מה היה חושב הסופר וההיסטוריון המפורסם ה.ג'. וולס על ספרי ההיסטוריה והשיח על ההיסטוריה בשנת 2025?
מה הוא לא היה חוזה לגבי ספרי ההיסטוריה שיופיעו בשנה זאת?
המערכת
הסופר הידוע ה.ג. וולס, שעסק רבות במדע בדיוני ועתידנות בספרות יפה, עסק גם בכתיבת היסטוריה. ספר היסטוריה על תולדות האנושות שפירסם לראשונה כסדרת חוברות ב-1920 הפך לרב מכר בינלאומי והופיע במהדורות רבות שעודכנו בכל פעם, ואף תורגם לעברית בכמה כרכים בשם "דברי ימי עולם".
בספר ההיסטוריה הזה ביקש וולס לשים דגש לא רק על תולדות התרבות האירופית של האנשים הלבנים כפי שהיה מקובל עד אז,אלא גם על כלל התרבויות של המין האנושי או לפחות חלקן בכל היבשות מימי האדם הקדמון, כשלב הכרחי בדרך להקמת עולם מאוחד כפי שחזה שיהיה.
במהדורה השנייה והמורחבת של הספר "דברי ימי עולם: היסטוריה של העולם", שפורסמה בשנת 1923, תמה ולס מה יהיה כתוב בספר "היסטוריה של העולם" שיתפרסם בשנת 2025-2026.
הספר
כעבור עשור מכתיבת "דברי ימי עולם", ב-1933, ולס כתב ספר היסטוריה עתידני כזה The Shape of Things to Come ("פני דברים לעתיד לבוא"), ותיאר את תולדות העולם עד וכולל המאה ה-21.
בהקדמה מסביר וולס שהספר התבסס על חלומותיו של דיפלומט בריטי רם דרג על ספר היסטוריה שעתיד להתפרסם בשנת 2106, ורשימותיו ממה שזכר ממנו.
הספר מחולק לחמישה "ספרים". הראשון מתאר את ההיסטוריה ממלחמת העולם הראשונה ועד שנת 1933. וולס חזה כישלון של רוזוולט והיטלר, המנהיגים בזמן שכתב את הספר, לשקם את הכלכלה העולמית, דבר שיביא למשבר מתמשך בן שלושים שנה ולמלחמת עולם שנייה.
בסוף 1933 או בראשית 1934, כישלונו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט ליישם את ה"ניו דיל" ולהחיות את הכלכלה האמריקאית, וכישלונו של אדולף היטלר לשקם את הכלכלה הגרמנית באמצעות התחמשות, גורמים להמשך המשבר הכלכלי העולמי במשך שלושים שנה, במקביל למלחמת עולם שנייה — מלחמה המתנהלת בין מדינות שכבר מצויות על סף התמוטטות כלכלית, שהמלחמה מאיצה אותה עוד יותר.
לאחר מיתון כלכלי עולמי ממושך פורצת מלחמה הרסנית, מלחמת העולם השנייה, ההופכת את אירופה לשממה ומביאה עמה מגפה קטלנית.
מלחמת העולם השנייה של וולס פורצת בינואר 1940 בהתלקחות כלל-אירופית, שמקורה בעימות אלים בין גרמנים לפולנים בדנציג – תיאור הדומה מאוד לפרוץ המלחמה האמיתית. עם זאת, מלחמתו המדומיינת של וולס מתפתחת בכיוון שונה לגמרי – פולין מתגלה כבעלת כוח צבאי שווה לזה של גרמניה, והמלחמה נמשכת עשר שנים ללא הכרעה. מדינות נוספות נגררות בסופו של דבר ללחימה, אך צרפת וברית המועצות משתתפות רק בשוליים. בריטניה נותרת נייטרלית, וארצות הברית נלחמת ביפן – ללא תוצאות מכריעות לשום צד. הסיפוח של אוסטריה לגרמניה מתרחש במהלך המלחמה ולא לפניה, וצ’כוסלובקיה אינה נכבשת. נשיא צ'כוסלובקיה, אדוארד בנש, שורד ומוביל בשנת 1950 את “הפסקת פעולות האיבה” הסופית.
גם תחזיתו של וולס לגבי ספרד התגלתה כשגויה – בספרו נותרה ספרד מחוץ לסערת האלימות שסוחפת את אירופה, בעוד שבמציאות פרצה שנתיים בלבד לאחר פרסום הספר מלחמת האזרחים הספרדית. הוא טעה גם לגבי בנש שבהחלט לא שרד כנשיא צ'כוסלובקיה שנכבשה בידי גרמניה.
