מות האמת
כאשר פרידריך ניטשה הכריז בעשור התשיעי של המאה ה-19 על מות האלוהים ועל הולדת האדם העליון, העל-אדם (בספריו "המדע העליז", "כה אמר זרתוסטרה", ו-"הרצון לעוצמה"), לא ברור אם אלוהים ואמת אצלו הם מושגים נרדפים. אבל כאשר במהלך המאה העשרים, בעיקר בסופה ותחילת המאה ה-21, הכריזו הפוליטיקאים ואנשי התקשורת על מות האמת והולדת השקר כאמת מתגלגלת חדשה באי-שקיפות מוחלטת (בקשר מובהק למהפכה הדיגיטלית> הרשתות> הבינה המלאכותית) – נותרנו אנו, האנשים הקטנים, משלמי המיסים, עירומים, מרומים, אובדי עצות, וחסרי יכולת לבחון ולהחליט על גורלנו… אז מה עושים? איך יוצאים מהבוץ הזה?
כדי להשיב על הקושיות האלה נעיין תחילה במסתה של ארנדט "לשקר בפוליטיקה: הרהורים על מסמכי הפנטגון" משנת 1971, ואז נביא מקרה-בוחן אופייני מהעולם הפוליטי הישראלי העכשווי – ידיעה שקרית מטורפת שהפכה ל"אמת" איומה ומסוכנת לנו, האנשים הקטנים, והיא: "דו"ח שפרסמה הלילה ועדת המשפטים של הקונגרס האמריקאי קובע כי סביר שכספי ממשלת ארה"ב מימנו בעקיפין את המחאה נגד ממשל נתניהו, וזאת לכאורה בניגוד לחוק בארה"ב. עוד עולה מהדו"ח, כי בארבע שנים הועברו ל-1000 עמותות אנטי-נתניהו בישראל כמעט מיליארד דולר…". ותקום זעקה גדולה בקרב השלטון בישראל בנוסח "אמרנו לכם" – אלה השמאלנים בוגדים וממשל ביידן תמך בהם וכך הלאה…!!!
חנה ארנדט (1975-1906) היהודייה, ילידת גרמניה, מבכירי החושבים והכותבים בתחומים השונים של הפילוסופיה של הפוליטיקה במאה העשרים, מי שטבעה מונחי יסוד כמו "הבנאליות של הרוע" ואחרים, פרסמה את המסה המכוננת "לשקר בפוליטיקה" (בספרה משברי הרפובליקה) כאשר התייחסה אל מקרה בוחן הקרוי "מסמכי הפנטגון" – ועדת חקירה ("ממלכתית") על מלחמת וייטנאם (ראו במקורות). מדובר בכינוי השגור לארבעים ושבעה הכרכים המכילים את התחקיר הביקורתי המלא של "ההיסטוריה של תהליך קבלת ההחלטות של הממשלים האמריקאיים בנוגע למדיניות בווייטנאם". מלחמת וויטנאם פרצה באופן רשמי ב-1955 והסתיימה באופן רשמי ב-1975, אך בפועל כבר הסתברה כתבוסה בסוף שנות השישים, ועלתה בחייהם של כ-60000 חיילים אמריקאיים, שלא לדבר על מאות אלפי הפצועים והנכים בגוף ובנפש. הדו"ח הוזמן ביוזמתו של שר ההגנה ר.ס. מקנמארה ובאישור הנשיא ביוני 1967, הושלם בסוף שנת 1968, ופורסם בהרחבה בעיתון ניו יורק טיימס באמצע 1971.
