המסע אל כוכב הלכת נוגה: גרסה אמריקנית של סרט מזרח גרמני המבוסס על רומן מדע בדיוני פולני של סטניסלב לם "האסטרונאוטים"

לציון יום הולדתו של סופר המדע הבדיוני הפולני המפורסם סטניסלב לם ב-12 בספטמבר 1921 הנה סקירה על ספר המדע הבדיוני הראשון שכתב ( שלא תורגם לעברית או לאנגלית ) , ושהסרט המזרח-גרמני שנעשה על פיו, אף שהיה סרט תעמולה קומוניסטי (דבר שהרגיז יותר מכל את לם עצמו), זכה לגירסה אמריקנית.

הרומן  Astronauci, "האסטרונאוטים" (1951), היה ספרו הארוך הראשון של לם, ונחשב לפתיחת התקופה החדשה במדע הבדיוני הפולני.

הוא נכתב בהשראת מפגש של לם, כסופר צעיר ולא ידוע שעוד לא נודע ככותב מדע בדיוני, אף שכבר כתב ופירסם כמה סיפורים קצרים ונובלה של מדע בדיוני בשם "האיש ממאדים" (שהוא עצמו לא העריך במיוחד בהמשך), עם נשיא הוצאת "צ’יטלניק", שעימו דן בשאלה מדוע אין ספרות מדע בדיוני "פנטסטיקה" בפולין, כמו שיש בארצות אחרות.

המו"ל, שהתפעל מלם הצעיר ורעיונותיו, הציע לו לנסות למלא את החסר.

ואכן לם קיבל על עצמו את המשימה.

הרומן שכתב, "האסטרונאוטים", פורסם במקביל לפרסומו כספר גם בהמשכים בכתב עת לבני נוער Sztandarze Młodych, וזכה להצלחה בלתי צפויה כרב מכר. הרומן הודפס שוב ושוב במשך השנים והיה לאחד מספריו המצליחים ביותר.

הוא גם לתשומת לב ביקורתית בלתי צפויה לספר "מדע בדיוני". ובעיקבותיו נכנס לם לאגודת הסופרים הפולנית.

בהמשך כתב לם ספר נוסף מסוג זה, את ערפילית מגלן, שגם הוא זכה להצלחה גדולה, ולימים הוסרט בצ'כיה.

העלילה

הסיפור מתרחש בראשית המאה ה־21, בשנת 2003, לאחר "נפילת המדינה הקפיטליסטית האחרונה", כפי שציפו בגוש הקומוניסטי בראשית שנות החמישים בתקופת הרודנות של סטלין. המין האנושי הוא כעת חופשי מדיכוי וכאוס. בעידן האוטופי הזה האנושות שולטת בטבע עם פרויקטים ענקיים, כמו שליטה באקלים וחיסול מדבר הסהרה.

במהלך עבודות בסיביר מתגלה מיכל חייזרי. הפיענוח מגלה שהוא נשלח על ידי תרבות מכוכב הלכת נוגה, הוא ונוס, שנכחדה בעקבות מלחמות פנימיות ושימוש בנשק קרינה.

ספינת החלל קוסמוקרטור נשלחת לוונוס, שם מוצאים האסטרונאוטים שרידים של ציוויליזציה אדירה, אך מתה כתוצאה מהמלחמה הגרעינית.

המסר – אזהרה מפני חורבן עצמי של האנושות.

ביקורת וחשיבות

הספר עורר עניין עצום ודיונים רבים בעיתונות הפולנית, בניגוד למקובל עבור ספר מדע בדיוני של סופר צעיר ולא ידוע. אמנם מבקרים מרקסיסטים ראו בו יצירה נאיבית וחלשה בעיצוב הדמויות, ותקפו את הספר בגלל נקודות שונות, אך גם ראו בו יצירה הומניסטית.

לאורך השנים נמתחה ביקורת על פשטנותו של הספר, בראש ובראשונה בידי לם עצמו, שהודה בדיעבד כי הספר נאיבי והיו בו יותר מידי מסרים פוליטיים, אך היה חשוב כצעד ראשון בקריירה שלו.

מבקרים אחרים הדגישו את כוח הדמיון, ואת האזהרה הגלומה בו מפני אפוקליפסה גרעינית.

גם ברור בדיעבד, כמו שהיה ברור מאוד אז, שבלי המסרים הפוליטיים האלו לם לא יכול היה לפרסם את הספר תחת הצנזורה הקומוניסטית הנוקשה.

העיבוד קולנועי

התרגום הגרמני של "האסטרונאוטים" זכה להצלחה גדולה ואולפן קולנוע מזרח גרמני החליט להפיק על פי הספר סרט, שגם יחגוג את ההישגים בחלל של ברית המועצות, ארץ האם השליטה.