וולס חזה נכונה שהמלחמה הבאה תכלול הפצצות כבדות הדדיות של ערי הבירה, ותיאורו את השמדתה של שדרת אונטר דן לינדן בברלין התגלה כנבואי למדי. אך הוא טעה בהנחתו כי הלחימה היבשתית "תיתקע" מהר, כפי שקרה במלחמת העולם הראשונה, וכי הטנקים לא יועילו כלל.
בהערה אוסיף כי לעומת זאת, זה בדיוק מה שהתרחש ומתרחש במלחמת רוסיה אוקראינה שמתנהלת מזה כמה שנים בעת כתיבת שורות אלו בסוף שנת 2025.
בעתיד המתואר בידי וולס, הצוללות משמשות כבסיס לשיגור "טורפדות אוויר", טילים בליסטיים המשוגרים מצוללות ונושאים נשק להשמדה המונית. בכך מתאפשר למדינות לאיים בהרס של יעדים במרחק חצי עולם מהן. חיזוי זה לא התגשם במלחמת העולם השנייה, אלא רק בעשורים מאוחרים יותר.
אצל וולס מלחמת העולם השנייה מסתיימת ללא מנצחים, אלא במצב של תשישות מוחלטת, קריסה, והתפוררות של כל המדינות המעורבות, ואף של הנייטרליות, כולן מוכות על ידי המשבר הכלכלי המעמיק. כמעט כל הממשלות קורסות, ובשנים 1956–1957 משתוללת מגפה קטלנית, ההורגת חלק גדול מן האנושות.
הציוויליזציה כמעט ונכחדת, והאנושות שוקעת לתנאים המזכירים את ימי הביניים, עד שקבוצה של טייסים וטכנאים – שרידי חילות האוויר של מדינות שונות – מקימה רשת שדות תעופה מתפקדים. סביב גרעין זה נבנית מחדש הציוויליזציה הטכנולוגית, והם משתלטים לבסוף על העולם ומקימים "דיקטטורה נאורה של האוויר", המשכינה שלום עולמי באמצעות ביטול מדינות הלאום, הטמעת השפה האנגלית, עידוד המדע, והוצאת הדת מחוץ לחוק. שלטון זה מקדם חינוך מדעי, מבטל מעמדות, ומחליף את שירות החובה הצבאי בעבודת כפיים חינוכית לצעירים. לאחר כמאה שנה השלטון מתפרק בשלום, והאנושות מגיעה לשלב סופי של קיום אוטופי המאוכלס בפולימאתים – בני אדם שווים ביכולתם לגאונים הגדולים בהיסטוריה. בהמשך מתפתחת חברה עולמית הרמונית שבה בני האדם עצמם משתנים והופכים לגזע חדש של בעלי כישרונות-על, היוצרים אוטופיה יציבה.
נציין כי וולס חזה נכונה את הפצצת הערים ואת פיתוח נשק ההשמדה ההמונית, אך טעה לגבי התפרקות מדינות הלאום, גורל האסלאם, ואף לגבי דינמיקת מלחמות הקרקע.
בקיצור: וולס מתאר חזון פסימי-אופטימי של קריסה עולמית טוטלית, שממנה תצמח ציוויליזציה מדעית אוניברסלית – עולם ללא מדינות, ללא דת, ללא מלחמות, שבו האנושות עצמה מתעלה למדרגה חדשה של תבונה.
הסרט
הספר אפילו הוסרט לסרט עתידני ידוע מאוד ב-1936 בשם "הדברים לעתיד לבוא" Things to Come (1936)
העלילה שאמנם נכתבה בחלקה בידי וולס, אבל כנראה שונתה מאוד בידי תסריטאים, שונה מאוד מזאת של הספר:
בשנת 1940, איש העסקים ג'ון קבל (John Cabal), תושב העיר הבדיונית "אבריטאון" שבדרום אנגליה, מתקשה ליהנות מחג המולד, כאשר החדשות מדווחות על סכנת מלחמה קרבה. אורחו, הארדינג, משתתף בדאגתו, בעוד חבר נוסף – האופטימיסט הבלתי נלאה פיפה פסוורת’י – מאמין שהמלחמה לא תפרוץ, ואם תפרוץ, הרי שתאיץ את ההתקדמות הטכנולוגית. באותו לילה מותקפת העיר במתקפה אווירית, שמובילה לגיוס כללי ולפרוץ מלחמה עולמית עם אויב לא-מוזכר. קבל מצטרף לחיל האוויר המלכותי ונלחם באומץ, ואף מנסה להציל טייס אויב שהפיל בעצמו.
המלחמה נמשכת לתוך שנות ה-60, זמן כה ממושך עד שבני האדם שוכחים מדוע החלה בכלל. האנושות שוקעת לעידן אפל חדש: כל ערי העולם חרבות; הכלכלה קורסת עקב אינפלציה דוהרת; והטכנולוגיה כמעט נעלמת – למעט שרידי חיל האוויר. מגפה המכונה "מחלת הנודדים" מתפשטת בעקבות הפצצות אוויריות, וגורמת לקורבנותיה לשוטט חסרי מטרה במצב דמוי-זומבי עד מותם. המגפה מכלה מחצית מהאנושות ומחסלת את שאריות הממשלות.
