אלי אשד משוחח עם פרופסור גרגורי בנפורד, אחד מסופרי המדע הבדיוני המפורסמים והחשובים ביותר בעולם, על הספרים שכתב הפרופסור

מאת אלי אשד

צילמה פרופסור אילנה גומל

פרופסור גרגורי בנפורד הוא מדען ידוע בתחומי הפיזיקה וחקר החלל . הוא גם סופר מדע בדיוני מפורסם שכמה מספריו אף נכנסו לרשימת רבי המכר בארה”ב ( דבר נדיר למדענים הכותבים סיפורת בארה”ב אם כי זה קרה גם למדענים אסימוב וארתור סי קלארק )

פרופסור גרגורי בנפורד הוא מדען ידוע בתחום הפיזיקה וחקר החלל. הוא גם סופר מדע בדיוני מפורסם שכמה מספריו אף נכנסו לרשימת רבי המכר בארה”ב (דבר נדיר למדענים הכותבים סיפורת בארה”ב, אם כי זה קרה גם למדענים יצחק אסימוב וארתור סי קלארק). רק מדענים מעטים כותבים גם מדע בדיוני ובוודאי לא באופן קבוע. ומבין אלו שעסקו בכך רק מעטים מאוד עסקו גם בניסיון לכתוב בצורה ספרותית כפי שעשה בנפורד. הוא אף עסק בשכתוב ספריו הראשונים כדי שיהיו טובים יותר מבחינה ספרותית .פרופסור גרגורי בנפורד הוא בין המדענים הספורים שהצליחו בכך, ואף זכה ל’פרס הוגו’ מטעם חובבי המדע הבדיוני בארה”ב על ספרו ‘נוף זמן’ (1980). הספר זכה בפרס “נבולה” מטעם ארגון סופרי המדע הבדיוני של ארה”ב. הספר תיאר ניסיון להעביר מידע בזמן משנת 1990 לשנת 1962 כדי למנוע בכך את רצח הנשיא קנדי ולהציל את העולם מקטסטרופה אקולוגית שתיגרם כתוצאה מכך.

Image result for benford arthur c.clarke

Image result for benford fondation fear

בנפורד גם ידוע משיתופי הפעולה או התייחסות לכתביהם של סופרים ידועים כמו ארתור סי קלארק, לארי ניבן, יצחק אסימוב (לאחר מותו) שהוא כתב ספרים המתרחשים ביקומים שלהם. למשל ספר על הארי סלדון, גיבור סדרת ‘המוסד’ של אסימוב .

לאחרונה הוא הגיע לישראל כדי להרצות באונ’ תל אביב על העתיד ועל ספרות המדע הבדיוני וחשיבותה ככלי של עתידנות, וניצלתי את ההזדמנות כדי לראיין אותו פנים אל פנים.

השיחה עימו, שערכה כמה שעות, מדהימה אם גם קשה. הוא עוסק לא רק בנושאים מדעיים ובמערכת היחסים שלו עם סופרי מדע בדיוני (נראה שהוא מכיר את כולם), אלא גם, הפלא ופלא, בנושאים היסטוריים וספרותיים! במהלך השיחה הוא סיפר לי כבדרך אגב שהוא לימד את הומרוס המשורר היווני הקדמון באוניברסיטה.

אך תחילה נסקור את יצירותיו שתורגמו לעברית וחלקן פורסמו ב’יקום תרבות’.

בין יצירותיו של גרגורי בנפורד תורגמו לעברית שלושה ספרים: ‘בים האפלה’ (1977)תרגום: נוגה ברוקס, הוצאת לדורי, 1982.

נופזמן (1980), תרגום: ג’יאנה פראניו ויגאל צמח, הוצאת כתר, 1984.

Image result for ‫נוףזמן בנפורד‬‎

‘נהר השמים הגדול’ (1987), תרגום: ירדנה גבתי, הוצאת עם עובד, 1993.

כן תורגמו לעברית כמה סיפורים קצרים של בנפורד:

‘במבוך החי’ (1978), In Alien Flesh תרגום: טובה קשת, ‘מבחר סיפורי מדע בדיוני’ מס’ 1 עורך: דונלד א. וולהים, הוצאת אור־עם, 1979.

פריז הכובשת‘ (1996), Paris Conquers All עם דיויד ברין. תרגום: יעל סלע־שפירו, ‘פנטסיה 2000’ גיליון 45 (2008). הסיפור מפגיש בין אנשי המאדים הפולשים של ‘מלחמת העולמות’ של ה. ג. ולס עם ז’ול ורן בפאריס הרומנטית של המאה ה־19. פורסם ב’יקום תרבות’ במאי 2018.

