כרזת המחזה   “שמשון ” באדיבות תיאטרון “מיקרו “

צפו בקטע מההצגה “שמשון “

 

תיאטרון ‘מיקרו’ נוסד בירושלים באמצע שנות ה- 90 על ידי אשת התיאטרון אירינה גורליק, שממשיכה לנהל אותו אמנותית. הוא מציג באולם חדיש ומאובזר היטב בקומה העליונה של תיאטרון ירושלים. יפים ריננברג למד בסדנאות של התיאטרון בראשית הקמתו, ומאז משחק ומביים בו. בשנת 2018 ביים יפים ריננברג את ההצגות ‘הרצלמניה’ ו- ‘דם דם דא דם’, מקוריות ומרשימות כל אחת בדרכה. עוד לפניהן, בשנת 2017, תרגם מרוסית ועיבד את ‘שמשון’ – הרומן ההיסטורי של זאב ז’בוטינסקי – להצגה מרהיבה ויזואלית-מוזיקלית, רבת שחקנים, אותה ראיתי ב-18 ליולי 2019. ההצגות הקרובות ב- 11 וב- 13 באוגוסט 2019.

את הרומן “שמשון” כתב זאב ז’בוטינסקי בין השנים 1926-1919, בארץ ישראל, בשנותיו הראשונות של המנדט הבריטי. באופן פלאי כמעט, האקלים הפוליטי והתרבותי בארץ הזכיר את זה שמתואר בארבעת הפרקים של עלילות שמשון הגיבור י”ג – ט”ז בספר שופטים: בשתי התקופות בני ישראל היו בתחילת התבססותם בארץ, ונשלטו ע”י עם בעל תרבות מפותחת: הפלשתים שמוצאם באיי יוון, בזמנו של שמשון המקראי, והבריטים במהלך חייו של ז’בוטינסקי. בנוסף, קיימים קווי דמיון בין שמשון, השופט בישראל, שהיה בן-בית רצוי-נרדף בשתי התרבויות, לבין ז’בוטינסקי, הפעיל הציוני השנוי במחלוקת, ששירת בצבא הבריטי, ובו בזמן קרא למאבק במנדט.

העיבוד התיאטרלי של הרומן, שנעשה בידי יפים ריננברג, מציג את הגיבור האגדי במלוא מורכבות אישיותו: שמשון הוא לא רק לוחם אמיץ וחזק, אלא גם איש חריף מוח, בעל החידות, ואף אמן, המפסל את חזונו בחימר.

עופר ירושלמי, בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב, מפליא לגלם את שמשון בגופו האתלטי ובהבעות פניו המכסות קשת רגשות רחבה. בולט האיזון בין היסודות הגבריים לאלה הנשיים בהצגה. שמשון החזק והלוחם, המשסע חיות טרף, והמכה את הפלשתים “שוק על ירך”, נתון לשתלטנות הנשים בחייו: אמו הדומיננטית, והאהובות המהתלות ברגשותיו.

אחדים מהשחקנים מגלמים שתי דמויות משני צדי המתרס: יהודי ופלשתי, והדבר מדגיש את המורכבות התרבותית בחבל הארץ הזה, הנמשכת לאורך אלפי השנים. הציווי של שמשון “איספו ברזל, המליכו מלך, ולימדו לצחוק” מהדהד את רוחו ומורשתו של זאב ז’בוטינסקי.

דמותו של שמשון בהצגה מורכבת ומסוכסכת עם עצמה, רוויית נצחונות ומפלות כאחד. לעיצוב הדמות תרמו מיטב הכוחות היוצרים: שמשון האיש, שככל הנראה חי בדרום הארץ באלף השני לפני הספירה בתקופת השופטים, הסופר המקראי, שתיאר את שמשון כדומה להרקולס באגדות גויי הים האגאי, זאב ז’בוטינסקי – איש ספרות דגול ופעיל ציוני, שחי במאה העשרים, בארץ ישראל בשנותיו הראשונות של המנדט הבריטי, ויפים ריננברג – הבמאי הירושלמי בישראל הרב-תרבותית של תחילת המאה העשרים ואחת.

עטיפת ספרו של זאב ז’בוטניסקי 

צפו גם :

הבמאי יפים מירנברג מתראיין  על ההצגה “שמשון “

 

 

קיראו גם :

 

“שמשון: הפרידה” פרק מהספר הקלאסי מאת זאב ז’בוטינסקי – לציון מלאת שמונים שנה לפטירתו

את הפרק המסיים בספר הקלאסי “שמשון” “תמות נפשי עם פלישתים ” קראו כאן.

שמשון הספר המלא בפרויקט בן יהודה 

למדו לצחוק :אורי הייטנר על הספר  “שמשון “

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

9 − 2 =