אלי אשד מראיין את פרופסור חננאל מאק, מומחה למדרשים, שכתב ספר זכרונות בדויים של מלכי ממלכת ישראל שעד כה זכו במעט מאוד תשומת לב ספרותית. לאחרונה פירסם ספר שירים שגם בו הוא עוסק במלכים ומלכות אלו.
המערכת
הקדמה
ישנם סיפורים רבים, שירים, ומחזות, בשפות שונות, כנראה מאות רבות, אולי אלפים, על ימי דוד ושאול. וגם על שלמה במאה העשירית לפה"ס.
בהשוואה יש מעט מאוד סיפורים, מחזות, וסרטים, על ממלכת ישראל שקמה לאחר ימי שלמה, בימי ירבעם בן נבט. והתקיימה כמעצמה איזורית במשך קרוב למאתיים שנה, עד שנחרבה בידי האשורים.
אפשר לספור את יצירות הספרות והמחזות שעוסקים בתולדות מלכות ישראל בשפה העברית על קצת יותר מאצבעות שלוש ידיים.
אמנם ישנם באופן יחסי סיפורים, מחזות, וסיפורי קומיקס, רבים על ימי אחאב ואיזבל במאה התשיעית לפה"ס.
אפילו סרט קולנוע הוליוודי אחד המלכה איזבל.
תוכלו לקרוא על כך כאן שושלת בית עמרי בספרות בתיאטרון בקולנוע ובטלווזיה.
אבל לעומת זאת יש מעט מאוד סיפורים ויצירות אמנות בכלל על ממלכת ישראל במאה השמינית לפני הספירה.
ישנו רק רומן אחד ויחיד נוסף שעוסק בימיה האחרונים של ממלכת ישראל, והוא דווקא ידוע. זהו הרומן השני שנכתב בשפה העברית – "אשמת שומרון" משנת 1865, של אברהם מאפו.
אולם לאחר מכן הנושא של ממלכת ישראל עורר ענין מועט בספרות העברית. אפשר להזכיר כמה דוגמאות בודדות בלבד:
"צור וירושלים" של מתתיהו שוהם מ-1933, על אליהו הנביא, אחאב, ואיזבל. מחזה חשוב שלמרות שמו אינו עוסק כלל בירושלים אלא בשומרון.
הפואמה של שמעון גינצבורג "אהבת הושע: פואימה" (תל אביב, דביר, תרצ"ו 1935). פואמה ענקית על חיי הנביא הישראלי הושע במאה השמינית לפה"ס.
יהושע בר יוסף "ירח ימים", מחזה על המלך הישראלי שלום בן יבש, שמלך רק במשך חודש וחוסל בידי מנחם בן גדי (ירושלים, משכן, תרצ"ח 1938).
יש סיפור מצויין של סופר מצויין, יצחק שנברג-שנהר, לילה בשומרון, שפורסם לראשונה במאזניים י’ח תש”ד 1944, ועוסק בימים האחרונים של ממלכת ישראל וכיבושה בידי אשור.
יעקב רבינוביץ' במוט עמים: סיפור על ממלכת ישראל, 1946.
הספר של משה שמיר בשיתוף גבריאל ברקאי "מלכי ישראל: מפילוג עד גלות" (תל-אביב, ספרית מעריב, 1978). סקירה ספרותית מפורטת על תולדות ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפה"ס.
יש את "חיי נביא", הרומן הגדול של עמוס מוקדי מ-1995 על חיי הנביא עמוס שפעל בממלכת ישראל.
וישנם עוד כמה. לא הרבה.
למה בעצם כל כך מעט על ממלכה שכשהתקיימה הייתה גדולה וחזקה וחשובה בהרבה מממלכת יהודה? וכנראה שלטה עליה לדעת הארכיאולוגים כיום?
כי יש מעט מאוד גם בספר מלכים, המקור היחיד שלנו על ממלכה זאת, על תולדות הממלכה הזאת. ספר מלכים מפרט בעיקר משום מה על ימי אחאב ואיזבל.
