אילו רק היו במאה השבע-עשרה כירורגים פלסטיים: סקירה על סירנו דה ברז'רק -המחזה המפורסם של אדמון רוסטן

משה גרנות סוקר את המחזה הרומנטי הקומי המפורסם על סופר אמיתי שהיה באמת סייף מהולל, אבל בעל אף ענק.

אנו מוסיפים ביבליוגרפיה של תרגומי המחזה לעברית, וגם של יצירתו של סירנו דה ברז'ראק עצמו, שהיה אחד מסופרי המדע הבדיוני הראשונים ותיאר מסעות לירח ולשמש.

וגם קישור לגירסה קולנועית מפורסמת של המחזה.

המערכת

על "סירנו דה ברז'רק" מאת אדמון רוסטן, מצרפתית – ט' כרמי, זמורה ביתן 1986 218 עמ'.

אילו מין סירנו דה ברז'רק כזה – שוויתר על אהבת חייו בשל אפו הגדול – אילו היה חי בימינו, היה בוודאי מנתח את אפו כבר בגיל הנעורים, ודרכו אל אהובת ליבו, רוקסן, הייתה סוגה בשושנים. אבל במקרה כזה הספרות העולמית הייתה מאבדת פנינה ספרותית, מעשה רוקח של אדמון רוסטן, שחי וכתב כמאתיים וחמישים שנה לאחר ימיו של סירנו האמיתי. בעצם פריחתו של הרומן הריאליסטי והנטורליסטי בצרפת, מוצא רוסטן לנכון לחבר מחזה בעל ניחוח רומנטי, כשהוא רוקח עלילה שרק בחלקה מסתמכת על עובדות כהווייתן. עד כמה אין לזרם הספרותי שום תוקף כשמדובר ביצירה מעולה – יעידו אינספור הפקות תיאטרון וקולנוע בימינו אנו על הדמות הזאת. על המשורר, הסופר, המחזאי, הוגה הדעות, הסייף, והאביר הנדיב – סירנו דה ברז'רק, יליד 1618. המחזה הזה הופק בישראל שלוש פעמים: ב"הבימה" – 1996; בתיאטרון הקאמרי – 2013; בתיאטרון גשר – 2023.

רוסטן מתעד אמנם גיבור שהיה קיים במציאות, אבל כאמור, הוא משפץ את הדמות באינספור הזדמנויות. כדי להדגים, אזכיר שסירנו ההיסטורי אמנם נפצע בקרב, ומת לאחר שנה מ… עגבת, ולא נפצע אנושות על ידי שונאיו שהפילו עליו בול עץ, זמן קצר לפני שפגש את אהובת ליבו רוקסן לפני מותו – כמתואר במחזה.

המחזה שראה אור ב-1897 בנוי מחמש מערכות. ארבע מערכות ראשונות מתקיימות בשנת 1640, והמערכה החמישית  – בשנת 1655. סירנו, לוחם במשמר המלכותי, מאוהב בסתר בדודניתו היפה רוקסן, אך יודע כי בשל כיעורו (אפו הגדול) אין לו זכות, וגם לא סיכוי, לממש את אהבתו. מסתבר שמלבדו מאוהב ביפיפייה הרוזן דה גיש (אחיין של החשמן רישלייה, שהיה שר בממשלתו של לואי ה-13), הזומם להשיא את רוקסן לוויקונט הזקן דה וולוור, כדי שיוכל להיות המאהב שלה, בהיותו נשוי. וגם הברון כריסטיאן דה נובילה היפיוף, שגם זוכה באהבתה. דה גיש מבקש לנטרל את סירנו על ידי כך שיהפוך אותו למשרתו האישי ולמשורר החצר שלו, אבל סירנו מסרב.

סירנו אינו סולח למי שמתבדח על חשבון אפו. אותו ויקונט זקן מקניט אותו על הנושא הכאוב, וסירנו מזמין אותו לדו-קרב, בו הוויקונט נוחל מפלה ונפצע. סירנו מחבר שיר, וקורא אותו תוך כדי דו-קרב. ברור שרוקסן מודה לו שהציל אותה מנישואין לא רצויים, ובהזדמנות זאת היא מתוודה בפני סירנו על אהבתה לכריסטיאן, שגם הוא לוחם ביחידה של סירנו. היא מבקשת שכריסטאן יכתוב לה מכתב. מכאן ואילך סירנו כותב את מכתבי האהבה של כריסטיאן היפה והעילג, וגם מצהיר בשמו הצהרות אהבה מתחת למרפסתה של רוקסן, המתמוגגת לנוכח המילים היפות.

לינייר, חברו הטוב של כריסטיאן, כתב פזמון היתולים על דה גיש, וזה ארגן מאה איש שאמורים להתנקש בחייו. סירנו, הסייף שאין לו מתחרה, מצליח להתגבר על כולם. ברור שמדובר כאן בהגזמה פראית, כיאה לז'אנר הרומנטי. ביחידה הצבאית שבה משרת סירנו משרתים גסקונים, והם מתעללים בבני מחוזות אחרים בצרפת, ביניהם – כריסטיאן. הם יודעים שיש סכנה למי שמתלוצץ על אפו של סירנו, ומעודדים את כריסטיאן לעשות כן. הגסקונים בטוחים שסירנו יהרוג את כריסטיאן במכות, אבל כיוון שיש ביניהם סוד האהבה לרוקסן, השניים דווקא מתחבקים לתדהמת לוחמי הפלוגה.

