בערבית תבוא אלי / מירה קדוש
בַּעֲרָבִית תָּבוֹא אֵלַי,
בַּעֲרָבִית אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ
יָא חַבִּיבִּי,
בְּכֹסֶף פְּנֵי הַלְּבָנָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם
בַּשְּׁקִיעוֹת הַחִוְרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה,
הַמְסַפְּרוֹת בַּחוֹל
שַׁיָּרוֹת מִתְנַהֲלוֹת לְאִטָּן.
–
בַּעֲרָבִית אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת
יָא אַלְבִּי,
בִּשְׂפַת אֲבוֹתַי הַנִּשְׁכַּחַת
הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עוּד וְנַאי.
–
אֶלֶף לַיְלָה וְלַיְלָה הָיִיתִי
מְפַשֶׂקֶת וּפוֹעֶרֶת וְנִרְטֶבֶת
אוֹתִי שֶׁתָּבוֹא
וְתִלְחַשׁ מִלּוֹת זִמָּה בְּאָזְנַי
הַנִּמְצָצוֹת אַהֲבִים.
–
בַּעֲרָבִית תָּבוֹא אֵלַי
יָא חָבִּיב אַלְבִּי,
בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר
תָּקִיץ בִּי רַקְדָנִית בֶּטֶן
הַמִּתְיַפָּה בְּכָחָל וָאֹדֶם
מֵאַדְמוֹת הַחַמְרָה,
שֶׁאֲסַחְרֵר סְבִיבְךָ
מַעְגְּלֵי אַגַּן
צְעִיפִים, פַּעֲמוֹנִים זְעִירִים.
בַּעֲרָבִית תָּבוֹא עָלַי,
בְּדִנְדּוּן עוֹלֶה יוֹרֵד
מִלַּהַט מְבוּשִׁים,
בְּקָפֶה רֵיחָנִי
מְבַעְבֵּעַ וּמַקְצִיף,
גּוֹלֵשׁ עַל פֶּחָמִים,
–
שֶׁכֹּה אֶחְיֶה,
שֶׁכֹּה אֶחְיֶה, חַיָּאתִּי,
בַּעֲרָבִית תָּבוֹא אֵלַי,
בֹּא אֵלַי בַּעֲרָבִית.
היחס של הממשלה וחברי הקואליציה הנוכחית לחברה הערבית בכלל, ולחברי הכנסת הערביים בפרט, הוא מהמבזים שניתן להעלות על הדעת.
השרים מאי גולן ואיתמר בן גביר מתכננים לקצץ מאות מיליונים מתכנית החומש לחברה הערבית ולהעבירם למשטרה ולשב"כ; חברת הכנסת טלי גוטליב מפריעה כל פעם כשחבר כנסת ערבי נואם במליאה ו"מעז" לדבר בערבית; וחבר הכנסת אושר שקלים בירך לאחרונה את חבר הכנסת אחמד טיבי ברכת יום הולדת, שהייתה כל כולה ביזוי והלבנת פניו ברבים.
במקום לחזק את החברה הערבית, לטפל בבעיות האלימות הגואה בה, ולחזק את הקשר בין ערבים ליהודים בישראל למען חוסנה של החברה האזרחית בכללותה, הם עושים להיפך.
אני רק יכול לדמיין לעצמי מה היה קורה אם חברת כנסת ערביה הייתה מעזה להקריא במליאה את השיר הנפלא שלפנינו, "בערבית תבוא אלי", המופיע בספר השירים החדש, השני, של המשוררת מירה קדוש (ילידת 1963, ירושלים, מתגוררת כיום באשדוד), "פותחת" (2025, הוצאת שופרא לספרות יפה, עריכה אילן שיינפלד, עמ' 31-30), שקדם לו הספר "שלוכית" (2023, באותה ההוצאה ואצל אותו עורך). איזו מהומה רבתי הייתה קמה במליאה.
השיר מתכתב כמובן עם שירֵי "כשתבוא לשכב איתי" של המשוררת יונה וולך (1985-1944), אבל מוסיף נופך זהות שנעדר מהם: הנופך הלאומי; העדתי; השורשי. כמה יפה קדוש מערטלת את הנופך הזה על שלל מאפייניו ומורכבויותיו בשיר שלה. כמה יכול השיר הזה לפתוח לבבות החסומים אל האחר שבקרבנו ולשנות את כל חיינו כאן.
