כריכת ״העץ מתגעגע לפרי״ של אלי פוקס
כריכת ״העץ מתגעגע לפרי״ של אלי פוקס

קריניצי 44, דירה 5 / אלי פוקס

בְּוִיטְרִינָה וִינְטֶג' בַּסָּלוֹן

בַּמָּקוֹם שֶׁל הַכָּבוֹד,

מוּל הַכֻּרְסָא

סָבְתָא פְלוֹרָה הִנִּיחָה

אֶת תְּמוּנָתֵנוּ מֵהַחֲתֻנָּה

הַשִּׂמְלָה לְבָנָה,

אַתְּ שְׂמֵחָה

אֲנִי בְּמִשְׁקָפַיִם

לָבָן, נִרְגָּשׁ

כְּשֶׁנָּפַל הַטִּיל בָּרְחוֹב

עַל שֵׁם רֹאשׁ הָעִיר הָרִאשׁוֹן

פִּנּוּ חֲצִי שְׁכוּנָה לִישֹׁן בְּבֵית הַמָּלוֹן

גַּם אֵצֶל סָבְתָא בַּדִּירָה

זְכוּכִיּוֹת עַל הָרִצְפָּה

חוּץ מֵהַתְּמוּנָה

זוֹ,

בְּלִי אַף שְׂרִיטָה.

השבוע הם שוב החלו לדבר על האפשרות של עימות צבאי נוסף עם איראן. ב'הם' הכוונה לראשי המדינה והצבא וגם עיתונאים, כתבים צבאיים, מומחים של ארגונים ביטחוניים, כולם פתאום התגייסו כדי להלעיט את הציבור באפשרות של עימות כזה. נערך אפילו תרגיל צבאי גדול, המדמה ירי טילים על צפון הארץ, שראש הממשלה ביקש להתפנות מן העדות במשפטו כדי לקחת בו חלק…בזום.

מלחמת ישראל-איראן נמשכה 12 ימים בחודש יוני 2025. מצד אחד נטען כי היא פגעה באופן משמעותי בתכנית הגרעין של איראן, אך מצד שני היא הסבה אבדות כבדות וגרמה להרס רב בעורף הישראלי. במו עיני הייתי עד להרס הזה ולעוצמתם של הטילים האיראנים מרבי-הנזק. לעניות דעתי, עדיף שלא יפרוץ עוד עימות כזה, ואם בכל זאת כן יפרוץ, אני מציע להפוך את היוצרות לעומת הפעם הקודמת – יישבו קברניטי המדינה בבתים שלנו, ואנחנו נתמגן במקלטים שלהם, אולי אז ידם לא תהיה כל כך קלה על ההדק.

השיר שלפנינו, "קריניצי 44, דירה 5", מופיע בספר שיריו הראשון של המשורר אלי פוקס ("יליד רמת גן ותושב קריית אונו בהווה"), "העץ מתגעגע לפרי" (2024, הוצאת שבילי-אור, עריכה ד"ר רחלי אברהם-איתן, עמ' 18).

שנת ההוצאה של הספר, וגם האתר שעל שמו נקרא השיר ברחוב קריניצי ברמת גן, על שם ראש העיר הראשון שלה, אברהם קריניצי, מלמדים כי הטיל שנפל ברחוב הזה הוא לא מהעימות הנוכחי, אלא מעימות קודם, ולא מצד איראן אלא כתוצאה מירי רקטות וטילים מצד החמאס בעזה – בחודש מאי, 2021, במהלך מבצע "שומר החומות". גם אז הנזק היה כבד ונהרג אדם אחד.

השיר, המחולק לבתים כמו רוב רובם של שירי הספר, פותח בתיאור פסטורלי ואף נוסטלגי של בית הסבתא ושל תמונת החתונה של הדובר בשיר ושל הזוג הניבט מתוכה. לפתע פתאום הפסטורליה הרמת-גנית מופרת, עם נפילת הטיל, וגם בית הסבתא ניזוק. רק תמונת החתונה נותרת שלמה.

בגב הספר מצוין לגבי המשורר אלי פוקס כי הוא עבר "מסלול רמת גני טיפוסי: צופים (ראשג"ד במיל), תיכון 'בליך', צבא משמעותי וטיול ארוך במזרח". בתור תושב רמת גן בהווה, שביתו נהרס כתוצאה מפגיעת הדף של טיל איראני, אני מקווה שבעתיד לא יהוו הטילים הללו חלק מאותו 'מסלול רמת גני טיפוסי'. למעשה אני נושא תפילה שבאף עיר בישראל בין אם זו תל אביב, בת ים, או באר שבע, הם לא יהיו מנת חלקם של האזרחים בה, לא כל שכן אצל תושבי העוטף וגבולות המדינה האחרים.

קראו גם

לאה ברץ על ספרו של אלי פוקס "העץ מתגעגע לפרי"

דף הפייסבוק של אלי פוקס

2 תגובות

  1. אהבתי את השיר, רלוונטי וקולע לחיינו כאן. אישית, מזכיר לי את דודתי שגרה במשך עשרות שנים עם משפחתה בקריניצי 52 ואת בית הספר העממי יהל"ם, שבו למדתי ושניצב סמוך לביתה וגבל בביתו של קריניצי ברחוב שהוסב לשמו לאחר מותו.
    תודה, אילן על העלאתו כאן ותודה למשורר

  2. שיר כל כך מרגש בכמה רבות סמבוליות.סבתא פלורה ,פרח בעברית מתגאה ושמחה באירוע המשפחתי היפה המסמל גם המשך דורות . כזה החרות ודאי בזכרונה,שום אקט שנאה מלחמתי לא יוכל לערער לה אותו. הפיזיות של חיבור האהבה היפה ביותר כפי שהיא תופסת אותו נשאר איתן למרות כל הרוע. שיר שהוא נצחון. ברמה של המבקר הספרותי. שום טיל שספג לא ימנע ממנו את מלאכת אהבת השירים והפניה זרקור לאמנות שבאחריותו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 + 7 =