האם קוף האדם היה קוף רוצח? סקירה על הפתיח הפרהיסטורי לסרט "2001 אודיסיאה בחלל"

עד כמה הפתיחה המפורסמת לסרט הקלאסי "2001 אודיסיאה בחלל", המתארת את הרגע שבו קוף האדם הפך לקטלני היא מדוייקת מבחינה מדעית?

צפו בקישור לסצינה בסיום.

המערכת

הסרט שמתאר את התקופה הקדומה ביותר בתולדות האדם הוא סרט עתידני דווקא – "2001 אודיסאה בחלל", סרטם של סטנלי קובריק וארתור סי קלארק מ-1968. זה מתרחש בסצינת הפתיחה המפורסמת שלו, "שחר האדם", שמתרחשת שלושה מליון שנים לפני זמננו (זה לא ממש ברור מתי הסצינה מתרחשת בסרט אבל זה מצויין במפורש בגירסה של הסיפור בדפוס של קלארק).

הקונספציה של הפתיח עם הזקיף החייזרי שמופיע בכדור הארץ הייתה מדעית בדיונית נכון.אבל עדיין המחקר שנעשה עבור הסרט בתיאור קופי האדם הקדמונים היה כזה שלא נעשה בשום סרט קודם לכן ובסרטים מעטים מאוד שאינם דוקו לאחר מכן. אולי רק ב"החיפוש אחרי האש" הצרפתי. הההפקה והשחקנים ממש חקרו את דפוסי ההתנהגות של קופים ואיך הם פועלים כדי שהשחקנים שבסרט יתנהגו בצורה דומה.

אני מודה שכאשר ראיתי את הסצינה בסרט כילד לא הבנתי איך היא מתקשרת לשאר הסרט. היום אני מבין.

הסצינה מתארת כיצד האדם הקדמון שונה לראשונה בידי יצורים חוצניים, והפך כתוצאה למין הנוסע בין הכוכבים בשנת 2001 לספירה.

בסצינה אנו רואים קוף אדם קדמון באפריקה, שנרדף בידי בעלי חיים אחרים, עד שהוא לומד באמצעות עמוד מסתורי, "הזקיף", שצץ מאי שם, ושאחר כך אנחנו מגלים שהוא שליח של חייזרים מסתוריים, ליצור לעצמו כלי נשק, שעימם הוא לומד להרוג בעלי חיים והופך לקוף אדם קטלני.

הקוף הקדמון זורק את האלה שהוא יוצר לשמיים, והיא הופכת במעבר לעתיד לחללית דיסקברי בשנת 2001. רמיזה ברורה מאוד שהמקור של כל ההתקדמות האנושית היה בהרג הראשון באמצעות כלי.

אבל היום החוקרים דוחים טענה זאת, ובעצם את כל הרציונל של הקטע.

היום אנחנו יודעים שהסצינה הזאת, במוטיב העיקרי שלה, שהאדם התחיל להיות אנושי כשלמד להרוג עם כלים, היא שגויה מדעית.

התיאוריה הזאת לא הייתה שגויה כשקלארק וקובריק יצרו את הסרט. הקטע התבסס קצת על סיפור ידוע של קלארק Encounter in the Dawn (1953), שתיאר מפגש בין חייזר ואדם קדמון בתקופה הפרהיסטורית.

הם התבססו הרבה על רעיונותיו של הסופר והתסריטאי רוברט ארדרי, שכתב את הספר הידוע בראשית הייתה אפריקה שהתזה שלו היתה שהאדם הפך להיות למה שהפך להיות כשלמד להרוג, והוא רוצח מעצם טבעו.

רוברט ארדרי, שהיה תסריטאי הוליוודי, תיאר ופיתח את הרעיונות של המדען ריימונד דארט במאמריו ובספריו, שהפכו לרבי מכר ומשפיעים מאוד בשנות השישים והשבעים.

ומאז התקבלה התזה הזאת בידי חוקרים אחרים כמו קונרד לורנץ, דסמונד מוריס, ואחרים.והייתה לה שפעה על כלל החברה ואפשר לטעון על התפתחות הקפיטליזם הדורסני בשנות השבעים השמונים והתשעים ומאז בימי הטראמפיזם שטעם ש"אדם לאדם קוף רוצח".

אלא שמאז התיאוריה הזאת הופרכה, והיום ספריו של ארדרי והתיאוריה שמאחוריהם נחשבים בעיני המומחים ל"פסאודו מדע".

החוקרים כיום חושבים שבני האדם הקדמונים, לפני מליוני שנים, שרדו ושיגשגו לאו דווקא בגלל שהרגו, אלא בגלל שלמדו לשתף פעולה זה עם זה כדי להתמודד עם איתני הטבע ועם בעלי חיים טורפים.

היום החוקרים טוענים שבני האדם הקדמונים, בתקופה שמתוארת בסרט ובספר, לפני שני מליון שנה, היו בכלל צמחוניים.

אמנם הקטע הספציפי והסרט כולו נשארו קלאסיקה קולנועית, ואף יש הטוענים ש"אודיסיאה בחלל" הוא גדול הסרטים שנעשו אי פעם…אבל הרציונאל שלו התברר שהוא שגוי לחלוטין.

צפו בקטע מהסרט 2001

קיראו את הסיפור המקורי של קלארק "הזקיף"

האזינו להקראה של הסיפור:

קיראו עוד בנושא:

תיאוריית הקוף הרוצח של דארט וארדרי בויקיפדיה בערך הויקיפדיה על רוברט ארדרי

הזקיף – סיפור הבסיס ל-"2001 אודיסיאה בחלל מאת ארתור סי קלארק"

קיראו את הפתיח הפרהיסטורי לספרו של ארתור סי קלארק "2001 אודיסיאה בחלל" בארכיב הרשת

העולמות האבודים של 2001 הספר שבו מתאר קלארק את העבודה על הסרט ומביא גירסאות קודמות של התסריט, כולל גירסה קודמת של הסיפור הפרהיסטורי שבראשיתו, ומתאר כיצד הושפע מרוברט ארדרי.

קיראו בארכיב הרשת את כל ספרי סדרת הספרים אודיסיאה בחלל של קלארק

חיים מזר – כתב חידה קולנועי אולטימטיבי

The Myth of Progress: 2001 — A Space Odyssey Robert J. R. Poole

חיבור אקדמי משנת 2018 שמנתח את יצירת 2001, מתאר במפורט כיצד קובריק וקלארק קראו/עמדו על ספרים של Leakey ו-Ardrey, אך גם מדגישה את הביקורת המדעית. הכותב מציין שהקונספט של ה-“killer ape” היה נקודת מחלוקת ומוצג בסרט כמיטו-מיתולוגיה — והסקירה מצטטת עבודות שערערו על התיאוריה.

Apes in Science Fiction Jim Endersby / Gresham College lecture (2021)

הרצאה/מאמר אקדמי שמצביעה במפורש על כך שרוברט ארדרי השפיע על קובריק/קלארק, אך גם מסבירה שהממצאים המדעיים שהתגלו מאז, בעיקר בפרימטולוגיה, שינו את התמונה. כך למשל התגלה שגם שימפנזים מציגים תוקפנות, והגרסה הפשוטה של “קוף-רוצח = מוצא האדם” לא עומדת במבחן העדכני.