אביגדור ליברמן עולה לשעבר מרוסיה הוא כיום אחד האנשים החזקים ביותר בפוליטיקה הישראלית ,ומספר 2 בעוצמתו בכל הימין. הוא גם אחד האידיאולוגים המעטים שיש היום במפלגות הימין.

זהו המאמר השני בסדרה שתופיע ב”יקום תרבות ” במהלך תקופת הבחירות  שתנתח  מנהיגי מפלגות שונים ואת “תוכניות העתיד ” והאידיאולוגיות שלהם.

המאמר הראשון בסדרה עסק בראש הממשלה המכהן ומנהיג “הליכוד ” בנימין נתניהו .

המאמר השני עוסק  באיש מספר 2 בעוצמתו כיום בימין הישראלי  ואחד האידיאולוגים הבולטים ביותר שלו ,אביגדור ליברמן.

אביגדור ליברמן לשעבר עולה מברית המועצות   ובעת כתיבת שורות אלו שר החוץ של מדינת ישראל ,הוא כיום אחד הפוליטיקאים החזקים ( והיעילים )  במדינת ישראל.

לאחר האיחוד המפתיע  של מפלגתו “ישראל ביתנו “( שקיימת מאז 1999)  עם מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ( האיש שבמידה רבה הכניס את ליברמן לפוליטיקה הארצית כעוזרו )   אביגדור ליברמן הוא כעת האיש מספר 2 במפלגת הליכוד המורחבת.למעשה בימין כולו.

יש מקום לחשוב שהוא יהיה האיש שיירש את נתניהו כמנהיג מפלגה זאת זה יהיה רק טבעי והגיוני שהרי  מלבד הרבה דברים אחרים ליברמן הוא כמו נתניהו ויותר מכל אדם אחר בליכוד העכשווי ( לצד בני בגין )  מעריץ גדול של זאב ז’בוטינסקי מייסד המפלגה שנשכח בידי רוב פעיליה היום.

לליברמן יש נטייה לחזות דברים בצורה מדויקת הוא חזה כבר בעבר  שהוא יהיה מועמד לראשות ממשלה ואולי הוא צודק.

זה בהנחה שיצליח להתגבר על ההאשמות התלויות ועומדות כנגדו במעשי שחיתות שונים.

עידכון מ-2019:ליברמן הצליח להתגבר על כל החשדות המשפטיים והמשטרתיים כנגדו ויצא זכאי אם  כי בוטאו עדיין  בדפוס חשדות שונים כנגדו שפורסמו בספר של  מי שטיפלה בחקירות בעניינו עורכת  הדין אביה אלף” תיק ליברמן :כתב האישום שלא הוגש( הוצאת כינרת -זמורה ,2015)

 .

הרעיונות של ליברמן

ליברמן  הוא גם אחד הפוליטיקאים המעטים מאוד  כיום של הימין  ( ביחד עם בנימין נתניהו ומשה פייגלין מהליכוד )  שהוא  גם בגדר אידיאולוג או אם נרצה “הוגה”. . הוא אחד הבודדים  בימין שניסו ליצור אידיאולוגיה רעיונית והצעות חדשות שונות לגבי  עתיד  המדינה למעשה אתגר אידיאולוגי אמיתי להוגי השמאל  שאותן   פרש  בפירוט רב בספרו “האמת שלי“.( הוצאת “ספריית מעריב ,2004) שהוא קובץ של מאמרים ורשימות פוליטיות..”האמת שלי ” הוגדר בידי העיתונאי  דן מרגלית ” בספרו “התפכחות ” מ-2009  כ” אחד החשובים שנכתבו בימין הישראלי זה 20 שנה. ” אני הייתי מצמצם ואומר:”האמת שלי ” הוא הספר החשוב ביותר של הימין הישראלי בעשרים השנים האחרונות  לצד ספרו של בנימין נתניהו“מקום תחת השמש ” ( שפורסם במקור באנגלית ב-1993) .