מערבולת’ (2016), תרגום: ענבר גרינשטיין, ‘המימד העשירי’ גיליון 37. המאמר תורגם לעברית במגזין של האגודה הישראלית למדע בדיוני ‘המימד העשירי’. פורסם שוב ב’יקום תרבות’ במאי 2018.

Image result for ‫נוף זמן בנפורד‬‎

כן תורגם לעברית מאמר שלו:

‘המאה ה־20: המאה של המדע הבדיוני‘ (1999), תרגום: אהרון האופטמן, המימד העשירי גיליון 16 ספטמבר 2002. המאמר עוסק בחשיבותו הגדולה של ז’אנר המדע הבדיוני בעיצוב פני המאה העשרים ועל יכולתו לתאר ולעצב את העתיד של כולנו. המאמר הופיע גם ברשת באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני

Image result for benford living with robots

נפגשתי עם גרגורי בנפורד ועם אשתו, אליזבת, שהיא כותבת שותפה של לפחות אחד מספריו וגם תרמה משמעותית לספרים אחרים שלו כמו ‘המירוץ במאדים’. היא לא השתתפה בשיחה אבל גיליתי שסבה היה קצין בכיר של צרפת בסוריה בזמן המנדט הצרפתי שם, ובנפורד השתמש בדמות ובסיפור חייה לרומן היסטוריה חלופית חדש שכתב.

Image result for ‫גרגורי בנפורד‬‎

לגרגורי בנפורד יש תאום זהה ושמו ג’יימס. שניהם מדענים בכירים וסופרים של ספרות יפה.

אלי :אתה ואחיך התאום, ג’יימס, שניכם מדענים וסופרים של מדע בדיוני. זה די נדיר? איך זה קרה?

בנפורד: שנינו בנים של איש צבא שגדלו בעיירה קטנה בדרום, מהעיירות שיש עליהן דעה קדומה בארה”ב, ושנינו קראנו את אותם שני ספרים ששינו את חיינו לתמיד וגרמו לנו להתעניין במדע בדיוני ובחקר החלל: ‘אל המאה ה־21’ של רוברט הינליין שתיאר את התיישבות על נער צעיר על גנימד, הירח הגדול של צדק, שם הוא מגלה שרידים של תרבות חייזרית. וספר על חייו של המדען הנריקו פרמי שהראה לשנינו מהם חייו של מדען אמיתי.

Image result for benford farmer in the sky

Image result for benford jupiter PROJECT

אגב, הספר של הינליין נמצא עד היום ברשותי אפילו כתבתי לו מעין המשך בשם Jupiter Project

Image result for ‫אל המאה ה-21 היינלין‬‎

(אני מראה לו את המהדורה העברית של ספרו המדובר של הינליין. הוא לא מתלהב מהעטיפה שאינה מתייחסת כלל לעלילה, אבל חותם לי בכל אופן על הספר ששינה את חייו.)

בנפורד: לאחר מכן פנינו שנינו לתחום המדע, ואגב, מכיוון שבאנו מאזור בדרום עם מבטא כזה אני יכול להגיד לך שאנשים באקדמיה חשבו מהמבטא שכמו שאר אנשי הדרום אנחנו די “איטיים”. (צוחק)

התחלתי לכתוב מדע בדיוני ב־1964 כתחביב, בזמן הפנוי מהעבודה המדעית, וגם אחי החל לכתוב סיפורי מדע בדיוני, ויש לו לא מעט מהם לצד מאמרים מדעיים. אבל הוא בניגוד לי לא כתב רומנים וזה ההבדל המכריע בינינו. (צוחק)

אלי: אתה מכיר עוד זוגות תאומים זהים כאלו, שעוסקים באותו תחום?

בנפורד: אני מכיר שני תאומים מדענים אבל הם לא עוסקים בכתיבה בנוסף… המקרה שלנו נדיר, אם כי אני מניח שהוא לא יחיד במינו.

במאמר מוסגר, אציין שבישראל אני מכיר רק מקרה אחד כזה של תאומים זהים שפונים לתחום הספרות היפה, האחים הרצל ובלפור חקק.

אלי: מפליא אותי שאתה מדען עסוק מאוד ובכל זאת הקדשת גם תשומת לב רבה לצד הספרותי של הפרויקטים שלך.