החטיבה, עליה מופקד דה גיש, יוצאת למלחמה על אראס. הגסקונים שונאים את מפקדם זה, והוא היה מעדיף שהם ייהרגו בקרבות. באמת הם נקלעים למלכודת, ונותרים ללא אספקה וללא אוכל. רוקסן מגיעה לשדה הקרב עם רגנו, האופה שירד מנכסיו בשל רחמיו על משוררים רעבים, ומביאים ללוחמים אוכל. לאורך הקרבות סירנו מסתכן, ומביא לרוקסן מכתבים, כביכול מכריסטיאן, כשעליהם דמעות שלו, מבלי שכריסטיאן עצמו ידע על כך. רוקסן מודיעה לכריסטיאן כי משום מכתביו הנפלאים, היא הייתה אוהבת אותו גם אילולא היה יפה תואר. כריסטיאן מגיע למסקנה, שרוקסן בעצם אוהבת את סירנו, ולכן הוא מבקש ממנו שיודיע לה את האמת על מקור המכתבים. כריסטיאן נפצע בקרב, ועל ערש דווי סירנו משקר לו שכביכול גילה לרוקסן את האמת, והיא בכל זאת דבקה באהבתה לכריסטיאן. בהמשך סירנו יוצא לקרב גורלי.

אחרי מות כריסטיאן רוקסן עוברת למנזר, וסירנו מגיע לבקרה מדי שבוע, ורואה את מכתבו האחרון על לוח ליבה. סירנו הוא איש של עקרונות, וכשהוא נתקל בטיפשות או בחוסר כישרון, הוא נלחם בהם בעטו המחודד, דבר הגורם לשנאה תהומית כלפיו. פעם כשצפה במחזה כושל ובשחקן חסר כישרון, שמו מונפלורי, הוא דרש ממנו לרדת מהבמה, אחרת יהרוג אותו במכות. סירנו מפצה את מנהל ההצגה על ההפסד בכספו, ונשאר חסר פרוטה. בשל לעגו כלפי בעלי שררה וכוח, הוא מקים נגדו שונאים המפילים עליו בול עץ בכוונה להורגו. הוא מגיע לרוקסן בכוחותיו האחרונים, כשכובע מכסה את הפצע בראשו, והוא קורא בעל-פה את מכתבו האחרון של כריסטיאן, כביכול, ורוקסן מבינה שהיא בעצם הייתה מאוהבת בסירנו. סירנו מביע הערכה לכישרונו של מולייר (בן דורו), אבל חברו, רגנו, האופה הנדיב, מציין כי ב"תעלולי סקפן" גנב מולייר רעיונות מסירנו.

מה סוד קסמו של הסיפור הרומנטי הזה ששרד שנים כה רבות? אני סבור שהקסם נעוץ באידיאה העומדת מאחורי ההתרחשות המתוארת במחזה, והיא שהאהבה יכולה להיות גדולה מהחיים. שיש קדושה לא רק בדת, אלא גם בתחום הקסום של האהבה, שבה אדם נעלה יכול להתעלות לרמה אלטרואיסטית קדושה. סירנו מתואר כאיש השואף לשלימות, ובתור שכזה הוא מוכן לסגוד לאהובה גם כאשר היא לא תוכל להיות שלו. ובכן, איזה מזל שבימי לואי השלושה עשר, במאה השבע-עשרה, וגם בימי רוסטן, בסוף המאה ה-19, הכירורגיה לא הכירה את הניתוחים הפלסטיים.

תרגומים לעברית

המחזה המלא תורגם שלוש פעמים לעברית.

ראשית בידי יונתן רטוש ( הוצאת הדר,תשכ"ה, 1965)

בידי ט. כרמי (הוצאת זמורה ביתן, 1986) 

ובידי דורי פרנס ( הוצאת לוקוס, 2017).

עוד לפני כן, תרגם זאב ז'בוטינסקי ארבע סצינות מתוך המערכה השלישית של המחזה, תחת הכותרת "נשיקתה של רוקסאנה" ("תרגומים", הספר, 1924).

רונן סוניס, כתב על התרגומים ברשימתו "נשיקה אחת ארבעה תרגומים: השוואה של ארבעת התרגומים תרגומיהם של דורי פרנס, ט' כרמי, יונתן רטוש וזאב ז'בוטינסקי לסצנת המרפסת מתוך סיראנו דה ברז'ראק, מערכה 3, תמונה 10". פורסמה בכתב העת "הו" גיליון 11 – יוני 2015 / תמוז תשע"ה.

הרשימה פורסמה שוב כ"קו המשווה:נשיקה היא החטף־פתח במלה 'אַהֲבָה'" בעיתון "הארץ"1 ביולי 2024

הפקות בישראל

הבימה, בכורה ב-2 בספטמבר 1996. תרגום של ט. כרמי, בימוי של פטר לבל.

התיאטרון הקאמרי, בכורה ב-27 בספטמבר 2013. תרגום של דורי פרנס, בימוי של גלעד קמחי.

תיאטרון גשר, בכורה ב-29 בדצמבר 2023. תרגום של דורי פרנס, בימוי של רימאס טומינאס.

הערת המערכת

סירנו דה ברז'ראק האמיתי היה אחד הסופרים הראשונים של מה שאנו מכנים היום "מדע בדיוני" וכתב סיפורים על מסעות בחלל אל הירח ואל השמש.

קטעים מספרים אלו תורגמו לעברית.

כ"עולמות אחרים", בתרגום מירון גורדון בפנטסיה 2000 מספר 44, יצא לאור באוגוסט 1984

"כנגד איש שמן", בתרגום אביבה ברק–הומי דחק כרך יא, יצא לאור ב- 2019

צפו בגירסת סרט בשחור-לבן מ-1950 בבימויו של מייקל גורדון, ובכיכובו של חוזה פרר, שזכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר:

צפו במקדימון הסרט הצרפתי Cyrano, My Love המתאר את יצירת "סירנו דה ברז'ראק" בידי רוסטאן: