שוב יוצא בוקי – הלוא הוא באק רוג׳רס – אל החלל, לפגוש יצורים מוזרים ולהתמודד עם סכנות טבעיות, ואלו הקשורות בחייזרים.

לפניכם אחד הסיפורים הטובים ביותר של באק רוג’רס, העוסק בצורה מפורטת עד להדהים לתקופה שבה נכתב  ולמדיום שבו נכתב בניסיון ליצור קשר עם יצורים מכוכב אחר בעזרת דולפין וציפור שעברו “רימום” (שדרוג).

האם יצליח?

שם הסיפור באנגלית: “Exploring Transient-101”

כתב :פריץ לייבר סופר מדע בדיוני ופנטזיה ידוע מאוד

Fritz-leiber-1978.jpg

צייר ג’ורג’ טוסקה

Image result for george tuska

הסיפור פורסם בהמשכים מ-6 באוקטובר 1963 ועד 5 בינואר 1964.

הוא פורסם בעברית במגזין בוקי, בגיליון מספר 12 ב-1967.

את התוצאות של משחק שחמט זה בין השניים ראו בסיפור:

באק רוג’רס במשחק שחמט קטלני על כוכבית ניסוי

ראו עוד סיפורים על באק רוג’רס:

באק רוג’רס ואנשי הנמר של המאדים

באק רוג’רס בתחרות מלכות היופי של מערכת השמש

באק רוג’רס באולימפיאדה הבין כוכבית של המאה ה-25

ראו עוד על באק רוג’רס:

תשע הנשמות של באק רוג’רס

באק רוג’רס מהמאה העשרים למאה ה-25

בוקי המגזין בשבילך: היסטוריה ואינדקס של מגזין הקומיקס העברי מאריך הימים ביותר

9 תגובות

  1. רגע של ביקורת על הסיפור הזה שהוא מאכזב למדי .
    אבל כך הם רוב סיפורי הקומיקס הישנים ואין טעם לבקר אותם.
    את זה אני מבקר כי הוא היה יכול להיות הרבה יותר ממה שהוא ודווקא בגלל זה הוא מאכזב יותר מהם.
    החצי הראשון של הסיפור של היציאה הוא מרשים .אין הרבה סיפורי קומיקס מתקופה זאת שניסו לתאר איך “באמת” אפשר יהיה לתקשר עם חייזרים לא אנושיים על כוכב אחר.ההנחה הכללית הייתה שכולם בגלקסיה הם דוברי אנגלית אמריקנית של אמצע המאה ה-20.
    הרעיון של השימוש לצורכי תקשורת בציפור משודרגת “מרוממת “ודולפין “מרומם ” בביטוי שאותו נתן סופר המדע הבדיוני דיויד ברין שנים מאוחר יותר הוא מצויין.
    עד שאנחנו פוגשים בחייזרים ועד לאחר התיקשורת הראשונית עימם הסיפור הוא די טוב.
    אבל לאחר מכן הוא מתדרדר.החייזרים כמו נעלמים לאחר שהם מתגלים בצורה בלתי מוסברת כעויינים ,כאילו המחבר אינו יודע מה לעשות איתם לאחר שהיציג אותם . ושאר הסיפור עוסק בהיחלצות מהכוכבית.
    סיום לא מוצלח לסיפור שהתחיל יוצא מהכלל.
    עם זאת ייתכן שהגירסה האמריקנית שלה אין לי גישה הייתה ארוכה יותר וטובה יותר ושם הדברים הוסברו ביתר בירור.
    ייתכן שכל הבעיות שמתוארות כאן הן תוצר של קיצורים דרסטיים בגירסה הישראלית של הסיפור