כפי שהוא כתב בספרו “..לא מספיק להיות פרגמטי ולראות רק את המציאות האפרורית היום יומית שלפעמים היא כואבת ואפילו בלתי נסבלת חייב להיות חלום ,חייב להיות חזון ,חייבת להיות אידיאה שאם לא כן לא יהיה עתיד טוב יותר ,לא תהיה מציאות אחרת “.

( האמת שלי ע’ 53).  “

בעניין הזה  אני דווקא מסכים עימו.

מה מציע לנו ליברמן בספרו ובמאמריו  ?

הוא קובע שישראל חייבת להיות מדינה יהודית ויהי מה ומשום כך יש לבצע הפרדה מרצון  בין תושביה היהודים והערביים.זאת יש לבצע לא על ידי גירוש התושבים הערביים של ישראל אלא על ידי חלוקה מחדש של השטחים בין נהר הירדן לים ועל ידי חילופי אוכלוסין כאשר חלק ניכר מהערבים המתגוררים בתוך שטחה של ישראל יעברו ליהודה ושומרון בעוד שחלק מתושביה היהודיים של יש”ע יעברו לתחום גבולותיה החדשים של ישראל.זאת באישור המעצמות הגדולות ארה:ב ורוסיה ורצוי גם באישור האו”ם.

נכון להיום התוכנית הזאת שעל פניה נראית הגיונית אם אתה רוצה כאן מדינה יהודית בלבד ,היא  לא ישימה :   נציגי ערביי ישראל  שאין   לנו שום סיכסוך אלים  עימם מתנגדים בכל תוקף לרעיונות אלו ומסרבים שיעבירו אותם  ואת שטחיהם לידי הרשות הפלסטינאית. אפשר להתווכח על כך עימם. אבל זהו רצונם ויש לכבדו.

ליברמן מעריך שיבוא היום שבו יקומו ערביי ישראל כנגד היהודים ואז יגיע הזמן לבצע את תוכנית ההפרדה מרצון שלו.

ייתכן ,אבל בנתיים לא.

לגבי הרשות הפלסטינאית :הוא קובע שיש לבטל אותה  ,לבטל את הרצף הטריטוריאלי בין חלקיה השונים ,לחלק את שטחה לאיזורים גיאוגרפיים טבעיים דהיינו “קאנטונים “נוסח שוויץ  כל אחד עם הנהגה נפרדת משלו  שמנהיגיהם יעסקו בחינוך בריאות ותעסוקה ולא ברעיונות של פאן ערביות (היום נושא שחלף זמנו ) או  של מהפכה איסלאמית פונדמנטליסטית. כיום האיזור הפלסטינאי אכן מחולק לשני איזורים “קנטונים נפרדים ” של הרשות הפלסטינאית ושל עזה של החמאס  אך אלו שומרים על יציבות בתוכם.

סביר עם כך  להניח שאם ליברמן יגיע לשלטון הוא ינסה לפורר את הרשות הפלסטינאית.

ליברמן קובע בספרו שבמדיניות החוץ של ישראל יש לצד החובה להימנע מהתנגשות עם אינטרסים של ארה”ב לבנות חלופות לתלות המוחלטת בה,למשל יצירת ציר איסטרטגי עם הודו. ,דבר שאינו עומד בסתירה לשום אינטרס אמריקני ( בניגוד למשל ליצירת ברית איסטרטגית עם סין או עם רוסיה שבהחלט עלולים להיות בניגוד לאינטרס האמריקני ).

עם הרעיון הזה אני מסכים לחלוטין , אבל בשלב זה לא נראה ששר החוץ ליברמן הצליח להיתקדם בביצועו.

.אפשר בהחלט  להתווכח על אפשרות היישום של רעיונותיו.אבל לזכותו של ליברמן הוא לכל הפחות ניסה לחשוב על רעיונות חדשים בצורה ברורה  ומסודרת  וזה כבר מציב אותו בדרגה שונה מהרוב המוחלט של הפוליטיקאים של הימין.

