העם דרש צדק חברתי ביקורת על הספר 'הברנש הקטן' מאת מנדלי מוכר ספרים

הוצאת כרמל, 2003

חשבתי שיהיה זה ראוי שהביקורת הספרותית הראשונה שתופיע במדור זה תהיה ביקורת על ספר של מנדלי מוכר ספרים, וזאת כיוון שהמדור סוקר, לפחות לפי שעה, ספרים מחנות זו.
בכלל, נראה שהאינטרנט והספרים האלקטרוניים מחזירים אותנו אל העבר הקלאסי של הספרות העברית, וזאת משיקולים של מחיר ושמירה על זכויות היוצרים. זהו פרדוקס מעניין, ואני בטוח שמנדלי עצמו היה מעריך אותו ומשתעשע ממנו. בזכות אתרים כמו 'בן יהודה' בעברית, וגוטנברג באנגלית, מיליוני אנשים קוראים 'קלסיקות' כיוון שהן ללא זכויות יוצרים ובחינם. מובן שמספר קוראי העברית של הקלסיקות העבריות הוא קטן יותר, אבל אולי קהל הקוראים הזה, שהעברית לא מהווה מכשול עבורו, ודווקא המחיר כן מכשיל אותו, הוא הקהל שיחזיר את הספרות העברית לימי תפארתה.
מנדלי מוכר ספרים הוא אחד מראשוני הכותבים בעברית בעת החדשה. כתיבתו בספרים כמו 'מסעות בנימין השלישי', או 'ספר הקבצנים' היא מלאת הומור מחד, אך חדה כתער מאידך. העיירה שמנדלי מתאר בספרות העברית היא אוסף של אנשים חדלי אישים וחסרי תוחלת, שאינם מסוגלים להגשים אף אחת מן המטרות ההזויות שהם מציבים לעצמם. ידוע כי יוסף חיים ברנר למשל המליץ בחום על 'מסעות בניימין השלישי, כדרך להבנת המצב של האומה, ומכן כדרך ליצירת ספרות עברית 'נכונה'.
ואולם 'הברנש הקטן' הוא ספר שמנדלי כתב במקור ביידיש, ונותר לא מוכר בדרך כלל לקורא העברי.אני חושב שהמהדורה האלקטרונית של הספר מתקנת את העוול הזה, ומאפשרת לנו להכיר את מנדלי טוב יותר, אם כי בזכות התרגום מיידיש, הספר הוא עם זכויות יוצרים ולא בחינם.
מנדלי ביידיש הוא אולי אפילו חד יותר ממנדלי העברי. בספר הברנש הקטן הוא מתאר את תולדות חייו של אדם שעלה מאשפתות בזכות עסקים 'כשרים אבל מסריחים'. בדרכו של יצחק אברהם אל העושר הוא נתקל במלמדים אכזריים, בבעלי מלאכה אכזריים מהם, ובשלל דמויות לא מעוררות תיאבון אחרות.
אגב, הספר כולל הקדמה ארוכה למדי המנתחת את הסיפור בכשרון רב, ולמרות זאת, או אולי אף בשל זאת, אני ממליץ לקרוא אותה לאחר קריאת הסיפור עצמו.
נראה כי החרטה, או לכל הפחות החרון של הדמות של מנדלי היא זו שהובילה אותו אל הצורך 'לכתוב את זכרונותיו'. לצערנו הרב, למרות שזכרונות אלה נכתבו בסוף המאה התשע עשרה במקור, ליחם לא נס אפילו מעט. התופעות החברתיות שמנדלי מתאר בעיירה שלו, הן פחות או יותר התופעות שאנו רואים היום במדינת ישראל. הצורך להתקרב אל הגבירים כדי לזכות במעט מן הטוב שלהם יכול היה להיכתב על הטייקונים של היום בדיוק כשם שנכתב על העיירה כסלון. יש בכך דבר מה מאוד מצער, אך גם קומי אם מסתכלים עליו מן הזוית הנכונה…
מנדלי אולי לא מציע לנו פתרונות מגובשים לכל החולאים שהוא מתאר, אבל ייתכן כי בביקורת הנוקבת עצמה, יש יכולת לתרום להערכת עצמנו, כפי שטען ברנר, ואפילו ליכולת לשפר את עצמנו מעט.

לרכישת הספר באתר מנדלי:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=p7886