חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "תחשוב פופקורן"
יום זכויות האדם מצוין ברחבי העולם ב-10 בדצמבר מדי שנה מאז 1950, וזאת בעקבות החתימה באספה הכללית של האו"ם על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.
סביב התאריך, מאז שנת 2011, מתקיים בסינמטק תל אביב "פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם", מיסודו ובניהולו של דני וילנסקי, מתוך אמונה עמוקה בכוחה של האמנות בכלל, והקולנוע בפרט, לייצר שינוי משמעותי בתפישות עולם ובמציאות. הפסטיבל מבקש לעורר מודעות ולהעלות לדיון נושאים הנמצאים בליבה של המחשבה הליברלית וההומניסטית.
תוכנית הפסטיבל משלבת סרטים עטורי פרסים, עלילתיים ותיעודיים, מישראל והעולם, הבוחנים נושאים בוערים הקשורים בסוגיות ומאבקים שונים, דוגמת דמוקרטיה, פליטים, אפליה, גזענות, זכויות נשים, זכויות קהילת הלהט"ב, זכויות ילדים ובני נוער, זכות המחאה, וחופש הביטוי.
הפסטיבל עורך הקרנות בכורה לסרטים בולטים של מיטב היוצרות והיוצרים מישראל ומהעולם במסגרת התחרויות השונות.
הפסטיבל מתקיים השנה בין התאריכים 4.12 – 13.12. באירוע הפתיחה נשאה דברים נשיאת "מכון זולת" זהבה גלאון.
ב-10.12.2025, ביום זכויות האדם עצמו, התקיים טקס הכרזה על הזוכים בתחרויות הפסטיבל.
ביום ראשון 7.12.2025 ראיתי את סרטו התיעודי של דן גבע "תחשוב פופקורן".
הסרט, אשר יצא בשנת 2004, הוקרן בפסטיבל עם 2 הסרטים "הצד הרביעי של המטבע", ו"רעש", שצולמו מאוחר יותר. הסרטים הוקרנו בפסטיבל כמחווה לדן גבע, במאי וצלם קולנוע תיעודי, במסגרת הסדרה "שלושה שירי אהבה לדוקומנטריות, 2004-2012". הבמאי וחוקר הקולנוע ד"ר אוהד אופז הציג את הסרט ובתום ההקרנה הנחה שיחה בין דן גבע והקהל.
במרכזו של "תחשוב פופקורן", צלם קולנוע תיעודי – דן גבע עצמו – רכוב על גבי קטנוע, יוצא למסע ברחבי הארץ. הוא מצלם, וגם מצולם. השילוב יוצר קולנוע מרובד, מרתק. גבע מגיע למקומות ציבוריים שונים, ומציע לאנשים לעלות על "הבמה" – ארגז עץ, עטוף בבד סגול, אותו דן מביא אתו לכל מקום, ולהשמיע את דבריהם, את האמת שלהם. הרוב נמנעים לעלות על הבמה, ומנהלים שיחה עם הצלם. מפי המרואיינים יוצאים, בין היתר, דברי גזענות מזעזעים כלפי מיעוטים בארץ. וזה לפני 21 שנה. מאז הקיטוב והשנאה רק הולכים וגוברים.
ביום פתיחת הפסטיבל, שר התרבות והספורט מיקי זוהר שיגר הודעה לתקשורת שבישרה על שני מכתבים ששלח באותו בוקר: באחד דרש משר האוצר לשלול את התקציב של פסטיבל סולידריות; בשני קרא ליו"ר סינמטק תל אביב לבטל אירוע בשיתוף ארגון "בצלם" שאמור להתקיים בפסטיבל הזה. למרות המכתבים הזדוניים האלה, בעת שבה הדמוקרטיה בישראל ובעולם מאותגרת וזכויות אדם מצויות תחת איום, הפסטיבל מתקיים ומשגשג.
מומלץ לבקר בפסטיבל סולידריות ביומיים הקרובים – שישישבת 12, 13 בדצמבר.
