לרגל שבוע החלל הישראלי שיתחיל 26/1/25, שבוע הבא, הנה סקירה על סרט מדע בדיוני צ'כי ידוע, IKARIE-XBI מ-1963, שהיה אחד הראשונים שעסקו במסע מכדור הארץ למערכת שמש אחרת. סרט שנוצרה לו גירסה אמריקנית, שאמנם שינתה במקצת, וגם בהרבה, את משמעויותיו. הסרט נחשב עד היום לאחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים שנוצרו במזרח אירופה.
המערכת

הסרט הצ'כי IKARIE XB-1
צפו במקדימון הסרט המקורי:
הבמאי הצ'כי ג'ידריך פולאק עשה לפני הסרט הזה, ב-1962, סרט אנימציה בדיוני אחר בשם Klaun Ferdinand a Raketa (הליצן פרדיננד והרקטה), שבו ספינה הנשלטת בידי רובוט מצילה שלושה ילדים וליצן מעיר חרבה. זהו סרט ילדים שזכה לשבחים רבים, והיה חלק מסדרה שיצר פולאק על עלילותיו השונות של הליצן פרדיננד.
הסרט הבא שלו קיבל השראה מסרט המדע הבדיוניה סובייטי "כוכב הסערות" מ-1962.
זה היה הסרט הראשון שיצא מהגוש הסובייטי שתיאר מסע "ריאליסטי" אל עולם שמחוץ למערכת השמש, במערכת כוכבים אחרת, אם כי האמריקנים כבר עשו זאת בסרט הידוע כוכב הלכת האסור עוד ב-1956.
הסרט התבסס על הספר "ערפילית מגלן" (1955), ספר המדע הבדיוני השני של סופר המדע הבדיוני היהודי פולני המפורסם סטניסלב לם, שאמנם עוד לא היה כל כך מפורסם בתקופה ההיא.
הסיפור של לם פורסם תחילה במגזין שבועי בהמשכים ב-1954, ולאחר מכן כספר בשם "ערפילית מגלן" Obłok Magellana ב-1955.
"ערפילית מגלן" תיאר איך בעתיד הקומוניסטי האוטופי של המאה ה-32 ספינת החלל גאיה, שעליה 227 גברים ונשים, יוצאת למסע מחקר במערכת אלפא קנטאורי.
בפולין הרומן המדעי-בדיוני צונזר מסיבות שונות, ורק בשנות התשעים פורסמה בפולנית גירסה מלאה, וכנראה מתוקנת ועדכנית, שלו בידי לם.
סטניסלב לם ציין לימים שהוא אינו מעריך את ספרו זה, שעבר צנזורה קשה, גם בגלל שתיאר עתיד אוטופי מדי לטעמו, כפי שנדרש באותם ימים של "סוציאליזם ריאליסטי" (שהיה כמובן ההיפך הגמור). לם סיפר שמכיוון שלא יכול היה להשתמש במילה הפולנית ל"קיברנטיקה", שנחשבה אז בעידן הפוסט-סטאליניסטי ל"פסאודו מדע בורגני", הוא המציא מילה מיוחדת עבור מדע זה כדי לבלבל את הצנזורים. על פי הראיון עם לם הוא סירב לבקשות לתרגם את הספר לשפות שונות כמו יפנית, מתוך חשש שהיפנים עלולים להתלהב בגללו מהשיטה הקומוניסטית.
סך הכל הספר, שעסק בפעם בראשונה בספרות המדע הבדיוני הפולנית במסע אל מחוץ למערכת השמש (לפניו לם כתב רומן אחר "האסטרונאוטים" שתיאר מסע לכוכב הלכת נוגה), תורגם לשפות שונות של הגוש הסובייטי, רוסית ואחרות, וזכה בהצלחה.
הסיפור הקדים בכמה שנים את ערפילית אנדרומדה הרוסי של איבן יפרמוב, שהחל להתפרסם בכתב עת ב-1957, וייתכן מאוד שקיבל ממנו השראה. גם ספרו של יפרמוב תיאר מסע למערכת כוכבים אחרת, וגם הוא הוסרט לימים בידי הרוסים.
הספר זכה להצלחה גם בצ'כוסלובקיה, ויוצרים צ'כיים החליטו להפוך אותו לסרט, באישור המחבר סטניסלב לם.
עלילת הסרט היתה על קבוצה של אנשים שעוזבים את עולמם בשנת 2163 בחיפוש אחרי עולם לבן, במקור הצ'כי, ירוק בגירסה האמריקנית, טוב יותר.
הסרט תיאר את המסע בחלל יחסית בצורה ריאליסטית, כמסע חדגוני הנמשך במשך שנים, ונקטע רק בשני אירועים דרמטיים שמביאים לשיא את החששות והתקוות של הצוות הקטן של הספינה.
בדרך הארוכה הם נתקלים בספינת חלל מתה מהמאה ה-20, ומוצאים את הגופות של הטייסים שבה, מתים מזה מאות שנים. מתברר שהספינה הייתה שייכת למעצמה האמריקנית הקפיטליסטית הנשכחת ועליה כלי נשק גרעיניים. שני האנשים שנשלחים לחקור את הספינה מפעילים שם בטעות כלי נשק שהורגים אותם.
לאחר מכן הם נתקלים ומתמודדים עם "כוכב אפל" שגורם לטירוף בקרב חוקריו.
