ב-2 לספטמבר ימלאו 41 שנה לפטירתו של המשורר אמיר גלבע ב-1984. לציון המועד הנה שני שירים שלו, שונים מאוד זה מזה, על המלך שאול, שדמותו הרשימה מאוד את גלבע.
וגם קטע מראיון של חיים גורי עם אמיר גלבוע לאחר זכייתו בפרס ישראל.
המערכת
חיים גורי: לפני חודשיים טיילנו עם מנשקה הראל, הסייר הגיאוגרף. הגענו לבזק, אחרי שכם וטובאס, במקום בו הרי השומרון נפגשים עם דרום הגלבוע, ממערב לבקעת הירדן. הלכנו אולי בדרך שבה חש שאול לעזרת יבש גלעד. זכרתי את השיר "שאול". אתה עובר בבית שאן וקורא: "שאול, שאול, בוא! בבית-שאן כל בני ישראל יושבים". כך נגמר השיר. השירה שלך מלאה בדמויות עבר. שיר כגון זה על שאול – האם הוא רק מבט לאחור, או שיש בו מידה עכשווית?
אמיר גלבע: דמותו של שאול העסיקה אותי הרבה. רחשתי לה אהבה, אולי מאז למדתי את השיר "שאול בעין דור" של טשרניחובסקי. ואחר כך בתנ"ך. גם שמי מקורו באהבתי אליו. אחת הסיבות.
חיים גורי: מה סוד אהבתך לשאול?
אמיר גלבע: זה אחד שנלקח מאחורי המחרשה, אחד מן העם. תום ליבו. יושרו. והנה בא אחד ג'ינג'י ומערים עליו, ולוקח ממנו את המלוכה. גם מידי בנו. גם העלבונות הקשים שספג מידי שמואל. עצבותו התהומית וסופו הטראגי. הוא גם הראשון שאיחד את שבטי ישראל לעם.
חיים גורי: אגב, נערך מחקר מעניין מאוד בקרב מורים, והתברר שרוב ילידי הארץ שעברו בחינוך החילוני אוהבים את שאול ולאו דווקא את דוד. אוהבים את עשו ולא את יעקב. זאת בניגוד גמור לגישה המסורתית המקובלת.
אמיר גלבע: שלא יתפרש שאיני מעריך את גדולתו של דוד.
להלן שני שירים של גלבע על שאול.
השיר הראשון הוא "שאול", מהספר "שירים בבקר בבקר", שם הקובץ "כחולים ואדומים" (1953).
ותרגום שלו לאנגלית מהספר
The Poetry of Amir Gilboa by Warren Bargad
והנה תרגום שני של השיר לאנגלית מהספר
Voices within the ark: the modern Jewish poets / New York: Avon, c1980
השיר השני הוא "רבי שואל והנכד" מהספר "שלושה שערים חוזרים" (1963).
קיראו גם:
את מאמרו של חיים רכניצר שובו של שאול המלך כמשיח: שאול המלך בשירת אמיר גלבע
