לציון החזרה לירח בחללית ארטמיס, ולרגל שבוע החלל הישראלי, ובמלאת תשעים שנה להקרנתו הראשונה, הנה מאמר על סרט החלל הסובייטי הראשון שבו תואר מסע לירח, והיה סרט החלל האילם האחרון. אנכרוניזם בתקופתו. אבל מצד שני חזה דברים שונים הקשורים לטיסות בחלל.
המערכת
גם בעידן הסרט המדבר עדיין היה סרט סובייטי אילם על מסע בחלל שהושלם ב-1935 והופץ ב-1936. "המסע הקוסמי" הוא סרט מדע בדיוני אילם סובייטי שעסק בכיבוש החלל, שנוצר על ידי אולפני מוספילם בשנת 1935. סרט שמצד אחד היה אנכרוניסטי כסרט אילם (איש כבר לא עשה סרטים אילמים חוץ מצ'רלי צ'פלין), אבל מצד שני היה פורץ דרך בתחומים טכנולוגיים שונים.
הסרט תיאר את מסעה של משלחת סובייטית לירח. וכמו בסרט הגרמני מ-1929 של פריץ לאנג "אישה על הירח", מאחוריו היה יעוץ מדעי נרחב של מומחי רקטות סוביטיים ובראשם אבי רעיונות חקר החלל ברוסיה קונסטנטין ציולקובסקי, שהסרט מוקדש לו.
הסרט נעשה ממש במקביל, וכסוג של "תשובה סובייטית הולמת", ליצירת הסרט הגרמני מ-1929 "אישה על הירח", וגם לסדרת סרטים על מסע לחלל בארה"ב "פלאש גורדון" על פי סדרת קומיקס מפורסמת, והסרט הבריטי העתידני "פני הדברים לעתיד לבוא" על פי ספרו של ה.ג.ולס שתיאר בסיומו מסע לחלל.
כולם הוסרטו בו זמנית, יצאו לאקרנים זמן קצר זה מזה, ומעניין מאוד להשוות אותו אליהם.
זהו הסרט האילם האחרון על מסע לחלל, ואחד האילמים האחרונים בכלל, ביחד עם סרטו של צ'רלי צ'פלין "זמנים מודרניים", שיצא לאקרנים כמעט בו זמנית כמה שבועות לאחריו בפברואר 1936.
היום הסרט נחשב לאחד הסרטים הבולטים ביותר בז'אנר המדע-בדיוני מתקופת הקולנוע האילם.
על פי זכרונותיו של הבמאי וסילי ז'וראבלב, כבר בשנת 1924, כאשר למד במכללה הממלכתית לקולנוע, כתב תסריט על טיסה בין-כוכבית, שתיאר במילותיו כ"נאיבי מאוד ולא בר-ביצוע מבחינה טכנית".
אפשר לשער שהרעיון נוצר בהשראת הסרט הסובייטי על מסע למאדים "אליטה" שעלה אז על המסכים.
הרעיון נגנז לכמה שנים אבל לא נשכח, והבמאי חזר אליו.
במהלך הצילומים נפתרו אתגרים טכניים רבים, והשתתפו ביצירת הסרט מומחים רבים, מהנדסים, ואמנים. הקרנת הבכורה התקיימה באוקטובר 1935 בקרמלין לפני סטלין ואנשיו, וההקרנה הרשמית הייתה ב-21 בינואר 1936. הסרט זכה להכרה בינלאומית ונרכש על ידי עשרות מדינות.
חוקר הקולנוע אלכסנדר פדורוב כתב: "…המשמעות של 'המסע הקוסמי' להתפתחות הקולנוע המדע-בדיוני הסובייטי קשה להערכה. לאחר 'אייליטה' של י. פרוטאזנוב, שהיה מציג את הנושא באופן הרבה יותר פשוט, הסרט היווה קפיצה טכנולוגית משמעותית".