לסכם את המסה העמוקה, החודרנית, והמצמררת הזאת בכמה משפטים היא משימה בלתי אפשרית. ועם זאת, אין מנוס מהבאת סדרת משפטים כאלה (המגובים בדוגמאות אין ספור מהתחקיר – אלה לא יובאו כאן) מתוך המסה, כדי לתת לאיש הקטן את התחושה של אי-היציבות, אי-האמון, והמבוכה, המשתלטים עליו בבואו לשפוט דוחות של השלטון בעידן שאחרי מות האמת ופריחת השקר (בסוגריים מרובעים [] הערות ד"ר מלר):
"יש לדבוק ולומר את האמת גם אם ייחרב העולם [פראפרזה לאימרה לטינית 'שהצדק ייעשה גם אם ייחרב העולם'] … הקרבת האמת לשם הישרדותו של העולם תהיה חסרת תוחלת יותר מהקרבתו של כל עיקרון או סגולה אחרים, כמו למשל צדק או חירות שהם לכאורה הרבה יותר פוליטיים… עולם ללא צדק או חירות אולי יהיה עולם נורא, אך הוא יהיה עולם, הוא יוסיף לשרוד. לעומת זאת, ללא אמת שאפשר לסמוך עליה, שהיא הגורם המייצב העליון של ענייני אנוש, אף עולם אנושי לא יוכל לשרוד. … פגיעותה של האמת בתחום הפוליטי בולטת היום [ואוסיף – היום ולא רק ב-1971 ולא רק אחרי מלחמת וייטנאם] כאשר מתברר שאין קל מלהציג אמת עובדתית כעניין של דעה או פרשנות סובייקטיביים, המאפשרים הכחשה והתעלמות והפיכת חזרתיות על שקר לאמת החדשה, בודים עובדה ואז מפגיזים אותה ללא הרף עד שהיא נהפכת למציאות".
על מסמכי הפנטגון:
"מרבית הקוראים כבר מסכימים שהסוגייה הבסיסית העולה מהמסמכים היא הונאה! והפגיעה האנושה באמינות השלטון … פער האמינות המפורסם שליווה אותנו במשך עשור, התרחב לפתע והפך לתהום [אחרי ניתוח המסמכים והדוגמאות העובדתיות שבהם]. החולות הטובעניים של הצהרות שקריות מכל הסוגים, הונאות של הציבור וגם הונאות עצמיות [לשקר גם לעצמך, הממשל] מאיימים להטביע את הקורא, האיש הקטן שחש באווירת השקר הבוגדני שבה חי עד כה.. הסודיות… הדיסקרטיות… המסתורין של השלטון [כיסוי התחת במסווה של ביטחון המדינה] – וההונאה, הבדיה המכוונת [קונטינגנטית], והשקר הגמור שהיו בשימוש כאמצעים לגיטימיים להשגת מטרות פוליטיות, מלווים אותנו משחר ההיסטוריה המתועדת. כנות מעולם לא נמנתה בין המעלות הפוליטיות, ושקרים נחשבו תמיד לכלי שמוצדק להשתמש בו בעסקאות פוליטיות [נא לשים לב להבדל בין שקרים משרתי שלטון לעומת האזרחים לבין תחבולות שהשלטון נוקט כדי להגן על המדינה, על האזרחים]. תמוהה העובדה שתשומת לב אפסית הוקדשה במסורת המחשבה הפילוסופית והפוליטית לחשיבותם של אלה! – מצד אחד לטבעה של הפעולה [ההונאה] ומצד שני לטבעה של יכולתנו להכחיש, במחשבה ובדיבור, כל מצב עניינים שהוא. יכולת פעילה ואגרסיבית זו שונה בבירור מהפגיעות הסבילה שלנו, בני האנוש לטעות, לאשליה, לעיוותי הזיכרון ולכל מה שאפשר לתלות בכשלי המנגנון החושי והמנטלי שלנו כבני תמותה".
הערת הבהרה: עובדות קונטינגנטיות הן עניינים שאינם מכילים בתוכם שום אמת פנימית, שום הכרח להיות כפי שהם. קונטינגנציה היא תכונה של אירועים, מצבים, או ישויות, שאינם הכרחיים ואינם בלתי אפשריים, אלא תלויים בנסיבות או תנאים מסוימים ולפיכך נתונים למניפולציות. המונח מתאר את מה שיכול להתקיים או להתרחש, אך באותה המידה יכול גם שלא. בניגוד לאמיתות הכרחיות כמו חוקי הלוגיקה או המתמטיקה, דברים קונטינגנטיים הם תוצאה של סיבות ונסיבות כאלה ואחרות שהיו יכולים להתפתח אחרת. למשל, העובדה שירושלים היא בירת ישראל היא קונטינגנטית כי שלטון היה יכול להכריז שלוד או רמלה הן הבירה, וזאת בניגוד לעובדה ש-2+2=4 שהיא הכרחית ולא יכולה להיות אחרת.