פוטין הישראלי?

פסל עתידני של אביגדור ליברמן ליד בניין עיריית תל אביב בכיכר רבין ,  ציור של סיון הורביץ

ליברמן הוא  גם אחד הפוליטיקאים השנויים ביותר במחלוקת וניתן לאמר השנואים ביותר של ישראל.יש הרואים בו  כחקיין של מנהיג רוסיה ולאדימיר פוטין הנערץ עליו ולכן כסכנה לדמוקרטיה הישראלית. ליברמן (שבאופן אירוני ,אולי ,נחקר רבות בידי המשטרה באישומים שונים ) ידוע  כמי שדורש  יתר צנטרליזציה של השלטון  הפרלמנטרי  בישראל  ויתר משילות ,וזאת על ידי משטר נשיאותי.עם יגיע ליברמן לשלטון סביר להניח שהוא ינסה ליצור כאן משטר נשיאותי עם סמכויות חזקות ביותר לנשיא בדומה לארה”ב ולרוסיה.  יש החוששים שבמקרה כזה  יהיה כאן משטר אוטוריטארי י ויש שיגידו “דיקטטורה ” בדומה למה שעושה פוטין ברוסיה,.

הקריירה של ליברמן מזכירה לי מאוד תחזית שפורסמה בשבועון “העולם הזה”ב-1955.

ב21 לאפריל 1955 פורסם בגליון מספר 914  של מגזין “העולם הזה” סיפור אנונימי (  ככל הנראה מאת העורך אורי אבנרי ) תחת הכותרת הצרחנית “זה קרה ב-1975.

הסיפור שבו היו תחזיות עתידניות שונות ומעניינות כמו הקמת גורדי שחקים בתל אביב  ( אנו קוראים להם מגדלים)  בידי “סולל בונה ” שנים לפני הקמתם במציאות   תיאר סצינריו עתידני שבו עולים מברית המועצות “מציפים”  את ישראל  ”  ( זה קרה רק בשנות השמונים והתשעים ).

בין חצי המיליון היהודים מגיע גם יפתח דורון הלא הוא איואן איבאנוביץ דימיטרוב המכונה “סטלין השני ” טיפוס כריזמטי וקשוח  שמתחיל קריירה פוליטית בתור  המזכיר הכללי של מועצת העולים מברית  המועצות וממשיך הלאה להתקדם בדרגים הפוליטיים.

ישראל מתגלה כמי שאינו מסוגלת לעכל את גל הגולים העצום ובנתיים דורון שנאנח כל הזמן על כך שהארץ קטנה מידי  עבורו לעומת ברית המועצות מקים את  מפלגת החזית הציונית העממית ומכריח בכך  את מפלגת מק”י הותיקה להתמזג עימה.

מנהיג המדינה באותה 1975 החלופית  משה דיין מכריז על מאבק שיקבע אם ישראל תעכל את העולים או שהעולים יעכלו את ישראל .

יפתח דורון – איואן איבאנוביץ דימיטרוב קורא לחדש את ימי ישראל כקדם מול נחשולי השנאה של יורשי הורדוס בישראל והאנוסים החדשים.אנחנו נקים את בית המקדש השלישי ונקיים את נבואת הקומוניסטים הקדמונים נביאי ישראל :מציון תצא תורה..המפלגה זוכה ל67 מקומות בכנסת ויום לאחר הבחירות פורצת מלחמה של ישראל נגד הערבים.

סיפור מעניין משום מה בכל פעם שאני מעיין בו עולה בי בראש דמותו של פוליטיקאי בשם ליברמן. האם התחזית הזאת של “העולם הזה ” תתגשם בכמה עשרות שנים איחור אם וכאשר ליברמן יהפך לראש ממשלה? .אם יעלה ליברמן לשלטון בישראל האם צפויה לנו מדינה יעילה ו”משילה ” יותר,או דיקטטורה בנוסח פוטין ?

