התצפיות החדשות בטלסקופ החלל מראות שיש סיכוי כל שהוא שישנם חיים בכוכב הלכת של פרוקסימה קנטאורי, כל כך קרוב וכל כך רחוק – "רק" 4.5 שנות אור, שעבורנו זה עדיין כרגע מאות שנות טיסה.
אם אכן ישנם חיים כל כך "קרוב" זה שובר כל חוק סטטיסטי ידוע.
חיים במערכת פרוקסימה קנטאורי מעלים את האפשרות שיכולים להיות חיים במקומות רבים אחרים בגלקסיה.
או ..שמישהו או "משהו" "שתל" את החיים האלו במכוון קרוב כל כך למערכת השמש.
אנו קוראים לכותבים לכתוב עבור יקום תרבות על הרעיון מצית הדמיון הזה.
המערכת
לאור התגליות המדהימות שמתגלות בידי טלסקופ החלל בכוכבים אלפא קנטאורי ופרוקסימה קנטאורי, הכוכבים הקרובים ביותר למערכת השמש, של כוכבי לכת שלא מן הנמנע שבאחד מהם יש אפשרות לחיים, הנה סקירה על ארנסט וילהלם פרידריך מדר, הסופר הראשון שכתב, עוד ב-1911, ספר על מסע בספינת חלל לאלפא קנטאורי.
שניים מספריו של מדר, מהסדרה הידועה שלו על מסעות מחקר לאפריקה, תורגמו לעברית, ויותר מפעם אחת. אבל דווקא הספר השלישי, והמעניין מכל בסדרה, שעסק במסע לאלפא קנטאורי לא תורגם.
מסתבר שיש מי שחושבים עכשיו ברצינות על הפרוייקט שהציע מדר לראשונה, של מסע לאלפא קנטאורי בספינת חלל, פרוייקט שימשך מאות שנים.
אלפא קנטאורי ידוע כבר מימי קדם, מן הסתם מהתקופה הפרהיסטורית כשצפו בו בשמיים. האסטרונום היווני פטולומיאוס מזכיר את הכוכב בספר תצפיות אסטרונומיות שכתב ופרסם במאה השנייה לאחר הספירה.
כבר ב-1838 חישבו שני אסטרונומים שונים, תומס הנדרסון ופרדריק וילהלם בסל, באופן בלתי תלוי זה בזה את המרחק של הכוכב אלפא קנטאורי למערכת השמש וגילו שבעצם הוא הכוכב הקרוב ביותר, ולא סיריוס, שהוא הכוכב הזוהר ביותר בשמיים
אבל חלף זמן עד שסופרים הפנימו את העניין והחלו לכתוב סיפורי מסעות למערכת אלפא קנטאורי.
המסעות הספרותיים הראשונים לאלפא קנטאורי
Little by little, Herbert and he climbing up the sides of the interior, saw the crater widen above their heads. The radius of this circular portion of the sky, framed by the edge of the cone, increased obviously. At each step, as it were, that the explorers made, fresh stars entered the field of their vision. The magnificent constellations of the southern sky shone resplendently. At the zenith glittered the splendid Antares in the Scorpion, and not far was Alpha Centauri, which is believed to be the nearest star to the terrestrial globe.
מתוך "אי המסתורין", ספר משנת 1876, פרק 10.
הסופר המפורסם ז'ול ורן, שזכה לכינוי "נביא העת החדשה", ותיאר מסע לירח, מציין בספרו מ-1876 "אי המסתורין" שהאסטרונומים חושבים שאלפא קנטאורי הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש. מי יודע אולי העלה בדעתו לתאר מסע לאלפא קנטאורי.
ב-1877 בספרו, שתורגם לעברית בשם "הרפתקה בחלל – מסעותיו והרפתקאותיו של אקטור סרוואדק במערכת השמש", הוא מתאר מסע מדהים של חבורת אנשים ש"נחטפים" בידי כוכב שביט אל קצוות מערכת השמש ובחזרה. וורן מפרט גם שם לגבי אלפא קנטאורי:
"הכוכב הקרוב ביותר אל השמש הוא אלפא מקבוצת הכוכבים קנטאורוס. לאור הנע שלוש מאות אלף קילומטרים בשנייה נחוצות ארבע שנים וחצי כדי להגיע אליו מן השמש. המרחק בין מערכת השמש לבין אלפא קנטאורוס רב עד כדי כך שכדי לציינו במספרים נאלצו האסטרונומים להמציא שתי יחידות מניה: שנות אור ופארסק.