כנראה שמחבר ספר מלכים, שכתב במאה השביעית לפה"ס, לא באמת ידע הרבה על ההיסטוריה של ממלכת ישראל במאה האחרונה שלה.
לדעתי המקור שעמד לרשותו היה "דברי ימי מלכי ישראל", כרוניקה מממלכת ישראל, שיש להניח שמחבר ספר "מלכים" היהודאי איתר במאמצים רבים בממלכה הכבושה בידי האשורים בזמנו. כלומר מחבר ספר "מלכים" לא ידע דבר על תולדות ממלכת ישראל מעבר לכמה שורות שמצא על כל מלך בכרוניקה הזאת.
הוא במקרה ידע יותר על ימי אחאב ואיזבל ובני משפחתם, כי איתר קובץ סיפורים על הנביאים אליהו ואלישע, שעסקו בתקופה זאת ביתר פירוט.
אחד הספרים הבודדים שמנסה לעסוק בדברי ימי ממלכת ישראל השכוחה הוא ספרו של חוקר המדרשים חננאל מאק שהתפרסם במחקריו על הדרך שבה משכתבים המדרשים השונים את סיפורי התנ"ך המקוריים – דברי ימיהם א' (הוצאת ידיעות אחרונות 2023).
הנה תקציר הספר:
דברי ימיהם א' מתיימר לתת פתחון פה לרבים ממלכי ישראל המושתקים ולבני תקופתם. המלכים ירבעם בן נבט, אחאב, יהורם, יהוא, ירבעם בן יואש, ועוד, כמו גם הנביאים והדמויות השונות שחיו סביבם, זוכים למונולוגים בגוף ראשון, החושפים את נבכי נפשם ואת כמיהותיהם, יצריהם וחלומותיהם. הספר הוא מעין קובץ זיכרונות שכתבו כביכול גיבורי העלילות שסביבן נעים הפרקים השונים. עיקרי ה"זיכרונות" מבוססים על הנאמר והמסופר במקורות, אבל יש בהם גם מידה של חופש, דמיון, ויצירתיות. דברי ימיהם א' מפגיש אותנו עם עולמם הלא ייאמן של מלכי ישראל הגדולים ועם סיפורי התנ"ך המוכרים מזווית מקורית ומאלפת.
לאחרונה פירסם פרופסור מאק ספר נוסף, שונה מאוד מכל מה שפירסם עד כה, ספר שירה.
מודה במקצת: שירים מאחורי הפרגוד, הוצאת ביתן 2025.
שגם בו הוא עוסק, בין שאר נושאים, במלכי ישראל ויהודה.
הנה ראיון עימו על שני ספריו אלו
אלי: אתה עברת בשלב מאוחר מחקר הכימיה לחקר המדרשים, זה שינוי גדול מאוד. מה גרם לזה?
פרופסור מאק: תהליך המעבר היה ארוך ומורכב. ראשיתו כבר בימי כדוקטורנט וחוקר בכימיה באוניברסיטה העברית – באותם ימים הצטרפתי כשומע חופשי לשורת הרצאות וסמינרים בתחומים שונים של מדעי הרוח, פגשתי אנשים, הכרתי נושאים חדשים והרחבתי ידע על נושאים מוכרים. במקביל פעלתי כמרצה במילואים במסגרת חיל החינוך וגם שם נפגשתי עם אנשים מעניינים, חוקרים, מרצים, ועוד והבחנתי ברצוני הסמוי להצטרף אליהם. חברו לכך גם גורמים נוספים ובראשם פציעה קשה במלחמת יום הכיפורים בחזית תעלת סואץ, נכות ומגבלות גופניות ועוד. ועל כל אלה: עידוד שקיבלתי בעיקר מרעייתי אופירה וגם מחברים טובים ונאמנים. התהליך התפתח והבשיל בשנים שאחרי אישור הדוקטורט בכימיה.
אלי: מה מושך אותך בחקר המדרשים ?