בנפורד: בהחלט כן. ואני יודע שבזה אני יוצא דופן. אבל תמיד עניין אותי לא רק לכתוב על נושאי מדעיים כסיפור, אלא גם לכתוב סיפור טוב מבחינה ספרותית, מבחינה סגנונית. אחת הבעיות עם סופרי המדע הבדיוני שאתה מכיר היא שהם קראו בעיקר מדע בדיוני ולא הרבה מלבד זה. אני חושב שבהחלט כדאי לקרוא את הסופרים הגדולים של העבר למשל פוקנר והומרוס כדי לכתוב מדע בדיוני טוב יותר.

ואגב, כדאי לציין במשך שבע שנים אני העברתי באוניברסיטה קורס העשרה על האודיסאה של הומרוס כאחד הדוקומנטים המייסדים של התרבות המערבית. התברר ממה ששרד שבספרות הקדומה יש רק מעט מאוד עמים שידעו לכתוב היטב, בצורה שתדבר לאורך הדורות וגם לאדם המודרני. הבבלים הצליחו עם זה קצת באפוס הגדול ‘עלילות גילגמש’. המצרים בכלל לא. הם היו בנאים, מהנדסים ורופאים טובים, אבל סופרים עלובים. כנ”ל הרומאים, שלא ידעו לכתוב .

אלי: לרומאים היה את יוליוס קיסר וקיקרו ווירגליוס ועוד שלושה ארבעה משוררים גדולים, לא?

בנפורד: ואף לא סופר גדול אחד מלבדם, תבדוק. גם לעברים וגם ליוונים הקדומים הייתה אובססיה לכתיבה והיו להם סופרים טובים, וזה לא קיים כמעט אצל אף עם אחר בימי קדם. בגלל זה הם משפיעים כל כך על העולם כולו עד עצם היום הזה.

שיתופי פעולה

Image result for larry niven gregory benford

אלי: שיתפת פעולה עם כמה וכמה סופרים כמו גורדון אקלנד וארתור סי קלארק, וגם עם אשתך ואחרים. וזה מפתיע, כי אתה עושה רושם של טיפוס אינדיבידואליסט מאוד.

בנפורד: נכון אבל זה משום שאני בא מעולם המדע ששם מקובל שמאמרים נכתבים בידי צוות ולא בידי אדם אחד, אינדיבידואליסט ככל שיהיה. אז זה אומר שאני מסוגל לעבוד עבודת צוות ולשמור את האינדיבידואליזם שלי בצד למען העבודה המשותפת.

יוצר וירוס המחשבים

אלי: אתה גם יצרת את רעיון וירוס המחשבים?

בנפורד: במדע הבדיוני לפחות, בהחלט כן, וככל שידוע לי גם בעולם האמיתי. בדרך כלל מקובל לחשוב שג’ון ברונר המציא את זה בספר משנת 1975, The Shockwave Rider, אבל הוא קיבל את הרעיון ממני. כתבתי על כך סיפור עוד בשנת 1970 כשהתחלתי לחשוב על כך ולעסוק בזה בשנות השישים. אז בתחום המדע הבדיוני יש לי זכות ראשונים ברורה על נושא וירוס המחשבים.

זה קרה כך: הייתה לנו ב’ארפה נט’ בעיה חמורה עם תוכנות מחשב שנשלחו ממקום למקום בטעות בידי חוקרים והיו למעשה בגדר זבל. תוכל להשוות אותם לזבל שיש כעת בחלל – שרידים של לוויינים שנשלחו בעבר ולאף אחד אין מושג  מה לעשות איתם, הם נמצאים שם ומאיימים על חלליות חדשות.

ואז יום אחד ב־1968 – לפני חמישים שנה! – עלתה בי משום מה מחשבה שאני יכול לשלוח תוכנות מיותרות כאלו לא בטעות אלא בכוונה, ולגרום לתוכנית ליצור העתקים של עצמה. מייד עלה בי הרעיון שיש לכך מקבילה ביולוגית. האבולוציה תעדיף תוכנות כאלו, אם הן יתוכננו בשיטות מתוחכמות, שיסתירו את עצמן וישתמשו בזמן מחשב באנרגייה של אחרים כדי לחזק את עצמם.