הם אומרים כי אלפא מצוי במרחק 4.3 שנות אור מן השמש, ובכך כוונתם למרחק של ארבעים ביליון, שש מאות ושמונים ואחד מיליארד, ארבע מאות וארבעים מיליון קילומטרים. לעיתים הם מבטאים זאת כ-1.3 פרסק. בין הכוכבים האחרים שמרחקיהם מהשמש נמדדו אפשר להזכיר למשל את סיריוס שמרחקו מהשמש 8.6 שנות אור. וכוכבים אחרים שאילו מדדנו את מרחקם מהשמש בקילומטרים היינו חייבים להשתמש במספרים בני עשרים ושלושים ספרות" (פרק 11 בספר בתרגום מיכה פרנקל "הרפתקה בחלל" ע' 328).
בהערת אגב נוסיף שישנו תרגום מקוצר של הספר הזה בשם "הארץ שנתלשה" של ג. בן חנה שבו הקטע הזה אינו נמצא.
ורן, שתיאר כמה שנים קודם לכן, ב-1870, בפירוט מסע בכדור תותח אל הירח, אף לא העז להעלות על דעתו בסיפור זה, שתיאר כוכב שביט ש"חוטף" חלק מכדור הארץ ועימו נוסעים גיבורי הסיפור עד לאיזור של שבתאי במערכת השמש ולאחר מכן מחזיר אותם, שבני האדם יצאו למערכת השמש המרוחקת של אלפא קנטאורי.
אולי חשב על כך. אבל לבסוף לא עשה זאת. הוא הרי הבין היטב שהמדובר במרחקים עצומים שהם מעל ומעבר לכל מה שיש במערכת השמש.
מישהו אחר המשיך את המחשבה במקומו.
זה היה הסופר ארנסט פרידריך וילהלם מדר (בגרמנית Ernst Friedrich Wilhelm Mader, נודע גם בשם הקיצור "פ' ו' מדר"; 1 בספטמבר 1866 – 30 במרץ 1945), שהיה סופר ילדים ונוער גרמני שללא ספק קרא את ספריו של ורן.
אמנם זה לא היה הספר הראשון ממש שתיאר מסע לאלפא קנטאורי, והיו ספרים בודדים קודמים שתיארו מסעות למערכות כוכבים אחרות.
הכרך הרביעי של יצירת ענק בת ארבעה כרכים Aventures Extraordinaires D'Un Savant Russe ("הרפתקאותיו של מדען רוסי במערכת השמש"), שכתבו שני היוצרים Georges Le Faure ביחד עם H. de Graffigny בהשראתו של ז'ול וורן, שפורסם ב-1896, תיאר לראשונה מסע לאלפא קנטאורי ולמערכות כוכבים אחרות,לאחר שגיבורי הספר סיירו בכוכבים השונים הידועים של מערכת השמש בשלושת הכרכים הקודמים שפורסמו בין השנים 1888-1890.
אלא שהחלק הזה של היצירה הוא סיפור מיסטי.
היה סיפור נוסף שקדם לספרו של מדר בתיאור מלחמה בין מערכות כוכבים, והוא "מאבק לאימפריה" משנת 1900:
The Struggle for Empire: A Story of the Year 2236 מאת Robert William Cole (1869–1937)
הספר תיאר מאבק בין כדור הארץ ואימפריה מכוכב סיריוס על השילטון במערכת השמש, ולבסוף בגלקסיה. שם תוארו לראשונה מסעות של ספינות מכדור הארץ למערכות כוכבים אחרות. אם כי לא דווקא של אלפא קנטאורי.
הספר הראשון שתיאר מסע לאלפא קנטאורי הוא מ-1905:
Life in a Thousand Worlds by William Shuler Harris (b. 1865)
וייתכן שמדר היה מודע לו.
בספר הזה הגיבור נוסע במסע "אסטרלי", כלומר באמצעות הנשמה, ברחבי היקום ומתאר מה שראה וחווה. בכל מקום פגש יצורים דתיים. הוא מגיע לירח, למאדים, לצדק, לשבתאי, ולאלפא קנטאורי בביקור הידוע הראשון בספרות. שם הוא מגלה חיים על הכוכב עצמו, שהם כל כך מוזרים שהמספר לא מתאר אותם. יש גם שישה עולמות סביב השמש של אלפא קנטאורי, כולם מלאים בחיים, ובאחד מהם גם "חסרי חטא".
משם הוא עובר לכוכבים אחרים כמו פולאריס, ואחרים.
כאמור למעלה ייתכן מאוד שספר זה היה מוכר למדר, שכעבור שש שנים פירסם את הגרסה שלו על מסע לאלפא קנטאורי והגילוי שם של יצורים שחיים בגן עדן.