עלילה
מוסקבה, קיץ 1946, בעתיד הלא כל כך קרוב דאז של בעוד עשור. מתקיימים ניסויים ראשונים לקראת משימת ירח במכון ציולקובסקי לתקשורת בין-כוכבית. הניסויים הראשונים נכשלים: ארנב שנשלח לחלל מת במהלך הטיסה, וטיל שני שנשא חתול נעלם ללא עקבות.
האקדמאי פאבל איבנוביץ' סדיק, יוצר מטוס החלל הענקי "יוסף סטלין", שמתכנן את המסע המאוייש הראשון לירח, מוצא את המשימה במשבר קשה. הוא מואשם בידי מדען מתחרה שהוא זקן מדי ולא יציב נפשית מספיק לביצוע המשימה. הוא מתעלם מההאשמות ויוצא למסע המסוכן לירח עם חבריו: מרינה, עוזרת הפרופסור קרין; ואנדרושה אורלוב, ממציא צעיר שהצליח להסתנן לטיל ברגע האחרון. הם נוחתים בצד האפל של הירח, ומשם עוברים לצד הנראה מהארץ ומשדרים את האות "ברית המועצות" (USSR) לטלסקופים על פני כדור הארץ.
על הירח הם נתקלים בבעיות שונות, כמו הילכדותו של פרופסור סדיק תחת סלע שנפל, איבוד קשר רדיו, בעיה של חוסר חמצן, אך מצליחים להשתמש בשאריות קפואות של האטמוספירה הירחית כדי להתגבר על כך. הם מקפצים על הירח בדומה לציפורי דרור, וחוזרים בשלום לכדור הארץ. אפילו החתול מהטיל הנעלם נמצא, וחוזר יחד איתם. קוסמונאוטים ראשונים אלו מתקבלים בטקס רב-רושם במוסקווה בירת ברית המועצות.
תהליך היצירה וההפקה
ז'וראבלב כתב את התסריט הראשון עוד ב-1924 בזמן לימודיו, והחל לתכנן אותו ברצינות ב-1930. אך רק בשנת 1932, בהנחיית הוועד המרכזי של הקומסומול, הוחלט להפיק סרטים רבים עבור ילדים, ביניהם גם מדע בדיוני. הסרט צולם במהלך שנת 1934, והועלה על המסכים ב-1936, 12 שנים לאחר שיוצרו חשב עליו לראשונה.
הבמאי בבירור הושפע מהספר המפורסם של ז'ול ורן "מהארץ לירח", ועוד יותר מספר שכתב קונסטנטין ציולקובסקי, ויחד עם פילימונוב כתב תסריט על טיסה לירח, שהדגיש את הצד המדעי והחינוכי.
הזמנתו של ציולקובסקי להנחות את ההפקה הייתה בהשראת שיחת הבמאי עם סרגיי אייזנשטיין, שהיה ראש אגודת האמנות וההפקה, שהסכים לתמוך בפרויקט.
ב-1933 שלח ז'וראבלב טלגרמה לציולקובסקי, שקיבל בחיוב את ההזמנה להשתתף. במפגשם דנו בעיקר כיצד להפוך את הסרט למרתק לילדים, עם אלמנטים מדעיים שמוצגים בצורה ברורה ומהנה.
המדען הציב מספר תנאים חשובים לסרט, כמו הצגת עולם ללא כבידה, קפיצות ירח בדומה לציפורי דרור, ושמיים שחורים עם כוכבים נוצצים.
התסריט של הסרט נכתב בידי הבמאי והתסריטאי אלכסנדר פילימונוב, והתבסס על רומן מדע בדיוני ידוע של ציולקובסקי "Vne zemli" (מעבר לכדור הארץ) מ-1920.
הסרט הוקרן לבסוף בינואר 1936, ארבעה חודשים לאחר מותו של ציולקובסקי שלא זכה לראות את ההגשמה של רעיונותיו על המסך הגדול.