את זה נשאר לראות.אבל אני מנחש כאן שאם יצליח לצאת לבסוף  מצרותיו המשפטיות ,  בעוד כמה שנים ליברמן אכן יהיה מועמד ריאלי ביותר  לראשות הממשלה.

קומיקס מאת אורי פינק .מתוך “ספר הג’ונגל 3”.( מודן 1999)

ראו עוד על ליברמן

מאמרים של ליברמן

חייבים משטר נשיאותי:מאמר של ליברמן

די לקסאם –מאמר מאת ליברמן

מי פה הגזען –מאמר מאת ליברמן

הספר “האמת שלי “

ליברמן בויקיפדיה

ליברמן בפייסבוק

ליברמן בטוויטר

פרטים על ליברמן

אתר מפלגת ישראל ביתנו של ליברמן

“ישראל ביתנו ” בפייסבוק

“ישראל ביתנו ” בטוויטר

ליברמן באתר הכנסת

מאמרים שונים של אביגדור ליברמן :

מאמרים של ליברמן

חייבים משטר נשיאותי   מאמר מאת ליברמן

די לקסאם –מאמר מאת ליברמן

מי פה הגזען –מאמר מאת ליברמן

תחזיות על והורוסקופים של אביגדור ליברמן

נורה רימון על מפת הלידה של ליברמן

הורוסקופ של ליברמן

סוד האותיות והנומרולוגיה מאחורי השם ליברמן

דרור גלוברמן על ליברמן

ליאור דטל על דרכו של ליברמן

אנשיל פפר :הדת על פי ליברמן

תומר פרסיקו על היהדות על פי ישראל ביתנו

לילי גלילי על גלגולי הנשמות של  ליברמן

יורי גנקין : על נתניהו וליברמן הזוג המוזר

נגד ליברמן

אריק כרמון על תוכנית ליברמן לפוטיניזציה של הדמוקרטיה הישראלית

אחמד טיבי קורא לפסול  את ליברמן

לא רוצים פלשתין : מתי גולן על תוכנית ליברמן ועל טיבי

איתן קלינסקי בנימין זאב הרצל מפחד מליברמן

דיונים על הספר “האמת שלי ” של ליברמן

הספר “האמת שלי “

פראבדה : אבי שילון על הספר של ליברמן

האמת של ליברמן :אסף אביר על הספר

מחקרים אקדמאיים  על  אביגדור ליברמן :

, יעקב לבנה מהגרים ונושאי ליבה במדיניות החוץ :   השפעת מנהיגי הציבור “הרוסי”על השיח המדיני בישראל /   עבודה לתואר מוסמך  המחלקה ליחסים בינלאומיים  ירושלים :     האוניברסיטה העברית בירושלים],   2007.

Dani Filc,     The political right in Israel :   different faces of Jewish populism /    New York, NY :   Routledge,   2010.

עוד ספרים על ליברמן:

ליברמן ציור מהתערוכה “איווט” מאת גארי גולדשטיין

 איווט / [צוות – דורית לויטה הרטן, כרמית בלומנזון ; אמנים – אבי סבח… ואחרים]. [תל-אביב] : הגלריה של המדרשה לאמנות, [תשע”א] 2010.קטלוג תערוכה המתמקדת באישיות קונטרוברסלית שלא ניתן להישאר אדיש אליה: אביגדור (איווט) ליברמן, שר החוץ של מדינת ישראל, סגן ראש הממשלה, חבר הקבינט המדיני-בטחוני ויושב ראש מפלגת ישראל ביתנו .

אריה אבנרי ‫    אומץ לב :   25 שנות מאבק בשחיתות השלטונית /תל אביב : טפר, 2015.

כולל פרק מפורט על חקירות על ליברמן.