ארנדט ממשיכה:
"ההונאה לעולם לא נקלעת לעימות עם ההיגיון כי הרי הדברים אכן היו יכולים להיות כפי שהשקרן טוען שהיו [כי הם קונטינגנטיים] שקרים הם לא אחת הרבה יותר מתקבלים על הדעת והרבה יותר מושכים בעיני ההיגיון מאשר המציאות, שכן השקרן נהנה מן היתרון הגדול שבידיעה מראש מה הקהל רוצה או מצפה לשמוע. הוא בנה את סיפורו כך שהציבור יוכל לעכל אותו והקדיש תשומת לב מיוחדת כדי שיהיה אמין, שעה שלמציאות יש הרגל מטריד לעמת אותנו עם הבלתי צפוי, שלקראתו לא התכוננו [ראו התנהלות רוה"מ, כנופיית הפודלים שלו, ערוץ 14 ואחרים].
בנסיבות רגילות השקרן מובס על ידי המציאות, שאין לה תחליף; גדולה ככל שתהיה רקמת הבדיה [ההטיה, הקונצפציה, והפרשנויות] שיש לשקרן מנוסה [נרקיסיסט ותאב שלטון באשר הוא שלטון] להציע, היא לעולם לא תהיה גדולה דיה לכסות את יריעת העובדות העצומה, גם אם ייעזר השקרן במחשבים. השקרן, שאולי ינחל הצלחה בשקרים מבודדים, גם אם רבים, יגלה שבלתי אפשרי לאמץ את השקר כעקרון פעולה כללי ולאורך זמן אינסופי – זהו אחד הלקחים שלימדו אותנו הניסויים הטוטליטריים והביטחון המפחיד של השליטים הטוטליטריים בכוחו של השקר המתגלגל וחוזר – ביכולת שלהם, למשל, לשכתב את ההיסטוריה שוב ושוב וגם מראש כדי להתאים את העבר ל'קו הפוליטי' של רגע ההווה או למחוק נתונים שלא התאימו לאידיאולוגיה שלהם. כך, למשל, במסגרת כלכלה סוציאליסטית, הם נהגו להכחיש את דבר קיומה של אבטלה והאדם המובטל פשוט הפך ללא-אדם [המילואימניק של כאן ועכשיו הוא בדיוק כזה…].
חציה האחד של הפוליטיקה הוא 'בניית תדמית' וחציה האחר הוא האמנות להביא אנשים להאמין בדימוי … ובמקרה של מסמכי הפנטגון רואים כיצד אט אט מתרחש המעבר של התדמיות על פי הצרכים [המציאות] ולפיכך הצורך לשקר כדלקמן: 'ניצחון חד משמעי ומוחלט>לשכנע את האויב שהוא לא יוכל לנצח>להימנע מתבוסה משפילה> המוניטין של ארה"ב ושל הנשיא> ולבסוף, להראות לעולם כמה רחוק תלך המדינה למען ידידה. וכל זה על חשבון האנשים הקטנים, משלמי המיסים ובוחרים המרומים".
הקוראים מוזמנים להשוות לשנים 2025-2020 במדינת היהודים.
ניתוח דוגמאות אין ספור ממסמכי הפנטגון מבהירים כי "הפער בין העובדות – שנקבעו על ידי שירותי המודיעין, לעיתים על ידי מקבלי-ההחלטות עצמם [מה שבולט במקרה של מקנמארה שר הביטחון שהבין והקים את ועדת החקירה הממלכתית האמריקאית, מסמכי הפנטגון, תוך כדי המלחמה ולא חשש למשרתו הרמה], ולא אחת היו זמינות לציבור המעודכן – ובין הנחות היסוד, התיאוריות וההשערות [הקונצפציות] שעל פיהן התקבלו בסופו של דבר החלטות – הוא טוטלי!!!".
סיכום שלי על פי ארנדט
שקר פוליטי שמשחית את הזירה הציבורית, גורם לפילוג, שיסוי, ואובדן סולידריות בין קבוצות התנגדות, על רקע הדרה מהחוזה החברתי הראשוני בדבר הסכמה על כללי משחק שאותם אין משנים אלא בהסכמה רחבה מאוד, אובדן הסמכות הפוליטית והחלפתה באלימות מכל הסוגים, ובעיקר על יד השתלחות בשומרי סף ומגיני דמוקרטיה – כל אלה הם סכנה לעצם קיומם של התנאים המאפשרים חיים ביחד. הסכנה לא רק שלא חלפה מאז 1971 אלא היא תקפה הרבה יותר לימים אלה.
ארנדט לא יכלה לקחת בחשבון את ההבדל המהותי בין שנות השבעים של המאה הקודמת לבין העשור הנוכחי: לא התברכנו במנהיגים בעלי שיעור קומה ויושרה; לא גידלנו נביאים עומדים בשער; ובעיקר לא חזינו שתודות למהפכה האינטרנטית, הדיגיטלית, והבינה המלאכותית, היום קל הרבה יותר לשקר, קל הרבה יותר להפוך דמוקרטיה אמיתית לחלולה תוך כדי ניצול האמנה הדמוקרטית.
במדינת היהודים היום אין מנהיג כמו אותו מקנמארה שהקים ועדת חקירה ממלכתית שמסקנותיה לא הוסתרו, בעוד כאן ועכשיו, אצלנו, זה כנראה לא יקרה.
מקרה הבוחן הישראלי
הידיעה ה"מרעישה" (ראו בפסקה השנייה בתחילת הרשימה) מופיעה לראשונה בערוץ הטלגרם של פרשן (עיתונאי, תעמלן) חדשות ערוץ 12 (ערוץ חדשות בבעלות פרטית) > לאחר מכן מוציאה מפלגת הליכוד הודעה "לראות ולא להאמין – התערבות זרה מסיבית בניסיון להחליף ממשל ימין בישראל מצד הממשל האמריקאי" > בחשבון האקס של ראש הממשלה מופיעה הידיעה כלשונה בלווי תרשים גרפי שמציג את מסלול זרימת הכסף > הפרשן בעל הסקופ חוזר עליו ומוסיף קישוטים באתר האינטרנט של ערוצו > שרים חוזרים כמו תוכים על הידיעה עם קישוטים נוספים > כמובן ערוץ 14 הופך את הידיעה לדגל מתנוסס במשך ימים – הבכחנליה המתוזמרת הזאת מתרחשת בתוך שעות עד כמה ימים ואז דועכת ונעלמת מהשיח…ללא תגובת נגד מעשית.
כמה שאלות אולי רטוריות עולות על הפרק.
ראשית, כמה מאותם אנשים המעורבים בליבוי היצרים במכוון או אחרת, קראו באמת ובתמים ולעומק את אותו המסמך המצוטט, מסמך גלוי ושקוף כך שכל אדם יכול לעיין בו, מאלסקה סובב עולם עד קמצ'טקה, וזאת בתנאי שידע לשוטט במרשתת (ומי לא יודע?), יבין אנגלית צחה ומקצועית, וגם יתמצא בנבכי החוק האמריקאי??? כנראה מעט מאוד ואשמח לדעת שטעיתי!
שנית, מה צריך האזרח הפשוט לעשות בבואו להחליט האם מדובר באמת צרופה, שקר גס, חצי שקר-אמת, בזדון או בבלי דעת, הטעיה או קונצפציה, או סתם מכונת רעל או דיפ סטייט כמאמר השלטון הישראלי הנוכחי??? האיש הקטן הזה עומד חסר אונים, מה עוד שהרשות הרביעית, הלוקה בפטפטת פאנליסטית מגפתית עד כדאי "דיבור לדעת", לא עוזרת ולא עושה סדר. ומה יהיה גורלו של אותו איש קטן קשה יום, שכן רוצה ומתאמץ וקורא במקומות אחרים הפרכות מסיביות של פרשנות המסמך על ידי המפיצים המקוריים, הפרכות שנעשות בידי אנשי מקצוע (ראו במקורות) שקראו, התעמקו, אבל רחמנא ליצלן, מזוהים עם מתנגדי השלטון הנוכחי – אולי הם המשקרים???