ב־1959 הופק בפולין ובגרמניה המזרחית הסרט Der Schweigende Stern בגרמנית, Milcząca gwiazda בפולנית, ובעברית "הכוכב הדומם", בשיתוף פעולה יפני.

היפנים שנודעו אז בסרטי המדע הבדיוני שיצרו כמו "גודזילה" ואחרים. וכמובן חוו בעצמם חורבן גרעיני בהירושימה ונגסאקי וכך היה להם עניין רב במסר האנטי גרעיני של הסרט, השתתפו במימון הסרט וביצירת הפעלולים עבורו. ושחקנית יפנית יוקו טאני השתתפה בסרט בתור אחת מחברי צוות האסטרונאוטים הבינלאומי היוצא לכוכב הלכת נוגה.

שיתוף הפעולה היפני הוסיף לפרסטיז'ה הבינלאומית של הסרט.

יש להניח כמובן מאליו שהיה אישור סובייטי לסרט, גם אם הרוסים לא נטלו חלק ישיר בהפקת הסרט בעצמם. הם הסתפקו בבדיקה שאין בתסריט, ובסרט לאחר שהושלם שום דבר שפוגע בקומוניזם ובברית המועצות הגדולה.

העלילה דומה לעלילה של הספר – אנשי צוות ספינת חלל מגיעים לנוגה ומגלים שהתרבות שהייתה קיימת שם הושמדה במלחמה גרעינית, שהתקיימה בימי מלחמת העולם הראשונה על כדור הארץ.

יש בסרט איזכורים של השמדת הירושימה ונגסאקי ביפן בנשק גרעיני בידי "הקפיטליסטים האמריקנים הרצחניים".

הסרט הזה היה אחד הסרטים המצליחים ביותר קופתית שאותם יצר האולפן המזרח גרמני. הוא עלה על המסכים לראשונה בפברואר 1960, כמה חודשים לאחר הנחיתה של חללית רוסית לא מאויישת על הירח, שהראתה את היכולות הסוביטיות בחלל, וזה תרם לעניין הבינלאומי בסרט.

הסרט גם זכה בפרס "ספינת החלל הזהובה" בפסטיבל סרטי המדע הבדיוני בעיר טריאסט באיטליה ב-1964.

סטניסלב לם בכל אופן לא סבל את הסרט, שהיה אפילו יותר פוליטי קומוניסטי מספרו, ודרש ששמו יוצא מהקרדיטים.

הוא ראה בסרט השחתה של ספרו, עם זה שגם את הספר הוא לא העריך במיוחד בין ספריו. אבל את הסרט הוא העריך עוד הרבה פחות. הוא חשב שהסרט משעמם מאוד ואין לו שום קשר לספרו. אבל למען האמת כך הוא חשב גם על שאר הסרטים שהתבססו על ספריו.

העיבוד האמריקאי

למרות התעמולה הקומוניסטית שבו הסרט עורר עניין בארה"ב הודות לפעלולים שבו, שהיו מרשימים מאוד לאותה תקופה.

המפיצים האמריקניים הממולחים, שהתרגשו פחות מסטניסלב לם, יוצר הסיפור, מהמסרים הפוליטיים שבו, קנו את סרט התעמולה המזרח גרמני-פולני, ואז עשו בו ככל העולה על רוחם. הם ערכו אותו מחדש, והכניסו בו דיבוב לאנגלית, ודיאלוגים חדשים שלא היו בסרט המקורי.

הם מחקו כמובן כל רמז לתעמולה הקומוניסטית, כל איזכור להתקפה הגרעינית של ארה"ב על הירושימה ונגסאקי, והפכו את הדמויות מהגוש הקומוניסטי לדמויות מערביות. חוץ ממדען גרעין אמריקני, פרופסור האולינג (שאותו גילם שחקן מזרח גרמני), שהוצג בסרט המקורי כדמות שלילית, ואותו הפכו בגירסה האמריקנית לרוסי, פרופסור אורלוף.

הסרט הוקרן בארה"ב ב-1962 בשם First Spaceship on Venus "ספינת החלל הראשונה על נוגה".

צפו במקדימון הגירסה האמריקנית של הסרט:

בארה"ב הסרט הוקרן בעוד גירסאות שונות תחת השמות Planet of Death, ו- Spaceship Venus Does Not Reply.

הסרט בגרסתו המזרח גרמנית המקורית, באורך המקורי של 93 דקות וללא השינויים שהוכנסו בגירסאות האמריקניות, הוקרן לבסוף בארה"ב בשנת 2004.

מקדימון הסרט המזרח גרמני:

הסרט המזרח גרמני המקורי:

קיראו גם

על סרט שנוצר על פי ספרו הבא של סטניסלב לם "ערפילית מגלן"