בעולם שלעיתים קרובות שקוע בעמימות דיפלומטית ובהתחמקות מוסרית, נאומו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בפני העצרת הכללית של האו"ם, היה כהבזק של ברק ביום בהיר. עבור ישראל ותומכיה, זה היה יותר מסתם נאום; זו הייתה הצהרה עוצמתית, בלתי מתנצלת, ובעיקר מתבקשת, המאשררת מחדש ברית הבנויה על ערכים משותפים וראייה מפוכחת של האיומים על השלום והביטחון במזרח התיכון. על במת האו"ם, שלרוב משמשת כר פורה לגינוי ישראל, נשמע סוף סוף קול שונה, צלול וברור.
בזמן שכמה מבעלות בריתה המרכזיות של אמריקה במערב בחרו בנתיב המסוכן של הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית, הנשיא טראמפ לא הציע דיפלומטיה מפותלת, אלא בהירות מוסרית נחרצת. הוא זיהה נכונה את המהלכים הללו כפי שהם: "פרס על הזוועות הנוראיות, כולל אלה של השבעה באוקטובר".
במשפט אחד ישיר, טראמפ חתך דרך הלחץ הבינלאומי המוטעה, וטען כי תיגמול קמפיין הטרור של חמאס, בזמן שחטופים עדיין נמקים בשבי, יהיה מעשה בלתי נתפס. צעד כזה לא רק מתעלם מאחריותו של חמאס למצב, אלא גם מאותת לפלסטינים כי אלימות וטרור הם נתיב לגיטימי להשגת יעדים מדיניים, תוך עקיפת המשא ומתן הישיר. זו לא הייתה שפתו של פוליטיקאי המנסה לרצות את כל הצדדים, אלא של מנהיג המוכן לומר אמיתות קשות על הבמה הבולטת בעולם.
לב ליבו של המסר שלו, והנקודה שבה תמיכתו בישראל זרחה בעוצמה, הייתה דרישתו הנלהבת והחוזרת לשחרור מיידי של כל החטופים. "שחררו את החטופים עכשיו", הוא הפציר, והבהיר כי זהו הצעד הראשון, שאינו נתון למשא ומתן, לקראת כל פתרון. הוא דיבר על 20 החטופים שמאמינים כי עודם בחיים, ועל אלו שגופותיהם מוחזקות בשבי, והפגין עומק של חמלה והבנה לכאבן של המשפחות, חמלה שהייתה חסרה באופן צורם בפורומים בינלאומיים רבים.
במקום שבו ישראל מורגלת לשמוע הטפות מוסר צבועות, נשמע קול ששם את הטרגדיה האנושית במרכז. המיקוד הזה, במקום בעיסוק בהפשטות פוליטיות, מיקד מחדש את הדיון בסוגיה הבסיסית – הברבריות של חמאס.
יתרה מכך, הגינוי שלו כלפי חמאס על כך ש"דחה שוב ושוב מאמצים סבירים להשגת שלום", משמש כתמרור אזהרה חיוני לקהילה הבינלאומית. בעוד אחרים באולם העצרת יעדיפו אולי ליצור השוואה שיקרית בין הגנתה של ישראל לתוקפנותו של חמאס, טראמפ שייך את האשמה באופן חד משמעי למקום אליו היא שייכת. הוא הזכיר לעולם כי בעוד ישראל הושיטה ידה לשלום פעם אחר פעם, חמאס דחה בעקביות כל מאמץ סביר להסדר, ובחר בדרך של אלימות והרס.
אף שקרא לסיום מיידי של המלחמה בעזה, הוא מיסגר זאת בהקשר של השגת שלום אמיתי, לא כזה המשאיר תשתית טרור על גבולה של ישראל. פגישותיו לאחר הנאום עם מנהיגי מדינות ערב הדגישו גישה פרגמטית ליציבות אזורית. זהו המשך ישיר של התפיסה שהובילה ל"הסכמי אברהם" – בניית קואליציה אזורית של מדינות מתונות החולקות אינטרס משותף בבלימת הקיצוניות האיראנית, והבנה שישראל היא נכס אסטרטגי במאבק זה.
בנאומו בן 57 הדקות, דונלד טראמפ לא היה רק נשיא ארצות הברית לשעבר וכיום. הוא היה סנגור נלהב של בעלת בריתה של ארה"ב, ישראל. הוא השתמש בבמת האו"ם לא כדי לפייס את אלו הנוטרים איבה למדינה היהודית, אלא כדי להגן עליה בתקיפות ובשכנוע. בזירה בינלאומית מאתגרת ולעיתים קרובות עוינת, נאומו היה הצהרה מהדהדת כי עבור ישראל, בעידן של בדידות גוברת, אין חבר איתן ונחוש יותר.
אלי אשד,
אם החלטת לפרסם מאמרים על פוליטיקה האם תוכל למצוא מישהו שאינו תומך במתעלל מיני, גנב ופשיסט ?
מי כתב את זה? זה לא מאמר ביקורתי אלא משהו שחסיד עיוור של טראמפ היה כותב. בבקשה תנו לנו עיתונות אמיתית ולא משהו מה"חדשות" של פוקס.
מכיוון שד״ר כץ לא הגיב אני אציין כי במקור לא התכוונו כי יקום תרבות ידון באקטואליה בכלל, אבל בלחץ האירועים החלטנו לאפשר מאמרים כאלו. כל אדם מוזמן לשלוח אלינו מאמרים, כולל מאמרי תגובה, ונפרסם אותם (לאחר שיקול דעת כמובן).
אציין גם כי ד״ר כץ לא טען שטראמפ הוא נשיא טוב. הוא כתב על תמיכתו בישראל והסביר מדוע הנאום של טראמפ היה נכון (״ראיה מפוכחת של האיומים״, ״פרס לחמאס״, ״דרישה לשחרור החטופים״, ״קריאה לסיום המלחמה״). אני מציע לא להתייחס לגופו של אדם אלא למעשיו ולדבריו. האם בעצם מי מהמגיבים חושב אחרת מד״ר כץ בענין הנאום? לא על טראמפ בכלל, אלא ספציפית הנאום? אפשר להיות אנטי-טראמפ ו-״שמאלן״ וגם לחשוב שהנאום היה גם נכון עובדתית ומהותית וגם טוב לישראל.
. Dr Katz
I enjoyed your sarcasm in your Yekum Tarbut article about Trump and Kirk.
I laughed when you praised Trump's
'הבהירות החדה והבלתי מתנצלת שבה הוא פועל,'
when the man is all about 'shooting from the hip', changing positions and policies by the minute though he is clear about his desire to become dictator. He is all about chaos and destruction- of Democracy, government programs that help people and the environment, dialogue, respect. He is a sexual predator and thief, corrupt and greedy (the 400 million dollar 'gift'/bribe of a plane from the murderous Qatari government but one example). If you like wannabe autocrats you should have chosen Trump's friends and models Orban and Putin.
Kirk was a racist and a man of hate. His friend Trump has also been demonising people for ever, calling his opponents 'vermain' and 'scum'
https://www.politico.com/news/2025/03/14/trump-doj-speech-prison-opponents-00231438
What Kirk really was about
https://www.thenation.com/article/society/charlie-kirk-assassination-tragedy/
He is now presented as a saint and by Netnayhu as a great supporter of Israel when in reality he was an anti-semite who said that "Jews control…the colleges, the nonprofits, the movies, Hollywood, all of it." He also said " Jews have been some of the largest funders of cultural Marxist ideas and supporters of those ideas over the last 30 or 40 years." He was also a Christian fundamentalist, of the kind that believes that once Jesus Christ returns, all who do not accept him as messiah and king are doomed to the fires of Hell, hardly a belief of a friend.
Furthermore, a few months ago a right-wing man murdered Minnesota state representative Melissa Hortman and her husband and seriously injured state senator John Hoffman and his wife, all Democrats. No word from Trump about their murder and of course no lowering of the flags across the nation for them.
https://en.wikipedia.org/wiki/2025_shootings_of_Minnesota_legislators.
More important than the murder of Kirk were 'little' things like the rise of fascism in the USA, the abandamant of the Israeli hostages by their own government and by a larhe section of the israeli population and oh, that little matter of the genocide of Gaza civilans.
Dr. Joseph Knecht