פרופסור מאק: בעיקר המרכיב הספרותי וההבנה המקורית והנועזת לעיתים של סיפור המקרא ודמויותיו. גם ההיבטים של לשון, היסטוריה, התפתחויות פנימיות בתוך ספרות המדרש לענפיה, הבחנה בין תת-התרבויות בעולמם של חכמים: ארץ ישראל – בבל; יהודה – גליל; מוקדם ומאוחר; ועוד. וכן נוכחות של תרבות העולם – בעיקר יוון ורומא בתוך ספרות המדרש.
אלי: ספרך לפני האחרון, "דברי ימיהם", הוא סיפורים על מלכי ישראל. למה ישראל ולא יהודה? מה לדעתך הייחודי בתולדות ממלכה זאת, ולמה ראית צורך לפרט לגביה מעבר למה שמסופר בספר מלכים, בעצם לספר את המדרשים שלך?
פרופסור מאק: מלכי יהודה מתועדים בתנ"ך, בעיקר בספרי מלכים ודברי הימים, וסופרי המקרא מתייחסים אליהם בהגינות יחסית. על מלכי ישראל נמסר רק מעט במקרא ובכמעט תמיד בנימה סובייקטיבית שלילית מוחלטת. ניסיתי לתת למלכי ישראל המושמצים פתחון פה הוגן ככל האפשר, על בסיס הידע המועט שבידינו והבנה לליבם ולמעשיהם, לעיתים קרובות בניגוד לעדת המסורת ולנימה העולה מספרי המקרא שבידינו. סופרי המקרא מייצגים לרוב את עמדת ממלכת יהודה ובית דוד, ולכן גישתם הבסיסית שוללת את עצם קיומה ואת ערכי היסוד של ממלכת ישראל. הדברים אינם ניתנים לבירור ממשי במסגרת מצומצמת זו.
אלי: ספרך החדש "מודה במקצת" הוא ספר שירה. באיזה נושאים אתה עוסק בספר זה? האם יש בו שירים שמבוססים על המקרא? על מדרשים?
פרופסור מאק: השירים הראשונים מתייחסים למאורעות הקשים של השנה האחרונה – 7 באוקטובר והמלחמות בעזה ובלבנון. כאן משולבים גם כמה שירים במתכונת של תפילות. שירים רבים מתייחסים לדמויות מהמקרא, ורובם בנויים בתבנית של מונולוג: הדמות המקראית מדברת. רבות מאוד מהדמויות הן של נשים, וגם כאן הכוונה לתת פה לדמויות דחויות ושותקות כגון הגר, לאה, תמר, אשת פוטיפר, רחב, אם יפתח ובת יפתח, דלילה, איזבל, ועוד. שירים אחרים עוסקים במצבו הבסיסי של האדם, ורבים מהם הינם בעלי אופי רומנטי כשעל חלק גדול מהם נסוכה תוגה של ציפייה, אכזבה, תקווה, ועוד. חלק גדול מהשירים בנויים כמעין ווידוי אישי של הכותב או הכותבת. המתכונת הבסיסית של השירים היא שמרנית – אני שומר בדבקות על חריזה תקנית, משקל, מקצב, מצלול, וכדומה.
זיקה למקרא ניכרת ברוב הגדול של השירים, במישרין או בעקיפין, ואני עושה שימוש רב בציטוטים גלויים וסמויים מתוך המקרא וכן – מעט – מספרות חז"ל. שימוש רב נעשה גם במקורות מתוך השירה העברית בת ימינו (ביאליק, אלתרמן, לאה גולדברג, נעמי שמר, אמיר גלבוע, רטוש, ועוד).
אלי: איזה עוד ספרים שלך צפויים בעתיד?
פרופסור מאק: אני מקווה לפרסם גם ספר מקביל על מלכי יהודה, והוא עתיד להיקרא "דברי ימיהם ב".
סיכום
בספר "דיברי ימיהם" מנסה חננאל מאק, אולי לראשונה בספרות העברית, לכתוב על מלכי ישראל הנשכחים והדחויים מנקודת המבט שלהם, ולא של הכותב המקראי שכתב עליהם שנים לאחר שהם שכבו בקבר, וגם ממלכתם, שפעם הייתה גדולה חזקה ומפוארת, הייתה לא יותר מזיכרון רחוק.