אביה אלף “תיק ליברמן ,הוצאת כינרת זמורה ביתן דביר ,2015

וראו גם :

המאמר הראשון בסדרה :חזון ישראל והטרור של בנימין נתניהו

לקוח מאתר :http://www.sanny.co.il/

14 תגובות

  1. האמת, בתור אדם ימני, אני לא ממש תופס את ליברמן כימין… או ליתר דיוק, ”ימין אמתי”.
    הימין דוגל בזה שארץ ישראל קדושה לנו (אם זה מבחינה לאומית ואם זה מבחינה דתית) ולכן אסור לוותר על שטחיה, ובמיוחד לא להוריד יהודים מיהודה ושומרון.
    ליברמן קצת סותר את זה והוא מוביל את המדינה למצב שרוב ערבי יכול להיות בה יום אחד, אז יצטרכו להקים מדינה דו לאומית ולא תישאר יותר מדינה יהודית.
    כאן ליברמן מפשל.

    בעבר הוא תמך בטרנספר על מנת לסיים את הסכסוך אבל הוא נטש אותו.
    היחידי בימין שהולך עם זה ומקדם את הנושא ברצינות הוא ח”כ אריה אלדד ממפלגת התקווה. הוא גם אדם אמין שלא ”מחדש” את דעותיו, בניגוד לליברמן.

  2. לי נראה שליברמן אינו ימין דתי אלא ימין לאומי,בנוסח זאב ז’בוטינסקי . דהיינו אינו רואה בשטחי ארץ ישראל כקדושים מבחינה דתית אלא כחשובים מבחינה לאומית. מבחינתו פחות חשובים כל השטחים ויותר חשוב שתהיה בתוכם אחדות לאומית.בעניין הזה אגב הוא לא באמת שונה מהשמאל שקורה לשתי מדינות יהודית וערבית.
    למה השמאל כל כך שונא את ליברמן ? לא דווקא בגלל רעיונותיו ודיעותיו או לא רק בגללם לדעתי כמו בגלל התנהלותו התקשורתית המוחצנת.

    • כן, ליברמן בתור מי שנותן קונטרה לחרדים, גם לי מצטייר כמי שאינו מסתמך על אידיאולוגיה דתית.
      אבל במידה מסויימת זה גם מדאיג. אינני מומחה לדמותו של ליברמן, אבל ההתנתקות מן הדת היא עוד מאפיין של ברה”מ האנטי פלורליסטית, ובכל אולי ליברמן דומה למנהיגים מן הסוג הזה.

      דבר שני, אצל פוליטיקאי ההתנהלות בתקשורת היא חלק בלתי נפרד מהתפקוד במערכת השלטונית. נכון הדבר פי כמה לגבי מי שמכהן כשר החוץ. התבטאויות בעלות אופי “קיצוני” כמובן שקיצוני זו מידה שהיא נגזרת נקודת מבטי, אבל בכל זאת, הטון הבוטה של ליברמן בהתבטאויותיו בתקשורת, מכניס לדעתי מתח רב לתוך השיח של ישראל עם העולם, ובזה אני כולל את המדינות הערביות, אירופה וארה”ב. מעבר לזה, ליברמן הוא “אב בית” של סיעה פוליטית ופותח את הדלת לסוג מסויים של פוליטיקאים. על הסוג הזה נמנים אנשים כמוהו, כמו אנסטסיה מיכאלי, שמביאים השקפות עולם שאינם מתאימות למאה ה21, ויחסה לערבים והומוסקסואלים משקף זאת. עוד פעם, נלווית לכך החרדה לעתיד המדינה כפלורליסטית.

      לסיכום, אני חושב שהקושי עם ליברמן הוא גדול מהאיש עצמו, אלא משתייך לגוון שהוא נותן לתמהיל המפלגתי שלו.

      אגב, הכתבה מאירת עיניים.

