קראתי / גיורא פישר
רַק סְפָרִים קִבַּלְנוּ לְבַר הַמִּצְוָה:
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת
סִפְרֵי מַסָּעוֹת
"כָּל הַשְּׁאֵלוֹת
וְכָל הַתְּשׁוּבוֹת"
"אֶלֶף אִישִׁים"
יָמִים
רָדְפוּ אוֹתִי הַיְּלָדִים
עָשׂוּ עָלַי חֶרֶם
קָרְאוּ לִי מַסְרִיחַ.
–
הִרְבִּיצוּ לִי בַּכְּפָר
קָרָאתִי
זָרְקוּ עָלַי אֲבָנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר
קָרָאתִי
מִתַּחַת הַחַלּוֹן קִלְלוּ
קָרָאתִי
לֹא בָּאוּ לַבַּר מִצְוָה
קָרָאתִי
וּכְשֶׁנִּגְמְרוּ הַסְּפָרִים בַּבַּיִת
זָחַלְתִּי לַסִּפְרִיָּה
וְקָרָאתִי
אֶת כָּל הַסְּפָרִים
קָרָאתִי
גַּם לִמְבֻגָּרִים
קָרָאתִי
עַד שֶׁנִּגְמְרוּ כֻּלָּם
וְלֹא נִשְׁאַר לְמִי לִקְרֹא לְעֶזְרָה
בעקבות כמה וכמה אירועי חרם על ילדים במוסדות החינוך שארעו לאחרונה, חלקם הסתיימו באסונות וחלקם במחוות של קבוצות אוהדים כלפי הילדים המוחרמים, הודיע השבוע שר החינוך יואב קיש על תכנית חירום מיוחדת מטעם משרדו לטיפול בנושא החרם בבתי הספר.
דבריו של קיש הזכירו לי פוסטים דחופים בנושא שפרסמו המשוררות שושנה קרבסי ומרים גולן ברשת הפייסבוק, וגם את השיר שלפנינו מאת המשורר גיורא פישר (יליד 1951, מושב אביגדור), "קראתי", שהופיע בספר שיריו הראשון, "אחרי זה" (2010, הוצאת עם עובד, עמ' 31-30). מאז קראתי את השיר לראשונה הוא נשאר אצלי בזיכרון כשיר חורך נשמה ומקשה על הנשימה.
השיר משקף נאמנה את תופעת החרם גם מבחינה היסטורית כבר מטור הפתיחה שלו וגם מהמשכו בבית הראשון: "רק ספרים קיבלנו לבר המצווה". אני מניח שלא כך הוא המצב כיום, למרות שספרים הם עדיין מתנה נפלאה לילדים ומתבגרים. לא הצלחתי למצוא דרך מנוע החיפוש של גוגל את המקור לספר "כל השאלות וכל התשובות", אבל את "אלף אישים" כן מצאתי – זו הייתה אנציקלופדיה פופולרית לבני נוער, שהוציא לאור יעקב אבישי בהוצאת עמיחי ב-1960.
תחילת השיר לא בהכרח מבשרת את המשכו המבעית, את תיאור החרם עצמו שנעשה באופן אינטנסיבי – נדמה אפילו שהחזרה על המילה "קראתי", כפעולה שנעשית כנגד החרם של הילדים על הדובר בשיר, בן-דמותו של המשורר, הופכת מפעולת הגנה והצבת חומה כנגד החרם לפעולת מחאה והתנגדות. אלא שככל שהשיר מתקדם בתיאור מצב העניינים הנורא, הקריאה בספרים מומרת בקריאה נואשת לעזרה.
השיר מהדהד במחשבה את שירה הנודע של המשוררת יונה וולך (1985-1944), "יונתן". לקראת סוף השיר של פישר הקריאה "גם למבוגרים" יכולה להיות דו-משמעית: גם קריאה בספרים למבוגרים מצדו של הנער המתבגר, עלם החמודות, וגם קריאתו לעזרת המבוגרים שיושיעו אותו ממצבו הקיומי הקשה כילד מוחרם, שסופג גידופים והשפלות.
בתחילת השנה השיק משרד החינוך מוקד טלפוני חדש שנועד לספק תמיכה ומענה מקצועי ורגיש לסובלים מתופעת החרמות בבתי הספר.
מספר המוקד: 6312*