אז בשביל הבדיחה או בגלל המחשבה שאם אני יכול לעשות את זה כדאי לעשות את זה או בגלל משהו, כתבתי קוד פשוט כזה ושלחתי אותו רק בכמה משפטים. הקוד נשלח וצץ בתוכנות של אנשים אחרים. והחל להתפשט. ביום הבא זה כבר היה בהרבה קודים חסרי כל קשר. עצרתי את ההתפשטות במשלוח מכתב הזהרה לאנשים שהותקפו.

ובזה למיטב ידיעתי המצאתי את וירוס המחשב הראשון בעולם. סיפרתי על הפרשה לג’ון ברונר שהתעניין וכתב על משהו דומה בספר הקלאסי שלו משנת 1975 אבל אני כבר הקדמתי אותו בסיפור שפרסמתי ב־1970. אז יש לי זכות ראשונים על כך גם בדפוס. ואת ההמשך אתה יודע…


אכן. ואני מניח שכל הקוראים יודעים מה קרה מאז עם הוירוסים של המחשבים

את הסיפור של בנפורד שבו הוא ממציא את רעיון הוירוסים תוכלו  לקרוא כאן:

http://www.gregorybenford.com/extra/the-scarred-man-returns/

Image result for gregory benford the man who sold the stars

אלי: בספר שלך ‘נוף זמן’, שהוא אולי המפורסם ביותר שלך, חזית שיהיה חורבן של המין האנושי כתוצאה משואה אקולוגית עוד בסוף שנות התשעים של המאה ה־20, אלא אם כן ינצל בידי שינוי בזמן, כפי שקורה בספר. אתה עדיין חושב כך?

בנפורד: ובכן, התאריך של חורבן העולם שהוצג בספר ההוא עבר ואנחנו עדיין כאן. לא, אני לא חושב שאנחנו הולכים להיות מושמדים בידי שואה אקולוגית אקלימית. אנחנו קשוחים מדי בשביל זה. אני מאמין שנציל את עצמנו גם על ידי כך שנצא למערכת השמש ולמערכות כוכבים אחרות כבר במאה הנוכחית. אני ואחי יזמנו כנס ב־2011 על בניית ספינות חלל שיגיעו בפרק זמן סביר מערכות כוכבים. סביב האירוע פורסמה אנתולוגיה של סיפורים ומאמרים שהוצאנו בעצמנו, ואני בהחלט חושב ומקווה שזה היה כנס שפתח את הדרך לדיונים ולפעולות בנושאים אלו, ואולי, מי יודע, יפתח את הכוכבים עבור בני האדם.

Image result for benford jupiter war

סופר ציוני

אלי: אתה ציוני?

בנפורד: בהחלט, אם כי אינני יהודי. ואגב, רבים מתלמידיי עובדים בכור הגרעיני בישראל ואני תומך בה ללא סייג במאבקה כנגד הערבים והאיראנים. כתבתי על משהו שמקביל לזה באנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני שיצרתי, The Jupiter war, שהתרחשה במערכת השמש באמצע המאה ה־21 אבל התבססה בחלקה על הסצנריו של הסכסוך הישראלי ערבי־איראני בסוף המאה ה־20, מועבר כמה עשרות שנים קדימה לחלל של מערכת ירחי צדק

בעיניי ישראל היא אי של חוכמה מערבית מוקף בעמים אדישים למדע ולטכנולוגיה למרות שבמשך כמה מאות שנים היו מתקדמים במדע וטכנולוגיה, עד שזה נפסק לחלוטין למשך מאות רבות של שנים.

אז אני תומך לחלוטין בישראל מ־1948. אני חושב שבידוד של התרבות הערבית והמדינות הערביות היא המדיניות האמריקנית הטובה ביותר מאחר שהם אינם מסוגלים להתפתח, רק לסגת. וראה את החזרה של המאבק עתיק היומין בין השיעים והסונים, שהיה צריך לגווע לפני אלף שנה אבל מסרב. הערבים אינם משתנים ואינם מנסים להשתנות.

לדעתי, הפלסטינאים השיגו את כל שיכלו מהמערב ורק יתפוררו מכאן ואילך, כמו שקורה כיום בעזה.

(במאמר מוסגר אציין שבדקות הבאות גרגורי ואני עוסקים במנייה של שלל יצירות שמוזכרות במאמרים ובלקסיקונים של מדע בדיוני כ’מדע בדיוני ערבי מימי הביניים’ לאורך אלף שנה . . מספרם אינו עולה על עשרה ומתברר שחלק מהיצירות הידועות מתוך ‘אלף לילה ולילה’ חשודות בכך שאינן ערביות כלל אלא יצירות צרפתיות מהמאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה שהתחזו לערביות!.)