      בברכה,
      שרון

  3. בלי טרנספר לא תתכן כאן מדינה יהודית. ננסן קיבל נובל על ביוצע הפרדה בטורקיה[יון.
    אין להזדעזע מהרעיון. מיליון יהודים עזבו את ארצות ערב. הגיוני וצודק שהערבים ייושבו שם במקום היהודים.
    כל הפוליטיקאים שלנו הספיקו לשכח שכל ממלכת ירדן היתה חלקה המזרחי של ארץ ישראל. נקרעה מהארץ עי הכובש הבריטי וניתנ כאתנן לשייך בדואי ואסל שבגד באדונתיו הטורקי והיה ‘מגיע’ לו כמו לאחיו [ששלטונם חוסל מזמן]
    ישראל תמכה בירדגן של חוסין כחיץ עם המזרח. החייץ יכול להשאר פלסטיני.

    לא יכון שלום ולא יכון הסדר כל עוד הערבים בתוכנו.
    העולם הערבי גם לא משלים עם מדינונת לא ערבית המונעת מהים התיכון המזרחי מהיות מוסלמי.

    אפשר לסמוך על הערבים שיהיו עוד מלחמות. ועלינו לדעת לנצל זאת גם מדינית. גם דמוגרפית.

  4. הרעיונות של ליברמן לא חדשים ולא מקוריים הם קיימים כבר 100 שנים ומפתיע שהכותב המלומד לא מודע לזה.
    הערצתו של הכותב לא מפתיעה בכלל, הימין תמיד התרפס בפני מנהיגים חדשים. ז’בוטינסקי היה אוהד מספר 1 של היטלר עד לתחילת 1940 והיה לו צבא קטן של חולצות חומות שלימים הפך לבית”ר. מה לעשות, כבודו, ההיטוריה לא שוכחת.

  5. אכן הרעיון של ליברמן על טרנספר מרצון של התושבים הערביים אינו חדש. כמדומני שהוא קיים עוד מימי הרצל.
    ליברמן “חידש ” אותו עבור זמננו.
    לא ז’בוטינסקי מעולם לא היה מעריץ של היטלר .
    הכותב ה”מלומד” התבלבל כנראה וחשב על מוסוליני שלז’בוטינסקי הייתה ( מידי פעם ) סימפטיה כלפיו עד שהפך לבעל ברית גלוי של הנאצים.
    אכן לימין יש נטייה להתרפס ביפני מנהיגים כריזמטיים וכוחניים ( לא דווקא חדשים בדרך כלל עליהם להוכיח את עצמם וזה לוקח זמן ). .
    אבל כך גם לשמאל הלא כן ?
    וראו המקרים של סטלין ,ורבים אחרים.
    לשני הצדדים יש נטייה להתרפס ביפני מנהיגים חזקים.

  6. ליברמן הוא הפוליטיקאי הישראלי היחיד הידוע לי ( להוציא את דוד בן גוריון ומשה דיין שכבר אינם בין החיים) ש”זכה” לכך שתוקדש לו תערוכה שלמה.אף פוליטיקאי חי אחר לא זכה לכך. גם לא בנימין נתניהו ,אפילו לא שמעון פרס.
    ב-2010 הוצגה בגלריית המדרשה לאמנות “תערוכה בשם “איווט מטעם מכללת בית ברל שאותה עצרה אותה אוצרת דורית לויטה הרטן והשתתפו בה 23 אמנים. ” בין האמנים המשתתפים המשתתפים: יאיר גרבוז, גל וינשטיין, גרי גולדשטיין, אירית חמו, אבי סבח וזויה צ’רקסקי.
    בהודעת התערוכה נכתב : “התערוכה המתמקדת באישיות קונטרוברסלית שלא ניתן להישאר אדיש אליה: אביגדור (איווט) ליברמן, שר החוץ של מדינת ישראל, סגן ראש הממשלה, חבר הקבינט המדיני-בטחוני ויושב ראש מפלגת ישראל ביתנו.
    23 אמנים, מהמובילים בארץ התבקשו להגיב לאישיותו ולמרחב האסוציאציות שהפוליטיקה שלו מעלה. ההתיחסויות של האמנים לליברמן שונות הן מבחינת המדיום שבו הם משתמשים והן מבחינת מנעד הרגשות שהאיש מעורר, אולם בברור אף לא אחד מהם מסכים עם דרכו ורעיונותיו הפוליטיים. ”