טכניקות הצילום והאפקטים המיוחדים
הפקת "המסע הקוסמי" התאפיינה בשורה של הישגים רבים, שלעתים אף שברו שיאים. כך למשל היה זה הסרט הראשון בתולדות הקולנוע הסובייטי שבו התנהלה התקשורת על הסט באמצעות רדיו ומיקרופון.
גודלה והיקפה של ההפקה ניכרים גם בנתונים הבאים: שטח של כ־1,000 מ"ר שנדרש לצורך הסטים הרבים של הסרט כגון "על פני כדור הארץ", "בקוסמוס", "על הירח"; זרם של 11,000 אמפר ששימש להארת "יום שמש בהיר"; שימוש ב־105 גופי תאורה וב־14 מקרנים בקוטר של מטר אחד עם מראות פרבוליות, שנועדו ליצור "מראה דמוי־מציאות"; אלפי נורות חשמל שהוצבו על קטיפה שחורה כדי ליצג את ה"קוסמוס", רקע החלל היה בד קטיפה שחור בגודל 400 מ"ר, עם 2,500 נורות ליצירת אפקט כוכבים; וכן כמה דגמי-קנה שנבנו לצורך הנפשת החללית "CCCP – יוסיף סטלין", שבה משלימה קבוצת הקוסמונאוטים הסובייטית את המסע הראשון אל הירח — ואת הנחיתה עליו.
עקב המורכבות של המבנים והטכנולוגיות שהוצגו, נעשה שימוש במודלים מוקטנים וסצינות משולבות. לדוגמה, מודל הטיל היה בקנה מידה 1:25, והוקם תקריב מיוחד עם בובות קטנות להמחשת האנשים העובדים.
לצילום סצינות של חוסר כבידה פותחו טכניקות חדשניות, כולל מנוף מיוחד שבו השחקנים והמצלמה זזו בסינכרון ליצירת אפקט תנועה חופשית.
קבלה וביקורת
הסרט זכה להצלחה פנימית ובינלאומית, נחשב לסרט המדע-בדיוני הסובייטי הריאליסטי הראשון בנושא כיבוש החלל, ומוערך בזכות הצד המדעי המדויק – בזכות ציולקובסקי – למרות כמה פרטים מיושנים.
אמנם קדם לו ביותר מעשור הסרט הסובייטי המפורסם "אליטה", שתיאר מסע אל המאדים. אך "אליטה", שנשאר תמיד הרבה יותר מפורסם, לא הקפיד כל כך על הצד הטכני המדעי של הסרט כמו "Cosmic Voyage".
סרט המדע הבדיוני הסובייטי הזה הוא הישג טכני המשתווה ל-"אישה בירח" של פריץ לאנג משנת 1928, והוא מראה כי תעשיית הקולנוע הרוסית השקיעה מחשבה רבה יותר (ותקציב גדול יותר) במסע לחלל מכפי שאולפני יוניברסל היו מוכנים להשקיע בסדרת "פלאש גורדון" על מסע לחלל, שהוסרטה ממש בו זמנית בארה"ב.
לאנג הסתייע ביועצי טילים גרמנים כמו וילי ליי, וורנר פון בראון, כדי לחשב את פרטי המסע לירח, אך הבמאי וסילי ז׳ורבלוב והתסריטאי אלכסנדר פילמונוב הגדילו לעשות כאשר עיבדו ספר מאת חוזה מסעות החלל הרוסי קונסטנטין ציולקובסקי.
מדהים שהסרט האילם, ולכן האנכרוניסטי במושגים של 1936, היה מבחינות אחרות מרחיק לכת ביותר בטיפולו בטכנולוגיות חלליות.