יואב ויכסלפיש, חבר יקום תרבות, ממליץ
על סרטים מ"פסטיבל הקולנוע היהודי" בסינמטק ירושלים
הפסטיבל ייפתח במוצאי שבת וייערך השנה בין 13 ל-18 בדצמבר. הוא יארח בימי החנוכה מעל 40 סרטים מ-15 מדינות' ומחווה מיוחדת למקצוע האחיות. כל זאת לצד מפגשים, הרצאות, פאנלים ואירועים מיוחדים. צפיתי בשני סרטים שאני ממליץ עליהם.
"נער יהודי גאה" של ישרי הלפרן
הרשל גרינשפן מוכר בישראל בתור היהודי הצעיר שהתנקש בחיי פקיד גרמני בפריז ב-7 בנובמבר 1938, אירוע שהוביל לפוגרום המכונה "ליל הבדולח" (כינוי שטבע שר התעמולה גבלס), בו נרצחו כ-90 יהודים, עלו באש יותר מאלף בתי כנסת בגרמניה, ועשרות אלפים גורשו למחנות ריכוז.
גרינשפן הנער (יליד 1921) עזב בגיל 15 את משפחתו ואת חיי העוני בשכונה נידחת בהאנובר כדי לחפש את מזלו בעיר האורות, והגיע לשגרירות למטרת נקמה לאחר שנודע לו על גירוש משפחתו לפולין. רצח פקיד השגרירות הגרמנית, ארנסט פום ראט, נענה, כאמור, באלימות קשה מצד המשטר הנאצי וגרינשפן עצמו הפך לסמל, בעיקר עבור הנאצים. והם ידעו כיצד להשתמש בו.
הסרט משרטט את דיוקנו של גרינשפן ומאזכר את גירוש היהודים חסרי האזרחות (נתינים פולניים) מעיירות הגבול באוקטובר 1938. מעשה הרצח מוסבר גם במניעים אישיים ואפילו בסכסוך על רקע מיני. גרינשפן היה גאה במעשה והסגיר את עצמו למשטרה הצרפתית. בימי מלחמת העולם השנייה הוא נעצר ע"י המאצים והועבר למחנה זקסנהאוזן ליד ברלין, אך אין ודאות מה עלה בגורלו, והוא הוכרז כמת ב-1960 לבקשת משפחתו ולצורך הענקת פיצויים מממשלת גרמניה המערבית.
87 דקות, חמישי 20:00
גיהנום אוושויץ – "מאוס" מאת ארט ספיגלמן ופולין הורוביץ
אמן הקומיקס היהודי ארט ספיגלמן החל את פעילותו בתחום בשנות ה-60 של המאה הקודמת, אבל עיקר פרסומו הגיע בזכות סדרת הרומאנים הגרפיים "מאוס" (עכבר) בין השנים 1986-1991. הוא זכה בפרס פוליצר עבור יצירה פורצת דרך זו, אשר תורגמה בהמשך גם לעברית.
ספיגלמן (77) נולד בסטוקהולם לפליטי שואה, וגדל בניו יורק, והיצירה המפורסמת נועדה להביא לידי ביטוי את חוויותיו כבן לניצולי שואה. ספיגלמן בחר בקומיקס, מדיום שנועד בזמנו בעיקר לטקסטים הומוריסטיים ולילדים, ובאמצעותו הגיע לקהל אמריקאי גדול ולהפצת זכרון השואה לקוראים רבים.
אמנם גם הסדרה הפופולרית "שואה" (1978), בכיכובה של מריל סטריפ, זכתה לפופלריות רבה וזכתה בפרסי אמי, גראמי, וגלובוס הזהב, והביאה את תודעת השואה לרבים, אולם ניצולים רבים טענו שמדובר בקיטש זול ו"עוד דרמה טלוויזיונית". יצירתו של ספיגלמן, לעומת זאת, זכתה לשבחים רבים.
הסרט כולל תשובות של ספיגלמן בעניין מניעיו לשימוש בקומיקס ואת אפשרויות הביטוי שלו במדיום הזה. הבחירה ב"עכבר" מצטטת את האמירות הנאציות כלפי היהודים וכן מעידה על חולשה והפקרה, וכך נוטל המחבר את נקודת המבט של הקורבנות ומנסה לתאר את התקופה מנקודת מבטם, כפי שסופרה לו ע"י הוריו.
52 דקות, שלישי 13:00, רביעי 18:30, חמישי 20:30