    עם זאת למרבית ההפתעה ברוב הגדול של התמונות ליברמן לא הופיע כלל.
    ראו תמונות מהתערוכה כאן :
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1023,209,53025,.aspx

    ודיון מעניין בפורום על התערוכה יש כאן :
    http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=297742

  7. נשיא מצרים ואיש “האחים המוסלמים” ד”ר מוחמד מורסי ,נמצא כעת בבעיה קשה.הוא הוציא סדרת צווים שנותנים לו כוחות דיקטטוריים והופכים אותו לשליט מוחלט במצרים , מעין פרעה חדש.
    העם המצרי לא נראה כמתלהב מהפרעה האיסלאמי החדש שקם לו ויוצא כנגדו בהפגנות נזעמות שעלולות להתדרדר למלחמת אזרחים פנימית.
    וכאן לדעתי יש מקום ואפשרות לישראל להתערב באופן קונסטרוקטיבי שיסייע למצרים.ובאופן ספציפי אני חושב על שר החוץ של ישראל ,אביגדור ליברמן כמי שיכול לסייע בעניין.
    ליברמן מוכר וידוע במצרים כמי שהצהיר בעבר שאם מצרים תחשוב על מלחמה בישראל ישראל תפציץ את סכר אסואן. במצרים יודעים שליברמן מסמל את ישראל הימנית ורואים במילתו דבר שאין לזלזל בו.
    מורסי אמנם ידוע כמי שאינו מסוגל להעלות את המילה “ישראל ” על דל שפתיו והוא מתעב אותה תיעוב עמוק . ידוע שתומכיו “האחים המוסלמים ” שונאי ישראל שוקלים ברצינות מלחמה בישראל ברגע שירגישו שמצרים מוכנה לכך. אבל למרות כל זאת …
    אני קורא מפורום זה לאביגדור ליברמן : כנס מסיבת עיתונאית והכרז שם בפומבי קבל עם ועדה כי ישראל רואה במורסי מנהיג קונסטרוקטיבי התורם תרומה חיובית ליציבות במזרח התיכון,כפי שהראתה תרומתו להפסקת האש הנוכחית בעזה והיא חושבת שמן הראוי שימשיך לשמש כמנהיג במצרים.
    הסבר שישראל חושבת שמורסי הוא מנהיג ראוי לעם המצרי ופנה בעניין בפניה ישירה לעם המצרי וקרא לו בשמה של ישראל לקבל על עצמו את שלטון מורסי שאחרי הכל נבחר בבחירות דמוקרטיות שישראל תמכה בהם.
    לאחר מכן יש לדאוג שהנאום של ליברמן למען המשך שלטונו של מורסי יופץ בכמה שפות ובראש ובראשונה בערבית במצרים ושיגיע מהר ככל האפשר למפגינים בכיכר תכריר בקהיר.
    ועל ידי כך תראה ישראל על תמיכתה בהליכים הדמוקרטיים במצרים.
    אני קורא לקוראים לשתף כמה שיותר קוראים אחרים בהצעה זאת ,כדי שתגיע לבסוף לאביגדור ליברמן.
    ליברמן תמוך במורסי !