עד 1970 הופך מצביא מקומי בשם רודולף, המכונה "הבוס", לשליט של שרידי "אבריטאון", והוא מחסל את המגפה באמצעות ירי בחולים. כעת הוא פותח במלחמה חדשה, הפעם נגד "אנשי ההרים" של עמק הפלוס, כדי להשתלט על פחם ופצלי שמן מהם ניתן להפיק דלק למטוסיו הישנים הדו-כנפיים שנותרו מהמלחמה.
ב־1 במאי אותה שנה נוחת ב"אבריטאון" מטוס חדיש ומלוטש, מראה שלא נראה שם מזה שנים. מתוכו יוצא ג’ון קבל, כעת אדם מבוגר, ומכריז כי קבוצת המהנדסים והטכנאים האחרונים בעולם התאחדו בארגון בשם "כנפיים על פני העולם", Wings Over the World. מבסיסם בבצרה שבעיראק, הם אסרו כל מלחמה, ומקדמים שיקום של הציוויליזציה ברחבי המזרח הקרוב והים התיכון. קבל מציע ל"בוס" להצטרף אליהם, אך זה דוחה את ההצעה על הסף, לוכד את קבל ומאלץ אותו לתקן את המטוסים הישנים.
המכונאי המתוסכל גורדון, בעזרת קבל, מצליח ליצור קשר עם "כנפיים על פני העולם". במהרה מופיעים מעל אבריטאון מטוסי ענק בצורת כנף מעופפת, המרווים את העיר ב"גז השלום" – חומר שמרדים את האוכלוסייה לזמן קצר. כשהתושבים מתעוררים, הם מגלים שהעיר נשלטת כעת בידי הארגון, ושה"בוס" מת כתוצאה מתגובה אלרגית חריפה לגז. קבל מבטיח כי "כנפיים על פני העולם" יביאו עידן חדש של שלום וקידמה.
בהנהגתו, הארגון משקם את הציוויליזציה במהירות ומוביל אותה לשיאים חדשים. עד שנת 2036, האנושות חיה בערים תת-קרקעיות מודרניות, ובהן "אבריטאון החדשה", וחיה בחברה יציבה המוקדשת לשלום ולקדמה מדעית. אך לא הכול מושלם. הפסל תאוטוקופולוס מסית את הציבור לדרוש "מנוחה" מקצב ההתקדמות, במיוחד לקראת השיגור ההיסטורי של המסע המאויש הראשון סביב הירח. כאשר ההמון מאיים להרוס את תותח-החלל שעתיד לשגר את החללית, נאלץ אוזוולד קבל – נכדו של ג'ון קבל ומנהיג העולם הנוכחי – להקדים את השיגור.
קתרין, בתו של אוזוולד, והמדען מוריס פסוורת’י (צאצאו של החבר האופטימי מהעבר) הם הנוסעים. לאחר השיגור, כאשר החללית נראית כנקודת אור קטנה בשמיים, מתווכח קבל עם אביו של פסוורת’י על משמעות הקדמה האנושית. כשזה מביע פחד שהאנושות לעולם לא תדע מנוחה, משיב קבל: "היקום כולו – או כלום. במה נבחר?"
מענין לציין שגם בספר וגם בסרט חזה ולס את מלחמת העולם השנייה, אבל בהחלט לא חזה את מה שבא בעקבותיה. התחזית קצרת הטווח שלו הייתה נכונה בחלקה, אבל לא התחזית ארוכת הטווח
אם וולס היה נוסע בזמן לשנת 2025 ..
עטיפת סיפור קומיקס המבוסס על סיפורו המפורסם של וולס על מכונת זמן שלוקחת אנשים מתקופתו לעתיד.
אני חושב שאם וולס היה נוסע בזמן במכונה כמו זאת שתיאר בספרו המפורסם "מכונת הזמן" , לשנת 2025, הוא היה מוצא עניין מיוחד בספרי ההיסטוריה של יובל נח הררי. אלו שבפרוזה ובקומיקס, שאכן נראים כהמשך של יצירתו ורעיונותיו של ולס, וקורא אותם בעיון רב.
זאת משום שכמו בספריו שלו הם מתארים לאו דווקא אירועים היסטוריים יבשים, אלא מנסים להסביר את ההיגיון מאחורי תופעות היסטוריות ארוכות טווח, כפי שעשה וולס בספריו שלו. ועשו גם הוגים אחרים בתקופתו, כמו אוסוואלד שפנגלר מחבר הספר הידוע "שקיעת המערב", וארנולד טוינבי ההיסטוריוסוף המפורסם.