אחד ההיבטים המרשימים ביותר של ההפקה הוא הצגת מושגים כמו כוחות ג'י, חוסר משקל, חליפות חלל (עם משקלות נשלפות מעופרת), טילים רב־שלביים, וכבידה ירחית מופחתת — וכל זאת ללא ההסברים הפטרוניים שאפיינו סרטי מסע לחלל אמריקאיים כגון "Destination: Moon" בשנות החמישים. מניחים כאן שהצופה כבר מכיר את הדברים הללו, או שהוא חכם דיו להבין אותם מתוך המוצג על המסך, ללא צורך בהרצאות. הסרט אינו תעמולתי יותר מן הממוצע של סרט מדע בדיוני אמריקאי, ואף זאת רק במובן חיובי, אין בו נבלים קפיטליסטיים, כמו ב-"אליטה" משנת 1924, אבל יש בו התעקשות על שוויון נשים, הבאה לידי ביטוי בנשים לבושות סרבלי עבודה בין עובדי בסיס החלל, ובגיבורה היוצאת לירח בעוד בן זוגה נשאר מאחור ודואג — דבר שהיה בלתי מתקבל על הדעת בסרט אמריקאי.
חוקרת הקולנוע קירה פרמונובה ציינה כי הסרט הרחיב את גבולות הז'אנר בקולנוע הילדים של שנות ה-30, אך יש בו כמה סצינות עם משחק חלש. יחד עם זאת, הסרט הרשים מאוד את בני התקופה בטכנולוגיה החללית שהוצגה.
היסטוריון האמנות מ.א. זולניקוב הדגיש את האופטימיות שבסרט לגבי העתיד הקרוב, בו טיסות לירח הן כבר מציאות.
הפוליטיקאי אולג בקלאנוב הגדיר את הסרט כ"סרט קליל, זוהר ומופלא על חלום האדם להתגבר על הכבידה ולכבוש את החלל".
מה שמרתק אפילו את חובבי המדע הבדיוני של היום, עם זאת, אינו העלילה, השחקנים, הפסקול הקלאסי-סימפוני המוזר למדי שמתנגן באופן חלק על רקע הסצינות הסטטיות לעיתים, או הכיתובים המשעשעים בדיאלוגים של הסרט, אלא הדיוק המוחלט שבו צוירו המעבדה הניסיונית, ההאנגאר הענק, חללית החלל, מנועיה, הפנים שלה, גוף התאורה, פני הירח, חליפות החלל, המגפיים הכבדים עם המשקולות, וכל שאר הפרטים הטכניים, שיצרו אווירה מלאה בהתלהבות אוטופית וביצירתיות אדיסונית.
שלושים שנה לאחר מכן, הקוסמונאוטים הסובייטים האמיתיים שראו את הסרט נדהמו והתרשמו מתחושת הריאליזם של סצינות חוסר הכבידה.
תסריט של הסרט שימש מחדש בשנת 1953 בסדרת אנימציה סובייטית בשם "טיסה לירח", שתיארה מסע לירח עם נער צעיר שמתחבא על הרקטה.
סדרת האנימציה הזו שימשה בעצמה כבסיס לסדרה האמריקאית "The Space Explorers" ב-1958 .
מופע קולנוע-קונצרט
הסרט "המסע הקוסמי" היה נושא למופע קולנוע-קונצרט שיצרה חברת מייבל אוקטובר בשנת 2007, בליווי יצירה מוזיקלית מאת לורן דיילו (מחשב, תרמין, עיבוד קולי), תרגום/סיפור חי של ג'ודית דפול, וליווי מוזיקלי על כלי האונדס מרטנו של נדיה ראצימנדרסי.
יצירה חדשה נוצרה בשנת 2023 על ידי וילפריד תיירי לפי הזמנת מרכז התרבות Nantes SMAC Stereolux.
צפו בסרט המלא עם כתוביות באנגלית:
קיראו גם:
אלי אשד על המסעות האילמים לחלל
עוד סרטים סובייטיים על מסעות בחלל :
אליטה :סרט אילם קלאסי על מסע למאדים
מסע בין כוכבים היגרסה הסובייטית על הסרט "ערפילית אנדרומדה"על פי "כוכב הברזל" של יפרמוב
שבוע החלל הישראלי ובפרט כנס החלל הבינלאומי ה-21 על שם אילן רמון