  8. ספר חדש יצא לאור על אביגדור ליברמן
    תיק ליברמן של אביה אלף.

    http://www.kinbooks.co.il/page_28473
    במאי 1997 פרש אביגדור ליברמן במפתיע מתפקידו כמנכ”ל משרד ראש הממשלה והלך לעשות לביתו. “עצות שלי שוות הרבה כסף,” אמר. מאז ובמשך קרוב ל־20 שנה ליברמן נכנס לחיים הפוליטיים ויוצא מהם, ובפסקי הזמן בין תפקידיו הציבוריים הוא מקים חברות עסקיות או מחזיק בהן. מיליוני דולרים הוזרמו אל חברות אלו במהלך השנים.
    המשטרה חשדה בעסקיו של ליברמן ובמהות קשריו העסקיים. בפרקליטות הצטברו הררי מסמכים ועדויות שנאספו במהלך חקירה מסועפת שנוהלה נגדו. עו”ד אביה אלף טיפלה בתיק ליברמן מטעם הפרקליטות. תפקידה היה להפוך את הממצאים שאספה המשטרה לכדי סיפור בהיר על התנהלותו המשונה של איש ציבור בכיר מאוד וקשוח מאוד. את הסיפור הזה – סיפור על עולם סבוך ומרתק של יצרים ואגו, תככים ואינטרסים, פוליטיקה ארגונית ופוליטיקה
    מדינית – היא מגוללת בספרה.
    היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קבע שהסיפור לא מספיק משכנע. הוא החליט לסגור את התיק נגד ליברמן.
    הפרקליטה אביה אלף חשבה שזו החלטה שגויה, אומללה.
    הספר הזה הוא ההזדמנות שלכם לגבש עמדה. על אביגדור ליברמן. ועל התיק שבית המשפט לא זכה לראות.
    לא עברו חמש דקות, ומולנו התיישב, בגבו אל הקיר ובפניו אלינו, גבר עם פנים סלאביות וארשת קשוחה. לא ראינו אותו נכנס למסעדה, אבל פתאום הוא היה שם, שלושה שולחנות מאיתנו. הוא הסתכל בתפריט שעל השולחן, אבל היה ברור שמבטו מכוון אלינו, משדר איום.
    “עוקבים אחרייך?” שאל אותי פתאום ר׳. “נראה לי שכן,” עניתי, מנסה לחייך, מנסה לא להסגיר את הבטן המתהפכת. הגבר שמולנו הזמין רק קפה. ר׳ ואני עשינו מאמץ לנהל שיחה רגילה על החיים ועל פוליטיקה. כמו תמיד, אבל בלחש. לא היה לנו מה להסתיר, אבל הרגשנו כמו בהצגה לפני קהל של איש אחד.
    כשיצאנו מהמסעדה התעכבנו לרגע וראינו שגם ידידנו מהשולחן השלישי קם ויצא. כשהתרחקנו קצת מהמקום, צחקנו, אבל כל הדרך חזרה למשרד הצצתי מעבר לכתף לראות אם לא עוקבים אחרי.
    המפגש הזה היה מבחינתי רק אבן דרך אחת במסע מתסכל שהתחיל לפני כמעט חמש שנים.

    אביה אלף היא עורכת דין ומרצה מוערכת בתחום עברות הצווארון הלבן והלבנת הון בפקולטות למשפטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב וכן בפורומים מקצועיים מגוונים. בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במִנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. בוגרת קרן “וקסנר” ישראל. עד אפריל 2013 ניהלה את המחלקה הכלכלית לטיפול בעברות צווארון לבן בפרקליטות המדינה. במהלך 26 שנותיה בפרקליטות מילאה שורה של תפקידים. טיפלה בפרשות פליליות־ כלכליות ובשחיתות שלטונית וליוותה חקירות רחבות היקף, כגון: הנשיא עזר ויצמן, פרשת המינויים ברשות המסים, ראש הממשלה אהוד אולמרט, יו”ר דירקטוריון בנק הפועלים דני דנקנר, ראש עיריית רמת גן צבי בר, חברת “לה נסיונל” ומנהליה.
    אביה אלף נשואה ואם לשלוש בנות.

Comments are closed.