94-96

2. “היפנוזה מסייעת לחטופי העב”מים” העב”מים מס. 1 3/1992  עמ.  7-9

3. ” תיאור החטיפה של ג’יימס לפנט”   העב”מים מס. 2   3/1993   עמ.  8-9

ראו גם :

אלי אשד  על חוקרי החוצנים