בעוונותיי כי רבו, התיישבתי כמה ערבים טובים מול המסמך המקורי בן 14 העמודים, קראתיו פעם אחר פעם, והתייעצתי עם מומחים מוכרים לנושאים הנידונים. ניסיתי בכל כוחי להביא עובדות כהווייתן, בלי פרשנות עד כמה שאפשר. לפני כניסה לנבכי המסמך כמה הערות-הארות כלליות להבנת השחקנים המככבים במסמך:
ראשית, מדובר בהעברת כספים על תקן תרומות, מענקים, תמיכות בין מוסדות של המגזר האזרחי (השלישי או החוץ ממשלי), בארה"ב וישראל, בתוכם ובינם בווריאציות שונות. בכל המקרים מדובר בכספים גלויים ושקופים, מתועדים ומפוקחים על ידי מערכות החוק בשתי המדינות.
הנושא המרכזי של המסמך עוסק בניסיון לקבוע את החוקיות או אי החוקיות של העברת הכספים, כי מדובר בכספים של משלם המיסים האמריקאי וכל המוסדות האלו מקבלים דרגות שונות של פטור ממס כי הם מוגדרים כעמותות (מלכ"רים ובאנגלית NGO), גופים שמגייסים כספים למטרות שונות שלא על מנת לעשות רווחים, ולפיכך זכאים לפטור ממס. יש לציין כי במקרים רבים ממשלים תורמים בעצמם לאותן עמותות (על פי השקפת עולמם ומדיניותם), וגם אנשים פרטיים (אלה האחרונים מדווחים על התרומות או לפחות מחויבים לדווח, כדי לזכות בפטור ממס על תרומות אלה, כלומר הן מוכרות כהוצאות פטורות ממס בדרגות שונות בשתי המדינות). העברות הכספים נעשות בצורות שונות ומדובר בסבך משפטי מורכב שכאן לא אוכל להיכנס לעובי קורתו. עם זאת, מטרת הבקרה והפיקוח המדינתי היא למנוע זליגת כספי משלם המיסים למטרות פסולות כמו: מימון ארגוני טרור; מימון ארגוני פשיעה (סמים, פרוטקשן, סחר בבני אדם); מימון ארגונים המסיתים לגזענות ואפליות למיניהן; כל הכרוך בהלבנת הון לא חוקי.
בישראל רשומות כחוק מעל שלושים אלף עמותות, ויש אומרים קרוב לארבעים אלף! מקטנות ואזוטריות שמגלגלות אלפי שקלים בשנה, ועד עמותות שמנהלות קרנות של עשרות ומאות מיליוני שקלים בשנה. כעקרון יש שלושה סוגים של עמותות: (1) עמותות צדקה. אלה מגייסות כספים כדי לתמוך בחלשים, אומללים, ילדים, זקנים, וכדומה – בזה עוסק רוב מוחלט של העמותות ובדרך כלל הכספים שהן מגייסות אינו צבוע באג'נדות למיניהן; (2) עמותות שעוסקות בתמיכה במוסדות חינוך ומדע וכדומה – כאן יכולים להיות מצבים של תמיכה לפי אג'נדות מוצדקות יותר או פחות (לא ארחיב) ומספרן הרבה יותר קטן; (3) עמותות פוליטיות מובהקות – זה המיעוט שמושך אש. אלה עמותות שמגייסות כספים על סמך אג'נדות מוצהרות של תמיכה בנושאים פוליטיים, והן יכולות להיות שמאל, מרכז, ימין, דתיות, חילוניות, שמרניות, ליברליות, ועוד כהנה וכהנה, ובוודאי כאלה שמתנגחות בשלטון, אבל כולן חייבות לפעול במסגרת החוק.