הנוסעים הראשונים לאלפה קנטאורי בחללית
מדר היה כומר פרוטסטנטי ובנו של כומר.
הוא נולד ב-1866 בניס למשפחה דוברת גרמנית. לאחר מכן עברה משפחתו להיילברון, שם סיים מדר את לימודיו בבית הספר התיכון ב-1884. מדר למד תיאולוגיה באוניברסיטת טיבינגן ולאחר מכן שימש ככומר פרוטסטנטי בין 1897 ל-1917.
בשנים אלו החל לפרסם ספרים לבני הנעורים, והפך לאחד מסופרי הרפתקאות והמסעות המצליחים לנוער בגרמניה.
השוו אותו בצדק עם קרל מאי, סופר ההרפתקאות והמסעות הידוע ביותר בעולם הדובר גרמנית, וקראו לו "קרל מאי השוואבי" על שם חבל שוואביה הגרמני שבו התגורר. השוו אותו, ובצדק, גם עם ז'ול וורן.
תמיד תיאר בספריו משלחות של הרפתקנים, מגלים, מתיישבים, או כובשים, אירופיים, שיוצאים לחקור איזור בלתי ידוע אי שם באפריקה, או בדרום אמריקה, או באוסטרליה, וגוברים בדרך על אין סוף סכנות ואיומים.
הצלחתו כסופר הביאה לכך שמשנת 1917 התמקד בכתיבה, והיה סופר פעיל עד לשנת 1942, עיצומה של מלחמת העולם השנייה. ספריו עסקו בהרפתקאות ביבשות רחוקות ולעיתים אף כתב מדע בדיוני. בשנת 1945 מת, והוא בן 78.
המסעות ביבשת אפריקה
שלושת הספרים הידועים ביותר שלו פורסמו כולם במהלך שנת 1911, והם למעשה טרילוגיה של ספרים שבכולם יש את אותם הגיבורים.
הגיבור הראשי הוא הלורד בריטי פליטמור האמיץ ובעל כושר ההמצאה, לצידו בולט מדען גרמני בשם שולץ, וגם קפטיין מינכהאוזן, שהוא צאצא של הברון מספר הגוזמאות מינכהאוזן (שהיה דמות אמיתית).
שני ספריו הידועים ביותר, שהם הראשונים בטרילוגיה, תורגמו לעברית. פעמיים כל אחד.
"אל הררי סהר" (Nach den Mondbergen), תרגם ישראל שף הוצאת אמנות, 1927.
את התרגום הזה ניתן למצוא ברשת בפרוייקט בן יהודה.
הספר תורגם גם על ידי יעקב שרת, הוצאת עדי, 1971, והוצאת "כתר" 1988.
אלו הם הרפתקאותיה של משלחת המחפשת אוצר אגדי באפריקה ואת מקורות הנילוס, ומגלה עיר של ממלכת שבא הקדומה.
לספר זה כתב מדר ספר המשך, שזכה גם הוא להצלחה גדולה ותורגם לעברית.
- "אופיר" (Ophir), תרגם י' רזניקוב הוצאת אמנות, 1927. וכמו כן תורגם על ידי יעקב שרת, עם איורים של דני קרמן, הוצאת עדי, 1971, הוצאת כתר, 1988.
בספר זה חברי המשלחת ממשיכים אל העיר האגדית אופיר, מתגברים על סוחרי עבדים ערביים, ופותרים את תעלומת המיים המזנקים.
שני הספרים האלו היו פופולאריים מאוד גם בעברית. כך למשל בספרו של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך" מוזכר הספר "אל הררי סהר" בין ספרי ההרפתקאות שאהב עוז לקרוא בילדותו.
אבל משום מה מעולם לא תורגם לעברית הספר השלישי והמסיים של הטרילוגיה, והמדהים ביותר, שבו תיאר מסע אל מערכת הכוכבים אלפא קנטאורי.
אל אלפא קנטאורי
יצירה אחת של וילהלם מדר בולטת מעבר לספרי ההרפתקאות הרגילים שלו. למעשה היא ראשונה מסוגה בכל שפה. פורצת דרך.
מדובר בספר "עולמות פלא" (1911). ברומן זה פורץ מאדר דרך ספרותית חדשה. לצד הסופרים קורד לאסוויץ והנס דומיניק, נחשב מאדר כתוצאה מספר זה לאחד מיוצרי הז’אנר של המדע הבדיוני בגרמניה.