אשתו של פרופסור בנפורד היא מדענית בפני עצמה ושיתפה עימו פעולה בכתיבת כמה מספריו. היא סיפרה לי שסבה Eugene Malartre היה בכיר בשלטון המנדט הצרפתי בסוריה בין השנים 1933 ל־1940 באזור העלווי, שממנו באה לימים משפחת הנשיא אסד. אחר כך הוא הגיע לצרפת והתחבא שם. בנפור’ד מספר לי שהוא הכניס את הדמות הזאת לאחרונה לרומן ההיסטוריה החלופית שלו ‘פרויקט ברלין’ תוך שימוש בקטעים אמיתיים מיומנו .

Image result for The Berlin Project

בדרך לחיי הנצח

אלי: אתה טרנס הומניסט?

בנפורד: כן. הטרנס הומניזם היא פילוסופיה שמאמינה שאפשר להאריך את חיי האדם ושהזקנה היא בסף הכול עוד מחלה ולא משהו אינהרנטי. אני בהחלט חושב כך גם כן. החברה שהקמתי בנושא עוזרת להיאבק בתופעה זאת.

Image result for ‫ילדי מתושלח הינליין‬‎

אלי: סיפרת לי שהחברה מסחרית שלך יצרה תרופה לאלצהיימר. במה בדיוק מדובר?

בנפורד: אכן. הרעיון נוצר, תאמין או לא, בהשראת ספר של רוברט הינליין, ‘בני מתושלח’, שתיאר יצירת האנשים מאריכי חיים באמצעות זיווגים גנטיים של משפחות מאריכות ימים לאורך כמה דורות. במציאות זה בלתי אפשרי, ייקח מאות דורות כדי להשיג את מה שהוא מתאר כקהילה של מאריכי חיים אבל אני הלכתי בכיוון אחר. בחרנו יצורים קצרי ימים מאוד – זבובים – שחיים כמה שבועות בלבד. וביצענו עליהם ניסויים במשך עשר שנים, בזמן שעוברים עליהם אלפי דורות. בדקנו את הגנים שלהם של מאריכי החיים ביניהם, ועל הגנים האלו בדקנו איזה מולקולות משפיעות. ומזה יצרנו תרופה בשם MEMEX100 שבימים אלו אושרה בידי מנהל התרופות של ארה”ב. נתחיל לשווק אותה בתוך שנה. התרופה משפיעה באופן דרמטי על אנשים שנמצאים בשלבים המוקדמים של מחלת האלצהיימר ואנחנו מאמינים שהיא תאט בצורה דרמטית את ההזדקנות. אני עצמי לוקח את התרופה הזאת מדי יום ואני מאמין שהיא משפיעה עלי לטובה.

(במאמר מוסגר, בנפורד בן 77 אבל בהחלט נראה ומתנהג צעיר בכמה שנים טובות.)

בנפורד :ייתכן שיום יבוא ואקפיא את עצמי, בתקווה לראות מה יהיה בדורות הבאים.

אלי: אתה חושב שיש לכך סיכויים טובים שתוקם לתחייה בעתיד  לאחר ההקפאה?

בנפורד: האמת היא שלא. אבל הם יהיו קלושים עוד יותר אם לא יקפיאו אותי

אלי: אתה יודע שטוענים שוולט דיסני הוקפא ומחכה להחייאה.

בנפורד: תדע שזאת רק אגדה. ואני יודע כי חקרתי זאת ישירות עם בני המשפחה של דיסני. סתם המצאה של מישהו .

בסיום השיחה פרופסור בנפורד אישר בנדיבות ל’יקום תרבות’ לפרסם בעברית את הספר החשוב

Starship Century: Toward the Grandest Horizon

זהו קובץ מאמרים וסיפורים על אפשרות הטיסה בין כוכבית שאותו יזם וערך עם אחיו ג’יימס. השניים הוציאו את הספר לאור בהוצאה פרטית שלהם, עדות לחשיבות העצומה שהם מייחסים לפרויקט הזה.

פרופסור בנפורד אמר לנו שזה התרגום הראשון שהספר זוכה לו, בכל שפה שהיא, ואנחנו מקווים שחלקים נוספים שלו יופיעו ב’יקום תרבות’.ההקדמה שלו פורסמה כבר בתרגומו המעולה של אסף בארי ואפשר לקרוא אותה כאן

הוא מקווה שהספר יביא לשינוי בתרבות האנושית ויעודד יצירת מיזמים שיביאו לבסוף לטיסה למערכות כוכבים אחרות .