ניתוח המסמך האמריקאי (התרגום מאנגלית הוא שלי). המסמך מוגדר כדו"ח חלקי-זמני, יותר נכון דו"ח ביניים שמגיש צוות של פקידים לחברי הוועדה, במהלך ביצוע החקירה שהוטלה עליו וזו עדיין רחוקה מלהסתיים. יוזמי החקירה הם נציגי שתי ועדות קונגרס – ועדת המשפטים וועדת החוץ. בראש הוועדה מכהן חבר קונגרס רפובליקני, שמרני מתומכי ממשל הנשיא טראמפ (שנכנס לתפקידו בסוף ינואר 2025). הוא הגדיר את מטרת החקירה: "מימון ממשל ביידן-האריס [הממשל הקודם מהמפלגה הדמוקרטית] של ארגונים חוץ ממשלתיים [חוץ-פרלמנטריים או פשוט עמותות] הפועלים נגד ממשלת נתניהו". זאת ב-26.03.2025 כאשר דו"ח הביניים הוגש ב-17.07.2025 – אם כן, מדובר בהטיה מראש של הכוונות, ולא בסתם ניסיון לפקח על השימוש בכספי משלם המיסים האמריקאי, שהוא, כשלעצמו, מטרה לגיטימית וחוקית לחלוטין, וזאת כי לא נתבקשה חקירה מקבילה של עמותות תומכות נתניהו או פוליטיקאים בכלל.
ההנחיה של הוועדה לצוות הפקידים הייתה גם היא מוגדרת היטב: "לשלוח מכתבים לשש עמותות אמריקאיות וישראליות כדי לדרוש מסמכים הקשורים למענקים, הסכמי שת"פ, או פרסים שהתקבלו מ'הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי' או ממשרד החוץ האמריקאי. ששת העמותות הן: 'עתיד כחול לבן' [ישראלית]; 'התנועה לאיכות השלטון בישראל'; 'הקרן למענקים לישראל' [אמריקאית]; 'הקרן של הקהילות היהודיות' [אמריקאית]; 'הרשת לדיאלוג לשלום במזרח התיכון' [אמריקאית]; 'קרן רוקפלר לפילנתרופיה וייעוץ' [אמריקאית]" כל אלו עמותות פוליטיות עם אג'נדות ברורות וידועות המופיעות בתקנונים שלהן, ושייכות לצד השמאל-מרכז בישראל ובארה"ב, וכולן כמובן לגיטימיות וחוקיות.
הוועדה טרחה להוסיף פסקת הבהרה לרקע דרישתה: "ב-2023 חוותה ישראל מחאות נרחבות של הציבור כנגד תוכניתה של ממשל נתניהו לרפורמה במערכת המשפט הישראלית. ממשל ביידן-האריס הביע התנגדות פומבית לרפורמה הזאת כאשר הנשיא הקודם ג'ו ביידן התבטא ש'ישראל אינה יכולה להמשיך בדרך הזאת'. פרסומים בתקשורת גילו שכספי משלם המיסים האמריקאי בצורת מענקים הופנו דרך עמותות אמריקאיות וישראליות למימון אותן מחאות, לפחות באופן חלקי. השימוש במענקים פדרליים למטרות מסוג זה מסכן את מערכת היחסים עם אחת מבנות בריתה הקרובות ביותר וחותרת תחת זכויות אזרח בסיסיות בארה"ב ובישראל. בנוסף השימוש הלא נכון במענקים פדרליים יכול במקרים מסוימים להיחשב לפשע תחת החוק האמריקאי. בירור כללי של חברי הוועדה גילה שממשל ביידן-האריס נתן מענקים לאותן קבוצות שתרמו באופן ישיר ועקיף לקיום אותן מחאות שחיפשו רק להפיל את ממשלת ישראל. ויותר מכך, יש מסמכים שכבר הושגו במהלך החקירה הנוכחית שמרמזים שאותו ממשל מימן בפוטנציה קבוצות שיש להן קשרים עם ארגוני טרור שמטרתם לפגוע בארה"ב". לא צריך להיות גאון או רפה-שכל כדי להבין שמדובר בפמפלט תעמולתי מחריד שכולל רמזים, חשדות, הכפשות, והפחדות, וללא הוכחות, כנגד פעילות דמוקרטית לעילא ולעילא. למעשה הוועדה תקעה את החץ בנקודה נוחה לה וציירה את לוח המטרה מסביבו… אגב כבר מכאן ואילך לאורך המסמך, הערות השוליים והסימוכין, כשמתחשק להביאם, הם אך ורק ממקורות ימניים קיצוניים, שמרנים, וחתרנים, כשבראש הרשימה עיתון כמו 'מקור ראשון' או הגברת קרולין גליק, אשת תקשורת ויועצת אסטרטגית לנתניהו, אמריקאית-ישראלית קיצונית הדוגלת בסיפוח, בישראל גדולה מהירדן עד לים, כולל גירוש ואפרטהייד, ולזכותה ייאמר, ללא הסתרה או הסוואה.