Wunderwelten היה הרומן היחיד של מדר שתורגם לאנגלית, ב-1932 בשם:
Distant Worlds: The Story of a Voyage to the Planets
ספרו נכתב במקור כספר לנוער. זהו בעצם המשך ישיר של ספריו "אל הררי סהר" ו"אופיר", שאותם כתב כנראה כמה חודשים בלבד קודם לכן, עם אותם גיבורים.
הגיבורים, המוכרים גם לקורא העברי, הם הלורד פליטמור, שבונה ספינת חלל לאחר שעייף ממסעות לאיזורים לא ידועים באפריקה, וידידו הקפטיין מינכהאוזן, צאצאו השמן אבל הפיקח מאוד של מספר הגוזמאות המפורסם, שאותו מצא פליטמור במסע הקודם. גם הפרופסור שולץ, הביולוג, הוא חבר בצוות, וכך גם פרידריק ידידו הצעיר של שולץ. מתווספים גם כמה אחרים, כולל אישתו של הלורד פליטמור.
הספר מגולל את מסע צוות החללית, שיוצאת מאפריקה למאדים, ולאחר מכן – במהירות העולה פי כמה על מהירות האור – אל מערכת אלפא קנטאורי, שם הם מגלים כוכב לכת המזכיר את גן העדן.
לשנת 1911 תכניו של הספר היו מתקדמים ביותר, אם גם היו כבר שחיברו בארצות שונות ספרים וסיפורים על מסעות בספינות חלל לכוכבים שונים במערכת השמש שלנו.
נציין שממש במקביל לפרסום הספר של מדר בשנת 1911 כתב בארה"ב הסופר הלא ידוע אז, אדגר רייס בוראוז, את הספר הראשון בסדרת ג'ון קרטר המפורסמת שלו, על אדם שמגיע למאדים רק בכוח רצונו, ולא באמצעות טכנולוגיה כמו זאת שתיאר מדר.
אך נראה שמדר היה הראשון בהחלט שתיאר מסע למערכת הכוכבים אלפא קנטאורי לא באמצעים מיסטיים, מסע נשמה כמו האריס, או באמצעות כוכב נודד כמו וורן, או באמצעות כוח הרצון כמו בוראוז, אלא באמצעות טכנולוגיה שתיאר בפירוט של ספינת חלל. הוא כבר הבין היטב (כפי שהבין ז'ול וורן לפניו) שעבור מסע כזה יהיה צורך שהספינה תנוע במהירויות עצומות שאיש לא העלה אותן על דעתו קודם לכן.
ספינת החלל של פליטמור ה"סאנה", שצורתה כדור עגול, ושפועלת באמצעות אנטי גרביטציה הקשורה איכשהו למגנטיזם.
תחילה הנוסעים יוצאים למסע שיטתי בכוכבי הלכת השונים של מערכת השמש, כפי שהיה מקובל מאז "הרפתקה בחלל – הקטור סרוואדק" של ז'ול ורן.
הם עוברים על פני הצד האפל של הירח, ומוצאים שהוא גדוש ביערות, עם אטמוספירה כמובן ומים על הקרקע.
מאדים מלא בצמחיה אדומה, ונמצאים שם מיני חיים תוקפניים המזכירים חרקים ענקיים שתוקפים את הצוות.
יש שם חיים אבל אין תעלות כפי שהיה מקובל אז לחשוב. החוקרים מגלים שהתעלות אינן אלא אשליות אופטיות.
הם פוגשים את האחרון מגזע תושבי מאדים, יצור בעל יכולת צפייה טלסקופית, ומגלים שממש לא מזמן כל אנשי גזעו נכחדו בידי רעידת אדמה ענקית. המאדים, מתברר לצוות, הוא מאוד לא יציב מטבעו.
משם הנוסעים ממשיכים לשאר העולמות במערכת השמש.
הם מוצאים אסטרואיד מלא במינראלים עשירים, שאמנם אינו מיושב.
הם מגיעים לצדק, שהוא עולם גזי.
בשבתאי, לעומת זאת, הם מגלים עולם דמוי כדור הארץ, גדוש בצמחיה, וגם בו כמו במאדים יש חרקים ענקיים ותוקפניים.
הם לא מגיעים לאורנוס ונפטון וכמובן לא פלוטו, שעוד לא התגלה כשהספר נכתב, אף כי בהחלט היו השערות על כוכבי לכת בלתי ידועים שנמצאים בקצוות מערכת השמש.
