חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "מה שקורה ברומא" When In Rome
בסרט "מה שקורה ברומא" של הקולנוען הדני ניקלס בנדיקסן גרדה וכריסטופר, הנשואים 40 שנה, טסים מקופנהגן לרומא, כדי לחגוג את יום נישואיהם.
דנמרק ואיטליה שתיהן באירופה, אך ניכרים הבדלי תרבות בין הצפון הקר לדרום החם. כריסטופר הוא דני טיפוסי, אך מסתבר שגרדה התגוררה בנעוריה ברומא לרגל לימודי האמנות. היא חמת מזג, מכירה את סמטאותיה של רומא, ודוברת איטלקית.
הסרט דובר 3 שפות: דנית; איטלקית; ואנגלית. הכתוביות בעברית. בליל השפות הזה חינני, ומתקבל בברכה.
מתחילת הסרט, החל מנסיעה במונית למלון, מתגלים הבדלים בין בני הזוג, ונרמז משבר ביחסיהם, שאכן מתרחש.
בדרך מקרה, במסעדה, גרדה פוגשת את יוהנס, מי שהיה המורה שלה להיסטוריה של אמנות, כשלמדה ברומא בהיותה בת 22. בהמשך נחשף סיפור אהבתם, אותו גרדה בחרה להפסיק ולחזור לדנמרק, כדי להינשא לכריסטופר.
הסרט שופע אמנויות: ציור; פיסול; הארכיטקטורה של רומא; מוזיקה חיה ומתקליטים נוסטלגיים; שירים; ריקודים. האמנויות אינן משתלטות על הסיפור, אלא מקשטות אותו.
בנוסף לשלוש הדמויות הראשיות, גם דמויות המשנה הרבות מעוצבות בטוב טעם ומקדמות את העלילה.
גרדה חיונית ונמרצת, שערה האדמוני שופע ונראה צעיר, אך פניה נושאות את סימני הגיל. לצעירים היא נראית זקנה, והם אומרים לה זאת בגלוי, אך שני הגברים בחייה אוהבים אותה ונמשכים אליה. היחס הכפול הזה לאישה מבוגרת, תלוי המתבונן, מרכזי בסרט ונוגע ללב.
ישנם אלמנטים של מתח: לכריסטופר מחלות כרוניות, והוא מדי פעם חש ברע. הצופים דואגים לבריאותו. בפרט הוא סובל משלשול, ולא תמיד מוצא שירותים.
הבעל רודף אחרי אשתו לתחנת רכבת על גבי אופנוע דרך סמטאות צפופות, ומחפש אותה בתחנה עצמה. כריסטופר עובר על החוק ומובל לתחנת המשטרה. גרדה מסבירה למפקד התחנה את כוונותיו הטובות של בעלה, ואת השגגה בהתנהגותו בניגוד לחוק. המפקד מקשיב לה בפנים חתומות, משתכנע, ומשחרר את האיש. ההסתבכות עם החוק קורית בשנית, וסצינת השכנוע החוזרת יוצרות אווירה קומית, המעוררת את צחוק הקהל.
התסריט מחושב וסגור על עצמו עד לפרטים הקטנים. בתחילת הסרט בשלב התדרדרות היחסים בין בני הזוג, כריסטופר לחש לעבר גרדה המתרחקת בגבה אליו את המשאלה, אותה שמעו רק הצופים "הסתכלי עלי, הסתכלי עלי". משאלתו לא נענתה. אך בסוף הסרט, כשיחסיהם בעליה, בסצנה דומה, גרדה הפנתה אל כריסטופר את פניה המוארות.
זהו סרט מסע משולש. במרחב, מקופנהגן לרומא, בזמן, אל נעוריה של גרדה ברומא, ובתודעה – הסודות של גרדה נחשפים, כריסטופר מגיב בחומרה, עד כדי ניתוק היחסים. אך בעזרת מכריו האיטלקיים החדשים, הוא כובש את זעמו, ורואה את נישואיו לגרדה באור חדש, בוגר יותר.
צפו בקדימון לסרט:
יואב ויכסלפיש, חבר יקום תרבות, ממליץ
על הסרט "מריה מונטסורי"
סרטה העלילתי הראשון של הבמאית הצרפתיה לאה טודורוב נקרא במקור "אישה חדשה" (NOUVELLE FEMME) ועלילתו מתרחשת סביב 1900 בפריז וברומא. השם מרמז על סטייה מהנורמות המקובלות בחברה העירונית של אז, והוא נפתח בסצינה על רקע שדה ירוק, במסגרתה נוטשת דיירת (מריה מונטסורי – ז'סמין טרינקה) את הכפר בעגלה הרתומה לסוסים שחורים (מטאפורה לאלמוני העולה לגדולה). עד מהרה מתברר לצופים שהיא השאירה מאחור את בנה התינוק.
העלילה עוברת לפריז וזמרת הקברטים (לילי –ליילה בקטי) שרה לצד חיה הנראית כסוס לבן. הסוס משמיע קולות בתגובה ונראה משעשע, אבל השימוש בו מזכיר את המיתוס על האביר הגואל, ואילו הסרט עוסק בשתי נשים דעתניות ואמיצות בעולם פטריארכלי ובאחווה שנוצרה כתוצאה ממפגש ביניהן. טודורוב בחרה לספר על מונטסורי בת ה-30 ועל פרק מוקדם בקריירה שלה, דרך מפגש עם זמרת שנאלצה לשמור בסוד את חריגותו של בנה כדי למנוע פגיעה בקריירה שלה.
ההשכלה והפאר אינם מבטלים את היותן חיות בעולם הנשלט בידי גברים, ואלה נוקטים באמצעים כדי לסכל כל עירעור על מעמדם, כולל בן זוגה הרופא של מריה, ג'וזפה מונטסאנו (רפאלה אספוזיטו).
מונטסורי מייצגת מקרה נדיר של בוגרת לימודי רפואה באותם ימים, בהם ילד חריג גרם בעיקר לבושה למשפחה ולחוסר אונים מול הגורל. היא קראה תיגר על שיטות החינוך שהיו מיועדות להתאמת התלמיד למסגרות ולמשמעת, על חשבון דאגה לצרכיו האישיים. שיטתה הציעה חינוך לילדים חריגים, המתבסס על מוסיקה ואהבה, וסביבה ירוקה במקום קירות ודלתות.
הבמאית אינה טורחת לייפות את המציאות. היא משלבת בסרט דמויות מכוערות מבחינה פיזיולוגית, הזקוקות לסיוע בעולם הגדול, כולל בתה "המיוחדת", סופי. שיטת מונטסורי, אשר נועדה במקור לילדים מוגבלים, צברה פופולריות במאה ה-20, וקנתה לה אחיזה גם עבור ילדים "נורמטיביים".
100 דקות. סינמה סיטי ויס פלאנט, ברחבי הארץ