  2. הסיפור למעלה הוא באופן יחסי כל כך טוב שאני תמה האם ייתכן שכתב אותו סופר מדע בדיוני מקצועי ?
    לכאורה לפי הרישומים באינטרנט כתב אותו סופר לא מוכר בשם הווארד ליס .
    ראו כאן :
    https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Buck_Rogers_comic_strips
    אבל ייתכן שזאת טעות. בישומים אחרים מופיע כמחבר סופר מדע בדיוני מקצועי פריץ לייבר
    את סידרת באק רוג’רס כתבו לאורך השנים גם כמה סופרי מדע בדיוני ופנטסיה מקצועיים כמו פריץ לייבר ,רי ראסל , ( שסיפורי באק רוג’רס שלו פורסמו ב”יקום תרבות “) ובאופן לא צפוי שתי סופרות מדע בדיוני ג’ודית מריל וג’וליאו מאי .
    לא ידוע מהם הסיפורים שאותם כתבו ב”באק רוג’רס ” ג’ודית מריל שידועה בעברית מהספור הקצר הקלאסי שלה “רק אימא” על אם לאחר מלחמה גרעינית ” שהופיע ב”מבחר הסיפורת הבדיונית” אנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני מעולים וקלאסיים באופן מיוחד שהופיעה בהוצאת “עם עובד” ” ( מריל הייתה גם עורכת מוכשרת של אנתולוגיות מדע בדיוני )ו ג’וליאן מאי שהתפרסמה בשנות השמונים הודות ל”סאגת הגולים ” רבת המכר שלה שהספר הראשון ממנה”הארץ הרבגונית ” תורגם לעברית .
    התכתבתי בנושא זה עם מומחה לסיפורי באק רוג’רס מר Curtis Hepworth, חוקר וביבליוגרף של סדרת באק רוג’רס בארה”ב שהודה שייתכן מאוד שיש טעויות ברשימת כותבי הסיפורים של באק רוג’רס שהוא עצמו הכין. משום שאין פרטים מדוייקים לגבי שמות ותאריכי הסיפורים שאותם כתבו מריל ומאי ,וייתכן כתוצאה שסיפורים שהן כתבו מיוחסים בטעות למחבר אחר.
    והדברים דורשים מחקר נוסף .
    ייתכן עם כך שהאיכות הגבוהה יחסית של הסיפור למעלה היא משום שנכתב בידי סופרת מדע בדיוני ידועה ג’ודית מריל או ג’וליאן מאי .

  3. אם כבר בוחנים את הסיפור הזה לא כקומיקס של שנות ה-60, עם כל הפרכות והשטויות (עקיצה של עכביש רדיואקטיבי – זוכרים?), אלא כסיפור מדע בדיוני משנות ה-60, אז צר לי אבל הסיפור איום ונורא. אפילו ברמה הבסיסית ביותר, הרעיון שציפורים יכולות לחיות בטמפרטורה של מינוס 220 מעלות, וממה בדיוק הן חיות אם הכל מכוסה קרח? וגם בתוך האסטרואיד או ה״כוכבן״, מה מקור האנרגיה? מדוע לא קפאו המים עד התחתית אלא רק 100 מטר העליונים שלהם? ודרך אגב, החור שהגיבורים מפוצצים בקרח בבירור לא בעומק 100 מטר, יותר כמו 5 מטר. ואפשר עוד ועוד, למשל עצם הרעיון שהכוכבן נכנס למערכת השמש, מסתובב באזור כוכב הלכת צדק שנתיים, ואז לפתע משתחרר איכשהו מכוח המשיכה ונעלם לחלל, מופרך לחלוטין. כוח המשיכה לא פועל ככה. גם ההסבר הראשון, שהשמש שלהם כבתה ואז הכוכבן עף לחלל הוא בעייתי, אבל אותו דווקא אפשר להסביר עם כמה דברים שלא הוזכרו בסיפור, למשל שכוכב השבת שלהם השיל מעליו חלק גדול ממסתו, ולכן כוח המשיכה שלו פחת מאוד. כמובן, אם השמש שלהם נעשתה ענק אדום אז הסביר ביותר הוא שדווקא יקרה הפוך, שהחיכוך בגז יגרום לכוכב הלכת לנוע בספיראלה לתוך השמש שלו, אבל האמת שאנחנו לא יודעים מה בדיוק יקרה, ולכן אולי זה אפשרי שכוכב לכת דווקא יעוף החוצה ממערכת השמש שלו.
    ועל אף כל הביקורת, אני מסכים שיחסית זהו סיפור מענין, עם חזון ורעיונות. מי יודע, אולי ברין, שהיה בגיל המתאים לקרוא את הסיפורים האלו כשפורסמו, קיבל, באופן אולי לא-מודע, את הרעיון של ה uplift משם?
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9F