הררי גם הוא מנסה בספריו לחזות מגמות של העתיד, וזה בהחלט היה מעניין את וולס, העתידן הבלתי נלאה.
מענין לציין שהעתידן וולס לא העלה על דעתו שהאיורים לא יהיו רק בעמודים האחרונים, כפי שהיה מקובל בזמנו וכפי שהוא כותב ב"תחזית" שלו על ספר ההיסטוריה העתידני, אלא בכל עמוד. יש להניח שאלבומי הקומיקס שמציגים את רעיונותיו של יובל נח הררי בצורת סיפורי קומיקס, ומשלבים רעיונות מסיפורי קומיקס עכשוויים כמו דמויות של גיבורי על, היו מפתיעים אותו מאוד ומבלבלים אותו בתחילה.
אבל לדעתי לאחר שהיה תופס את העיקרון הספרים האלו היו מלהיבים אותו.
אני משער שוולס, אם היה מגיע במסע בזמן לשנת 2025, היה מתעניין מאוד גם בספר השחר של הכל: היסטוריה חדשה של האנושות. זהו ספר עיון משנת 2021 מאת האנתרופולוג דייוויד גרייבר והארכיאולוג דייוויד וונגרואו, שמציג תמות חדשות ורדיקליות לגבי עברה של האנושות, בהתאם לממצאים חדשים ממקומות שונים בעולם. בדיוק מה שעניין את ולס – הנסיון להציג היסטוריה של המין האנושי שהיא שונה באופן רדיקלי ממה שחשבו בעבר, על פי הממצאים העדכניים ביותר.
מה לא חזה וולס לגבי תכני ספרי ההיסטוריה בשנת 2025?
בשנת 1923, כשולס פירסם את הספר על ההיסטוריה של העולם, וגם לא שנים מאוחר יותר, כשכתב את "פני הדברים לעתיד לבוא", הוא לא היה מעלה על דעתו שהאיש שישאר הידוע מתקופתו בשנת 2025 יהיה הפוליטיקאי הסופר וההיסטוריון וינסטון צ'רצ'יל.
ולס הכיר את צ'רצ'יל היטב אישית, ולא העריך אותו.
לשניהם היו תחומי עניין משותפים בהיסטוריה וגם בעתידנות, ושניהם כתבו על נושאים אלו.
צ'רצ'יל סייע להכניס לשימוש במלחמת העולם הראשונה את הטנק, מכונה שאותה חזה ותיאר וולס בסיפור כמה שנים קודם לכן.
אבל וולס זילזל מאוד בצ'רצ'יל כפוליטיקאי.
לתיאור מפורט של מערכת היחסים הטעונה, אך בסופו של יום, די במפתיע הידידותית בין השניים ראו כאן.
עבור ולס צ'רצ'יל היה שר הימיה הכושל במלחמת העולם – הראשונה, כי ולס לא ידע עדיין ב-1923 שתהיה שניה, אם כי בשנות השלושים בספר ההיסטוריה העתידני שכתב הוא כבר חזה זאת.
בשנת 1923 וולס אפילו פירסם מעין ספר אוטופי בשם Men Like Gods (1923) על חבורת בריטים מזמננו שמגיעים לאוטופיה בעולם מקביל, ומנסים לכבוש אותה.
אחד הבריטים האלו היה מבוסס ישירות על ידידו הלא ממש מוערך של וולס, וינסטון צ'רצ'יל, כפי שזיהו מיידית עיתוני הזמן.
עד סוף שנות השלושים צ'רצ'יל נחשב בעיני כל, כולל ולס, לפוליטיקאי כושל, וולס גם חשב שהוא שתיין.
היה זה היטלר שהציל את התדמית של צ'רצ'יל.
בספר ההיסטוריה העתידנית שכתב ולס, ובו חזה את מלחמת העולם השניה, הוא בהחלט לא צפה שצ'רציל יהיה זה שיעמוד בראש הבריטים במלחמה הזאת. גם בסרט שנעשה על פי הספר ב-1936, ובו תיארו את מלחמת העולם הבאה, הם לא חזו שצ'רצ'יל הוא זה שיעמוד בראש הבריטים במלחמה העולמית השניה.
כך שעם כל תחזיותיו המדוייקות המדהימות של וולס לגבי העתיד הקרוב, לדעתי הדבר שהיה מוצא למדהים מכל, אם היה נוסע בזמן לשנת 2025, הוא שמכר טוב שלו, אבל לא מוערך בעיניו, הוא זה שיחשב לימים לגיבור התקופה ולבריטי הגדול של כל הזמנים.
ראו גם
קיראו את טקסט ההיסטוריה העתידנית של וולס מ-1933 בפרוייקט גוטנברג
צפו בסרט שנעשה ב-1936 על פי ההיסטוריה העתידנית של ולס
