השיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – "משוררים גברים" של גפן מרגלית כנעני

משוררים גברים / גפן מרגלית כנעני

הֵם אוֹהֲבִים לְהַסְבִּיר לִי,

אוֹהֲבִים לְהַסְגְּבִיר לִי

אֵיךְ לִכְתֹּב הֵם

אוֹהֲבִים לְדַבֵּר

מִכָּל מִינֵי מְקוֹמוֹת

וּלְהַדְגִּים לִי אֵיךְ

נִהְיִים מְשׁוֹרֵר.

הֵם אוֹמְרִים

כִּתְבִי עַל אַהֲבָה הֵם

אוֹמְרִים אֲנִי אֶגַּע בַּמָּקוֹם

מִמֶּנּוֹ אַתְּ צְרִיכָה לִכְתֹּב אַךְ

אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת עִם ת'

שֶׁל נִגְמָר בִּי.

אֲנִי מְשׁוֹרֵר ת שֶׁהָפְכָה

נְטוּלַת גְּלוּטֵן וּמִשְׁאֶלֶת

מָוֶת לִהְיוֹת נָתָן אַלְתֶרְמָן.

אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת וַאֲנִי אֶקְשֹׁר

אֶתְכֶם לָעֵץ עִם הַסְּרָטִים

הַוְּרֻדִּים הַשְּׁזוּרִים בְּצַמָּתִי.

אֲנִי אֲצַחְקֵק צְחוֹק קָטָן, אֲנִי

לֹא אֶפְחַד לִבְכּוֹת וְלִלְבֹּשׁ

שְׂמָלוֹת לֹא אֶפְחַד לְהַסְמִיק, אֵדַע

כִּי אֵין זֶה סִימָן לְחֻלְשָׁה.

לֹא אֶרְצֶה לִהְיוֹת בָּחוּר יוֹתֵר,

לֹא אֶרְצֶה לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר לְאוּמִי

אֶקְשֹׁר אֶתְכֶם לָעֵץ בִּסְרָטִים

וְרַדְרַדִּים, גַּם כָּךְ אַתֶּם מִתְגָּאִים

בַּיְּכֹלֶת לְהַשְׁתִּין בַּעֲמִידָה אָז הַמְשִׁיכוּ

לַעֲמֹד הַמְשִׁיכוּ לַעֲמֹד

בְּגָאוֹן הַמְשִׁיכוּ לִהְיוֹת

לְְאֻמִּיִּים מְפִיצֵי צָהָב.

אֲנִי הַמַּעֲנִיקָה לָכֶם חַיִּים, הַצֶּלַע

שֶׁלָּכֶם, עֶצֶם דָּג שְיָרַקְתִּי מִגָּרוֹן יָבֵשׁ.

הָרֶחֶם שֶׁלִּי הוּא הַבַּיִת שֶׁלֹּא תַּצְלִיחוֹ

לִכְתֹּב עָלָיו וְלוּ חֲצִי שִׁיר, אֲנִי

הַמְּשְׁוֹרְרֶת הָעוֹלָמִית

הַיּוֹשֶׁבֶת עַל צַמֶּרֶת ענפים.

–

אַשְׁאִיר אֶתְכֶם קְשׁוּרִים

לֹא אֵגַע בָּכֶם לֹא אַסְבִּיר אֵיךְ

לִכְתֹּב לֹא אֶעשֶׂה דָּבָר,

רַק אֵלֵךְ.

הֲרֵי אֲּנִי יוֹדַעַת הָאֱמֶת

כִּי אֵין דָּבָר מַפְחִיד יוֹתֵר

מֵאֲשֶׁר לְהּשׁאֵר אִתְּכֶם

לְבַד וְעַל כֵּן אַשְׁאִיר אֶתְכֶם

לְּבַד

אִתְִכֶם.

בשולי החדשות השבוע עסקו בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות (אינסטגרם) ובו נראים שני חיילים רוסים כשהם קשורים בסרטים אדומים לעצים בתוך יער, רועדים מקור, אחד מהם לבוש והשני פחות, ומישהו, זה שמצלם אותם, מאשים אותם כי גנבו את חומר העישון של מפקדם. הסרטון עורר סערה ברוסיה, כך נטען.

לא ברור מה עלה בגורל החיילים הללו ואם הם לקחו חלק במלחמה עם אוקראינה אבל הסרטון הזה נותר בזיכרוני לאורך השבוע, והנה במהלך קריאה חוזרת בספר ביכוריה של המשוררת הצעירה זה מקרוב באה, גפן מרגלית כנעני (ילידת 1999, קרית גת), "אני המשיחה" (2025, הוצאת פרדס, עריכה לי ממן, 91 עמ'), נתקלתי בשיר "משוררים גברים", המופיע כאן לפנינו (עמ' 9-8 בספר), ומכיל בתוכו תמונה די דומה לזו שנראתה בסרטון הרוסי: "אני משוררת ואני אקשור / אתכם לעץ עם הסרטים / הוורודים השזורים בצמתי". כך מתארת הדוברת בשיר את אשר תעשה למשוררים הגברים, המסגבירים כלפיה.

מעבר לדמיון האסוציאטיבי הפרוע שלי, יש כאן גם דמיון מטפורי חשוב – אומרת לנו גפן מרגלית כנעני, מלחמה בפרט ולאומיות בכלל הן עניין של גברים, עניין של הפטריארכיה. אני לא רוצה להיות משורר לאומי, כך היא כותבת בשיר. אני המשוררת העולמית, היושבת על צמרת הענפים ורואה לכם בעיניים את מנגנוני הדיכוי שלכם. תגובת הנגד שלה היא שיר המחאה הנוקב הזה ומעשה הקשירה לעץ.

בסרטון הצבאי לעיל, האומללות של החיילים נובעת מהקור העז, מהענישה הקשה. בשיר המחאה של גפן מרגלית כנעני הדוברת בת-דמותה רק מבקשת מהמשוררים הגברים שיניחו לה. הם יישארו עם עצמם, אולי יצליחו להשתחרר אבל לפחות יפסיקו להציק.