  4. אני מסכים שכסיפור מדע בדיוני הסיפור למעלה הוא מתחת לממוצע.אבל “כקומיקס מדע בדיוני ” הוא הרבה מעל לממוצע. בוודאי לשנות השישים.
    והרעיון שמופיע בו של שימוש בדולפין כסוג של אסטרונאוט הוא עד כמה שידוע לי “הפעם הראשונה” שרעיון כזה מופיע בספרות “מכל סוג ” בכלל .
    נזכור שהסיפור הזה פורםס לאשונה ב-1963 20 שנה לפני פרסום ספרו המפורסם של דיויד ברין “גאות הכוכב ” שתיאר דולפין אסטרונאוט בספינת חלל של העתיד.חלק מהרומן של ברין פורסם לראשונה ב-1981 בכתב עת מדעי בדיוני ,אז באק רוג’רס קודם לו ב-18 שנה.הרבה זמן.
    דיויד ברין הוא בן 13 כשהסיפור הזה פורסם לראשונה.
    עכשיו בשנת 1963 דולפינים אינטיליגנטיים בהחלט נמצאים בתודעה הציבורית. החוקר ג’ון לילי מכריז בספר רב מכר מ-1961 שהם יצורים אינטיליגנטיים שניתן לתקשר עימם.
    אני תמה האם החוקר אדם באסטו ראש מעבדת “דבור” שבסיפור שעוסק בחקר תקשורת עם בעלי חיים דולפינים וציפורים מבוסס ישירות על הדמות של ג’ון לילי שהפך למפורסם אז ומאז בארה”ב ?יכול להיות.

    במקביל ללילי ואולי באופן בלתי תלוי ב-1961 המדען היהודי ליאו סילרד מאבות פצצת האטום שמהצד כותב סיפורי מדע בדיוני כותב ב-1960 סיפור בשם The Voice of the Dolphins שעוסק בכך שהדולפינים הם אינטיליגנציה שאינה נופלת ואף עולה על המין האנושי.
    ב-1963 כמה חודשים לפני פיסום הסיפור של באק רוג’רס ארתור סי קלארק מפרסם ספר בשם “אי הדולפינים ” ( לא תורגם לעברית ) שעוסק בתקשורת עם דולפינים בהשראת רעיונותיו של לילי .
    ועל המסכים עולה בדיוק אז סרט בשם “פליפר” שעוסק במערכת היחסים בין דולפין וילד. “פליפר ” נעשה לדולפין המפורסם מכולם .הסרט מצליח מאוד ונעשה לו סרט המשך ואחר כך נעשית על פיו סדרת טלוויזיה ידועה ,שמוקרנת גם בישראל.\
    ועליה מתבסס גם ספר בשם “פליפר הדולפין :תעלומת הספינה המסתורית ” /מאת ריצ’רד הרדויק שתורגם לעברית ב-1972
    בשנות השבעים מתפרסם אפילו קומיקס ישראלי על פליפר במגזין “אצבעוני ” של אשר דיקשטיין.
    וב-1996 נעשה לפליפר עיבוד קולנועי חדש שגם על פיו נעשה עוד ספר”פליפר “שכתב ראסל מרטין שמתורגם אז לעברית.