לבסוף הם מוצאים כוכב לכת מיושב באלפא-קנטאורי, שעליו יש תרבות מפותחת, שמקבלת את הספינה בברכה, והאסטרונאוטים מבינים שאנשי אותו עולם סייעו להם במסעם.
הסרט זכה בהצלחה מסויימת עם צאתו למסכים. הוא הוקרן בפסטיבל טריאסטה שהוקדש לסרטי מדע בדיוני מארצות שונות וזכה בפרס הראשון, "ספינת החלל הזהובה", והוא כיום אחד הסרטים היותר מוערכים של מדע בדיוני של התקופה.
לזמנו הסרט היה מצויין ביחס לרעיונות מדע בדיוני, בהבנה שלא נפלה מזאת של כל יוצר סרטים אמריקני, אנגלי, או רוסי. אפילו ייתכן שהוא מצידו היה אחד ממקורות ההשראה לסדרת הטלוויזיה הידועה "סטאר טראק", "מסע בין כוכבים".
סטניסלב לם כנראה לא התרשם ממנו במיוחד, אבל כך היה עם כל הסרטים שנעשו על פי ספריו.
הבמאי פולק המשיך לעסוק בנושאי מדע בדיוני ויצר ב-1977 את סרט המדע הבדיוני הקומי Tomorrow I'll Wake Up and Scald Myself with Tea (Zítra vstanu a opařím se čajem) שעוסק בניסיון של מדענים נאציים לחזור לעבר ולשנות את תוצאות מלחמת העולם השנייה.
ב-1983 יצר פולאק את סדרת הטלויזיה הצ'כית Návštěvníci (The Visitors), סדרה של 15 פרקים, העוסקת במסע בזמן של אנשים מהעתיד משנת 2484 חזרה לעבר לשנת 1984 בנסיון למצוא נוסחה מדעית של גאון שיכולה לבלום פגיעה של כוכב שביט בכדור הארץ בעתידם.
Pavel Juráček, אחד התסריטאים של הסרט כתב לימים ב-1966 סרט בשם Late August at the Hotel Ozone (Konec srpna v Hotelu), על קבוצה של נשים שחיות בעולם לאחר שואה גרעינית. זה היה סרט יוצא דופן מבחינת נושאיו בגוש הסובייטי באותה התקופה.
הגירסה האמריקנית השונה
הסרט הצ'כי בן ה-85 דקות הפך לגירסה של 61 דקות בארה"ב וקיבל את השם המאוד לא מדוייק "מסע אל קצוות היקום" Voyage to the End of the Universe.
צפו במקדימון הגירסה האמריקנית מ-1964, שהוקרנה לראשונה בספטמבר 1964, בעת שהסריטו את הפילוט הראשון של "סטאר טראק" ויש להניח ששימשה כמקור השראה.
כפי שתיראו מהמקדימון שלו הגירסה האמריקנית הייתה בעלת רוח שונה מהגירסה הצ'כוסלובקית המקורית הקודרת.
האמריקנים הוסיפו סצינה מפתיעה בסיום, שבה הנוסעים מגיעים לכוכב ירוק וכשהם מתקרבים רואים את פסל החרות בניו יורק, דהיינו העולם שהצופים חשבו כל הזמן שהוא באלפא קנטאורי הוא בעצם כדור הארץ שלנו, וגיבורי הסרט התברר לצופים המופתעים היו בעצם בני גזע חייזרי.
יש להניח שהסיום הזה לא ממש הלהיב את יוצרי הסרט מארצות מסך הברזל הקומוניסטי, אבל הם כבר מכרו את הזכויות ולא הייתה להם אפשרות להתנגד למה שעשו הקפיטליסטים עם סרטם.
הסיום הזה שימש, אולי, השראה גם לסרט המדע הבדיוני המפורסם "כוכב הקופים", שסיומו הוא דומה – אסטרונאוט מגלה במה שהוא חושב שהוא עולם אחר את שרידי פסל החירות..
ידוע שהבמאי סטנלי קובריק צפה בסרט והוא שימש לו מקור השראה ל-"2001 אודיסיאה בחלל".
לדעתי הסרט השפיע על סדרת "סטאר טראק" המקורית, ובעיקר על פרק בשם "זרע החלל", שבו צוות האנטרפרייז מגלה ספינה אבודה בחלל מהמאה העשרים ומתברר שנוסעיה הם מסוכנים ביותר.
אותו קטע ספציפי שמזהיר מפני פתיחת חלליות שהן בעצם קברים ישנים מזכיר את זה שבסרט המדע הבדיוני של רידלי סקוט "הנוסע השמיני" כעבור 16 שנים, שבו צוות ספינה חודר לחללית עתיקת ימין ומגלה בה טייס חייזרי מת וסכנה מפלצתית.
ב-2016 הסרט הצ'כי, שכמעט לא היה ידוע במערב בגלל הגירסה האמריקנית שלו, הוצג בגירסה משוחזרת בפסטיבל קאן.
הסרט גם זכה לכבוד הגדול מאוד ששמו ניתן למגזין מדע בדיוני צ'כי מאריך ימים, שקיים גם ב-2025 ופורסמו ממנו מאות גליונות.
ראו כתבה על מגזין המדע הבדיוני הצ'כי כאן.
קיראו גם
מסע אל עולם המדע הבדיוני והפנטזיה של צ'כיה
צפו בבמאי ג'ון דנטה מדבר על הסרט:
המלצה נהדרת. למרות היותי חובב נלהב של מדע בדיוני מעולם לא נחשפתי לספרים ולסרטים האלה. תודה