אבל הספינה נסחפת בידי כוכב שביט נודד, ונישאת על ידיו אל כוכב אלפא קנטאורי במהירות הגבוהה כמה פעמים ממהירות האור. הספר פורסם שש שנים לאחר פירסום תורת היחסות של איינשטיין שקבעה שמהירות האור היא הגבוהה ביותר האפשרית, ויש להניח שמדר כבר ידע עליה, אבל זה לא הפריע לו, כפי שלא הפריע לסופרי מדע בדיוני שבאו אחריו.
בתוך כמה שבועות בלבד הם מגיעים לכוכב לכת שסובב את כוכב אלפא קנטאורי.
בשלב זה יש להם בעיה שכמעט נגמר להם החמצן, אבל הם מתגברים על הבעיה עם מטאור חולף שיש עליו חמצן.
כוכב הלכת שהם מגלים באלפא קנטאורי מכונה "עדן", והוא מיושב בידי בני אדם יפים ורגישים שככל הנראה לא נולדו מקופים כמונו. מדר שם דגש על כך, הוא ידע כמובן על האבולוציה. מתברר שאנשי עדן חיים אלפי שנים, ויש להם ראיה טלסקופית שעימה הם יכולים לראות את כדור הארץ, והם גם יכולים לעוף (!) לחלל, לירח קרוב, עם כנפיים.
שלא במפתיע, התושבים הם דתיים מאוד ומאמינים באל.
אחד מחברי הצוות מתאהב באישה עדנית והיא חוזרת עימו לכדור הארץ.
יש גם סכנות בדרך הארוכה חזרה, והם נתקלים בכוכב אפל שמסיט אותם מדרכם לכדור הארץ, אבל לבסוף ה"סאנה" נוחתת בשלום בדרום אפריקה, באיזור שממנו יצאה.
אפשר לשער שהרעיון לספר הגיע מז'ול ורן וספרו "הרפתקה בחלל". מדר מן הסתם קרא את התיאור שם על כוכב שביט שמסיע חלק אדמה עם בני אדם עליו עד למערכת שבתאי, ואת הההתיחסות של וורן לאלפא קנטאורי, ומן הסתם חשב שהוא יכול ליצור סיפור משלו שיתאר מסע לשם.
הביקורות אז והיום היו קשות, ואולי זאת אחת הסיבות שהספר לא תורגם מעולם לעברית, אבל סביר שעבור נוער חובב הרפתקאות ומדע בדיוני ב-1911 הספר היה מרתק.
כמה שנים לאחר פרסום הספר, ב-1915, התגלה כוכב קצת יותר קרוב מאלפא קנטאורי, פרוקסימה קנטאורי. התגלית הייתה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה אבל יש להניח שמדר שמע על כך. כנראה שאם מדר היה יודע עליו בעת הכתיבה הוא היה מכניס אותו לעלילה.
הספר, בניגוד לשאר ספריו של מדר על אפריקה, תורגם לאנגלית. נראה שבארה"ב לא התעניינו בסיפורי אפריקה של מדר שהיו מאוד "אפורים" בהשוואה לסיפורי טרזן של בוראוז. אבל משום מה הוא לא תורגם לעברית, וחבל.
סביר להניח שהקוראים העבריים שנהנו כל כך מ-"אל הררי סהר" ו-"אופיר" היו נהנים מאוד גם ממנו. אני בוודאי הייתי נהנה לקרוא את הספר הזה כנער.
לאחר הטרילוגיה שלו על המשלחות של לורד פליטמור, חיבר מדר עוד שני רומנים היוצרים יחד רצף עלילתי. רומנים אלו, שאפשר לראות בהם יצירות מדע בדיוני במובנים שונים, נקראים: "העיר המתה" (חלק א’, 1923) ו-"אחרית האטלנטידה" (חלק ב’, 1923).
שני הרומנים מתרחשים בקוטב הדרומי, באזור שבו מתקיימים בעלי חיים פרהיסטוריים משונים בתוך אזור קדום מוקף בקרח.
לאחר מכן חיבר את "עיר העשב" ב-1924, על עיר קדומה המתגלה בסהרה.
מדר המשיך וחיבר עוד סיפורי מסעות אבל אלו כבר לא עוררו תשומת לב רבה בגרמניה או מחוצה לה. השיא של מדר היה בשנת 1911 כשחיבר את שלושת ספריו המפורסמים על המשלחות של הלורד פליטמור לאפריקה ואל הכוכבים.
אולי יום יבוא ובני אדם יגיעו לפרוקסימה-קנטאורי בחללית, כפי שחזה מדר לראשונה בשנת 1911.
למי שמעונין – הנה כל הספר בגרמנית.
קיראו גם
מסע לעולמות של אלפא קנטאורי סקירה על סרט על פי ספר של סטניסלב לם