    אז הדולפינים היו בתודעה ב-1963.
    אבל הרעיון של “דולפין כאסטרונאוט” בהחלט לא .זאת ההופעה הראשונה שלו שידועה לי.
    אם המחבר האמיתי של הסיפור הוא כפי שאני חושד סופרת המדע הבדיוני ג’ודית מריל ,אז כמובן שהיא הכירה את הספר של קלארק וכו’.היא היכירה את כל ספרי המדע הבדיוני של התקופה משום שהייתה מבקרת ספרי מדע בדיוני מספר 1 של התקופה.
    ויותר מכך היא בוודאי היכירה ספר של סופר המדע הבדיוני פרדריק פול מ-1956 בשם “ספינת עבדים ” SLAVE SHIP.
    ספר שתיאר עתיד שבו חיילים נמצאים בתקשורת קבועה עם בעלי חיים שונים כולל דולפינים.
    ראו עליו כאן :
    http://templetongate.net/slaveship.htm
    פול היה הגרוש של ג’ודית מריל .אז אולי הרעיון של דולפין וציפור כאסטרונאוטים בא כתוצאה משיחה עימו?
    בכל מיקרה הסיפור הזה הוא מדהים בשימוש שלו בבעלי חיים ובהחלט יכול להיות שדיויד ברין קרא אותו כילד והוא שימש לו כמקור השראה.

  5. לצורכי השוואה סיפור מעניין יחסית גם הוא של באק רוג’רס שפורסם כמה שנים לפני הסיפור שלמעלה ב-1959.
    הצייר גם כאן הוא ג’ורג טוסקה והמחבר הוא סופר המדע הבדיוני הידוע פריץ לייבר ( מחבר ספר המדע הבדיוני המפורסם שתורגם לעברית “הנודד ” ” על כוכב לכת נודד שחודר למערכת השמש ) שכתב את הסיפורים על באק רוג’רס בשנים 1959-1961 .
    .שם הסיפור “המורדים של אוראס ”
    Rebels of Uras”
    העלילה לכאורה מקבילה : באק רוג’ס וצוות חללית יוצאים לחקור כוכבית מוזרה בשם אוראס שמתברר שהיא כוכב לכת נודד ( ובעצם חללית ענק ) שחדרה למערכת השמש מגלקסיה אחרת גלקסיה אנדרומדה .ושם הצוות מגלה תרבות זרה ועויינת. שנאלצה לנטוש את מערכת השמש המקורית שלה לאחר חורבן כוכבה המקורי ..
    כמו ב”הרפתקה בכוכבן 101 ”
    אבל העלילה נחותה לזאת של הסיפור שלמעלה “הרפתקה בכוכבן 101″ המאוחר יותר. התרבות החייזרית המוצגת בו היא הרבה יותר אנושית ולדעתי פחות מעניינת מזאת שנתקלנו בה למעלה.
    וגם אין שם את אותו מאמץ ליצור קשר תיקשורתי עם החייזרים באמצעים טכנולוגיים חדשים ומדהימים. אין שום צורך בזה ,הרי כולם בגלקסיה דוברי אנגלית….

    Rebels of Uras” (4/24/59 to 8/20/59)

    החלק הראשון :
    http://allthingsger.blogspot.co.il/2010/01/small-wonders-thursday-story-strip-day.html

    החלק השני :
    http://allthingsger.blogspot.co.il/2010/02/rogering-trend-thursday-story-strip-day_04.html

    החלק השלישי :
    http://allthingsger.blogspot.co.il/2010/03/before-i-forg-thurday-story-strip-day.html

  6. סופר המדע הבדיוני דיויד ברין שכתב ספר על דולפין אסטירוניאוט כתב לי בדף הפייסבוק שלו :
    Thank you for sharing this. And no — this is the first time I’ve ever seen it. Though I would love to find out more — it looks like a fun story. I doubt there’s much about genetic engineering in this piece, but it seems prophetic about visiting living realms beneath the ice of worlds like Europa.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

6 + 13 =