על מנהיגות וטירוף: מבט לסיכום שנת תשפ"ה

ד"ר ניסים כץ בוחר את איש השנה ואירוע השנה – בעולם.

המערכת

כל שנה מביאה עמה את רגעיה המכוננים, אך שנת תשפ"ה הייתה שנה שבה נדמה היה כי המציאות עצמה נמתחת עד לקצה גבול יכולתה. זו הייתה שנה של מנהיגות חסרת פשרות לצד קיטוב רעיל, שנה שהמחישה יותר מכל את כוחה של המילה – לבנות ולהרוס. מתוך הקלחת הגועשת הזו, דמות אחת ואירוע אחד מספרים את סיפורה של השנה החולפת.

איש השנה: דונלד טראמפ

בזירה שבה הצהרות פוליטיות הן לרוב אמנות של דו-משמעות, דונלד טראמפ הוא תופעה חריגה. בחירתי בו כאיש השנה נובעת מהבהירות החדה והבלתי מתנצלת שבה הוא פועל, בייחוד בכל הנוגע לישראל. בשנה שבה נדרשנו לגיבוי בינלאומי יותר מתמיד, טראמפ סיפק אותו במלוא העוצמה. הוא לא הסתפק במסרים דיפלומטיים מעורפלים; הוא העניק רוח גבית אמיתית, כזו שמתורגמת לתחושת ביטחון אסטרטגי, מדיני וביטחוני.

הדינמיקה שלו עם ההנהגה הישראלית חרגה מהיחסים הממלכתיים המקובלים והפכה לסמל של שותפות אידיאולוגית עמוקה. עבור תומכיו בישראל, הוא נתפס לא רק כבעל ברית, אלא כמנהיג עולמי שמבין את צורכי הביטחון שלנו ומזדהה עם מאבקנו. התייצבותו לצד ישראל, באופן כה נחרץ, הפכה אותו לדמות המשפיעה ביותר על מעמדה הבינלאומי של ישראל בשנה החולפת. בין אם אוהבים את סגנונו ובין אם לא, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכאשר ישראל הייתה זקוקה לידיד אמת, קולו של טראמפ נשמע רם וברור מעל כולם.

אירוע השנה: רצח צ'ארלי קירק

הטרגדיה שהגדירה את שנת תשפ"ה היא הרצח המזעזע של צ'ארלי קירק. מותו אינו עוד אירוע אלימות פוליטית; הוא נקודת האל-חזור של שיח השנאה העולמי. קירק, קול בולט ורהוט של הימין השמרני, הפך מטרה לא רק בשל דעותיו, אלא בשל עצם קיומו כסמל של צד במפה הפוליטית. הרצח שלו המחיש כיצד הדיון האידיאולוגי פינה את מקומו לדה-הומניזציה מוחלטת של היריב.

ההדף לא נשאר בגבולות ארצות הברית. מותו של קירק הפך לתופעה גלובלית, לסמל עבור תנועות שמרניות ברחבי העולם שראו בו קורבן של תרבות הביטול וההסתה. הוויכוח על מורשתו ועל נסיבות מותו חצה יבשות והצית מחדש דיונים סוערים על גבולות השיח ועל הסכנה שבהפיכת פוליטיקה למלחמת קיום. יותר מכל אירוע אחר, הרצח הזה סימן את הרגע שבו הפערים האידיאולוגיים הפכו לתהום של שנאה, שעלולה לבלוע את כולנו.

לסיכום,  שנת תשפ"ה הציבה בפנינו מראה חדה. בצדה האחד ניצבת מנהיגות תקיפה המעניקה ביטחון ותמיכה, כפי שהפגין טראמפ. בצדה האחר ניצב האסון הבלתי נמנע של שיח רעיל, שהגיע לשיאו הטרגי ברצח קירק. שני קצוות אלו מספרים את סיפורה של תקופתנו: כמיהה למנהיגות חזקה מול סכנות הקיטוב והשבטיות. האתגר הניצב בפנינו כעת הוא למצוא את הדרך לנווט במציאות מורכבת זו, ולקוות שבשנה הבאה נראה יותר בנייה ופחות הרס.