המסמך מכיל 7 סעיפים המתייחסים ספציפית לסכומי כסף שהועברו ודרכי העברתם, כמעט כולם דרך עמותות ולא ישירות ממוסדות ממשל ביידן-האריס, לעמותות אמריקאיות וישראליות. אין צורך לדון כאן בסעיף השביעי שבו "מואשם" ממשל ביידן-האריס בהעברת כספים לארגוני טרור כאלה ואחרים של הפלסטינים בלבד כולל אונרר"א של האו"ם. תוכן הסעיפים מבוסס על 380 מסמכים שהועברו לידי צוות הפקידים של הוועדה שהוא זה שהכין את הדו"ח מבחינה טכנית. בכל סעיף מפורטים סכומי הכסף שהועברו וממי אל מי. לעיתים קרובות יש אזכורים חוזרים של החוק האמריקאי, שמדבר על איסור תרומות למועמדים בבחירות בישראל, אבל לא לכל הקשור בארגון מחאות נגד ממשל מכהן. המילים "מרד", "הסתה", "אלימות", או דומות להן, אינן מוזכרות אפילו ברמז. גם כאשר מדובר בתרומות מאנשים פרטיים יצטרכו לחקור אם יש פער בין כוונות התורמים או הוראות שלהם לבין השימוש בפועל בכסף, אבל אין הסבר איך עושים זאת. בשיחות שלי עם אנשי מקצוע מסתבר שחוקים אלה הם בעייתיים ובמחלוקת בארה"ב, ובכל מקרה בדו"ח הזה מדובר בחשדות בעלמא שלא נחקרו או בוססו עד כה. גם בדו"ח המילים השולטות הן "כנראה", "חשד ל-", "סביר ש-", ודומותיהן.
בספירה מדויקת של הסכומים שהועברו בששת הסעיפים מגיעים לכ-185 מיליוני דולרים לאותם שש עמותות שהעבירו את המסמכים. אם כן מאיפה צץ הציטוט של הידיעה שהופצה בארץ "כי בארבע שנים הועברו ל-1000 עמותות אנטי-נתניהו בישראל כמעט מיליארד דולר"? ובכן, בסעיף שלוש מופיעים בראשו שתי המשפטים הבאים, ללא קשר לתוכן הסעיף, שמדבר על סכומים אחרים שהועברו למי מאותן ששת העמותות שנחקרו ומסרו מסמכים (תרגום מילה במילה מאנגלית):
"…'הקרן האמריקאית למענקים לישראל' העבירה יותר מ-884 מיליון דולר לקבוצות המעורבות במחאות אנטי-דמוקרטיות בישראל. בין 2021 ו-2024 העמותה הזאת העבירה יותר מ-884 מיליון דולר ליותר מ-1000 ארגונים ישראליים כולל קבוצות המעורבות במחאות כנגד הרפורמה המשפטית…".
פרט לשני משפטי כותרת אלו, שאין להם המשך בשום מקום במסמך בן 14 העמודים – אין אזכור או הסבר או התייחסות לשתי משפטים אלה שנבחרו בקפידה על ידי הימין הישראלי שהידהד אותם במשך שבוע כפי שכבר הוזכר לעיל!
כמה הערות-הארות עבור הקורא הנבוך. באמת שהמרחק בין 884 מיליון דולר לבין מיליארד דולר אינו גדול אבל איפה זה במסמך? אין שום ספק גם לכל אמריקאי בר-דעת שהמחאות לא היו אנטי-דמוקרטיות אלא חוקיות "באבו אבוהום" של החוקה האמריקאית בכבודה ובעצמה! מיהם ואיפה נעלמו אותן 1000 עמותות ישראליות שקיבלו מיליארד דולר? ובעיקר – בשנת 2021 ובשנת 2022 היו מחאות נגד הקורונה, בעוד הרפורמה המשפטית הסמויה התגלתה רק בינואר 2023 לעיני הציבור! כלילת כל הסכומים מהתקופות האלו כביכול הן מחאות הקשורות ל"הפיכה המשפטית" הוא שקר גס מסוכן ומחריד.