עד כמה הצליח?
כנראה שאם מלכי ישראל הללו היו מתעוררים וקוראים את מה שהוא כותב בשמם לא היו מתלהבים. פרופסור מאק מקבל יותר מידי את נקודת המבט של כותב מהממלכה השכנה שחי מאות שנים לאחר מותם. אבל זה יותר טוב מכלום.
נקודת המבט שלו על מלכים אלו נמצאת גם בשירים שפירסם עליהם, לאחר שפירסם עליהם סיפורים כביכול בשמם.
והנה כמה משיריו של פרופסור חננאל מאק על מלכי ישראל ויהודה בספר "מודה במקצת" באדיבות ההוצאה:
אחאב
קָרוּעַ וְאֵין אוֹנִים
בֵּין בַּת מֶלֶךְ צִדּוֹנִים
וְנָבִיא שֶׁל אֱמֶת וְחָרוֹן.
חַנּוּנִי חַנּונִי אַתֶּם, הַבַּעַל וְכֹהֲנָיו!
עֲנֵנִי אַתָּה אֱלהֵֹי אֵלִיָּהוּ, עֲנֵנִי!
קָרוּעַ וְרָעוּעַ עַד
בּוֹא יוֹמִי הָאַחֲרוֹן,
עַד יוֹם רָמוֹת גִּלְעָד.
איזבל
אֲנִי אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל
כֹּהֶנֶת בְּמִקְדַּשׁ הַבַּעַל
בְּשׁוֹמְרוֹן וּנְבִיאָה לָאֲשֵׁרָה.
אֲנִי, בַּת מֶלֶךְ צִדּוֹנִים
נוֹשֵׂאת כַּפַּי אֵלֶיךָ בַּעַל
מִן הַמֵּצַר, אֵלַיִךְ אֲשֵׁרָה
עֲנוּנִי אֱלוֹהֵי צִידוֹן וְצוֹר וְחֶבֶל כְּנַעֲנִים
שְׁמָעוּנִי שׁוֹכְנֵי בֵּין כּוֹכָבִים, הַסְכֵּת מִבֵּין עָבִים
הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, יוֹשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן,
בְּאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים, בְּהַר מִצְעָר.
מָתַי תִּמְחַץ צָרֶיךָ אִיל, רוֹכְבִי בָּעֲרָבוֹת שׁוֹכֵן שְׁחָקִים
יָנוּסוּ מְשַׂנְּאַיִךְ מִפָּנַיִךְ עַשְׁתֹּרֶת, מַחֲצִי נָא אוֹיְבַיִךְ עֲנָת
קוּמִי וָדּוֹשִׁי קָמַיִךְ תִּיהָמַת
מוֹשֶׁלֶת הַיָּמִים, מוֹלֶכֶת בָּאִיִּים הָרְחוֹקִים.
עתליה
הַבַּעַל,
בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ
נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם
בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ
שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יִזְרְעֶאל וְאֵין קוֹבֵר.
שׁוֹמְרוֹן דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן.
עוּרָה בַּעַל, לָמָּה תִּישַׁן!
אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה –
עֲנֵנִי הַבַּעַל, הַבַּעַל עֲנֵנִי –
וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב.
יש לקוות שעוד יוצרים יעברו לעסוק גם בתולדות ממלכת ישראל הנשכחת שהיתה ללא ספק מעניינת לא פחות מממלכת יהודה.
קיראו גם
אלי אשד משוחח עם הארכיאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין על מה אנו יודעים על תולדות ממלכת ישראל
ישנו ספר מצוין של אמנון בקר ,שלצערי לא נזכר. "עלילות בעל ואהליבה" . מכיל בתוכו ארועים רבים מתקופת מלכי ישראל.
אכן.זהו קובץ סיפורים מעניינים ובאמת חבל שלא הוזכר. יש עוד כמה ספרים מועטים חוץ ממנו שעוסקים בימי ממלכת ישראל.אבל ממש מועטים.