אני מקווה שתקוותו תתגשם…

הספר כולל סיפור של גרגורי בנפורד, The Man Who Sold the Stars . הסיפור הוא על יזם שהחברה שלו מפתחת את הטכנולוגיה לצאת אל הכוכבים באודיסאה חדשה. העובדה הזאת מתבררת כבדרך אגב, בקריצת עין לקוראים בסיפור בהשראת ספר שאותו קרא בילדותו, הספר הזה:

Image result for star ship century

ראו עוד על פרופסור בנפורד :

האתר של גרגורי בנפורד

דף הפייסבוק של גרגורי בנפורד

גרגורי בנפורד באנציקלופדיה למדע בדיוני

גרגורי בנפורד בוויקיפדיה

אלי אשד עם גרגורי בנפורד, אשתו, ופרופסור אילנה גומל

לגרגורי בנפורד יש תאום זהה ושמו ג’יימס. שניהם מדענים בכירים וסופרים של ספרות יפה .

אלי :אתה ואחיך התאום, ג’יימס, שניכם מדענים וסופרים של מדע בדיוני. זה די נדיר? איך זה קרה?

בנפורד: שנינו בנים של איש צבא שגדלו בעיירה קטנה בדרום, מהעיירות שיש עליהן דעה קדומה בארה”ב, ושנינו קראנו את אותם שני ספרים ששינו את חיינו לתמיד וגרמו לנו להתעניין במדע בדיוני ובחקר החלל: ‘אל המאה ה־21’ של רוברט הינליין שתיאר את התיישבות על נער צעיר על גנימד, הירח הגדול של צדק, שם הוא מגלה שרידים של תרבות חייזרית. וספר על חייו של המדען הנריקו פרמי שהראה לשנינו מהם חייו של מדען אמיתי.

3 תגובות

  1. בנפורד מצטיין בידע מדעי, בכתיבה מדב”ית ותחזיות עתידניות מענינות אבל כשהוא מדבר על נושאים שלא נוגעים בתחומו הוא מדבר שטויות ולוקה בגזענות לא קטנה.
    אין דבר כזה “כשרון אמנותי של עמים”. כל כשרון הוא אינדיבידואלי ואם למצרים הקדמונים לא היו סופרים גדולים זה שבגלל שאכן הם הצטיינו בדברים אחרים בתקופה שבה לא כתבו ספרים כדבר שבשגרה.
    לדבר על הרומאים ולא להזכיר סופר גדול כטקיטוס שיצא מתוכם הרי זה בגדר בורות ועיוות המציאות. צריך לציין שרבות מן היצירות של העולם הקלאסי לא שרדו.
    והדיבורים על הערבים המפגרים כביכול הוא דיבור נוראי. כאן תחזית העתיד של בנפורד המייחל ל”התפוררות” הפלסטינים הוא גזענות לשמה.

  2. בהחלט ייתכן וגם סביר שישנן יצירות מופתיות רבות מימי קדם שנעלמו עם השנים אולי הן יתגלו בעתיד אולי לא .
    בכל אופן העובדות הן ( וזה דוסקס בשיחה עם פרופסור בנפור) שממה שהתגלה עד כה יש אחוז גבוה ביותר של יצירות בולטות מבחינה ספרותית בשפות היוונית והעברית .
    יש גם יצירות בולטות באכדית .
    הרבה הרבה פחות בשפות אחרות.
    ככל הנראה היוונים היו סוג של גרפומנים .הם אהבו לכתוב .וביוונית התגלו יותר יצירות מבכל שפה אחרת.
    במצרית התגלו אלפי פפירוסים אבל עם מספר מועט ביותר יחסית של יצירות ספרות כלשהן ,ורק מעטות מבינן בולטות מבחינה ספרותית ועוררו עניין בבני עמים אחרים בניגוד לאלה שביוונית ובעברית.
    נכון המצרים כתבו ספרי חכמה שהשפיעו למשל על ספר “משלי ” בתנ”ך. כתבו את הסיפור “שנהת המצרי שהוא סיפור ברמה סבירה בהחלט. אבל שום דבר לא ברמה של הומרוס או התנ”ך.

  3. ראיון מרתק! והגלישה לנושאים שאינם קשורים לתחום עיסוקו, הוסיפה תחושת טריפ LSD

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × שתיים =