המסקנה הכתובה בסוף המסמך בתרגום מילה במילה מאנגלית: "פעולת הפיקוח שנערכה על ידי הוועדה [הארה: מדובר בדו"ח ביניים של צוות פקידים בעת שהחקירה נמשכת…] משקפת את ההזנחה והשימוש הקלוקל של ממשל ביידן-האריס בדולרים של משלם המיסים האמריקאי דרך 'הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי', משרד החוץ האמריקאי וסוכנויות פדרליות אחרות, אשר הופנו באופן ישיר ובלתי ישיר לתמיכה במאמצים של ארגוני אנטי-נתניהו וקבוצות טרור [הוא כורך קבוצות אנטי-נתניהו עם ארגוני טרור בחבילה אחת, ואפס אזכור שמדובר בכל מקרה בעמותות ולא במוסדות ממשל]. החקירה של הוועדה נמשכת ומתרחבת לכלול עמותות אמריקאיות וישראליות נוספות שייתכן ומעורבות בהזרמת כספי ממשל אמריקאיים במטרה לחתור תחת ממשלה ישראלית או לתמיכה כספית של קבוצות טרור".
ממתי מחאות חוקיות נגד ממשלה הם מעשים חתרניים ולא חוקיים בעיני הדמוקרטיה הגדולה של החוקה האמריקאית. שכחנו שגם אותה חוקה בת 250 שנה עומדת בפני קריסה כי ממשל טראמפ מזנב בה אף יותר מממשל נתניהו תאומו המובהק.
מסתבר שלא רק אזרח קטן כמוני יכול לנתח את המסמך הזה ולהפריך חלק ניכר אם לא את כל ההודעות השקריות של הימין באותו שבוע שבו ליבלבה אותה בכחנליה כפי שהראנו בתחילת הרשימה. מסתבר שצוות בדיקת העובדות של ארגון המחקר "פייק ריפורטר", קרא את הדו"ח, פירק כל שורה בו ובהודעות של הימין, והראה כיצד שולבו שקרים, המצאות, הנחות, ושפה מטעה, כדי לייצר שקר גדול על מיליארד דולר וכך הלאה (ראו במקורות).
לסיכום
על רקע המסה הנבואית של ארנדט בדבר השימוש המודרני בשקר שהופך לאמת בידי מנהיגים במדינות דמוקרטיות, שהופכות עקב כך לחלולות. ועל רקע הבכחנליה של הימין הישראלי על שלל שלוחותיו, שהשתמש בדו"ח אמריקאי מוטה בעליל כדי לנגח את המחאות הלגיטימיות כנגדו. מסתבר שמות האמת היא עובדה! ממשלים בנוסח טראמפ, אורבן, נתניהו, ודומיהם, מנצלים את השקר המודרני – לא כדי להגן על עמם ומדינתם מפני אויבים מבחוץ, אלא כדי לצאת נגד עמם ומוסדות מדינתם, במטרה להפוך למשטרים סמכותניים.
מקורות
"פייק רפורטר" הוא ארגון מחקר ישראלי בלתי תלוי שהוקם על ידי פעילים, מומחים, וחוקרי רשת כדי להגן על החברה הישראלית מפני פעולות זדוניות ברשת ובתקשורת. אנשי הארגון חוקרים, חושפים ולעיתים מצליחים לסכל הפצת דיסאינפורמציה, קונספירציות, מבצעי השפעה, הפצת שקרים וכדומה]
חנה ארנדט, "לשקר בפוליטיקה: הרהורים על מסמכי הפנטגון", בתוך: חנה ארנדט, משברי הרפובליקה. תרגום, הערות ביאור ופתח דבר: מיקי זר, הוצ' הקיבוץ המאוחד, בני ברק, 2023, עמ' 76-33; פורסם במקור ב-1971.
גיא רולניק, "מיליארד דולר לארגוני המחאה? זה אינו שקר אלא מנגנון שליטה", דה מרקר,25.7.25.
