גֵ'נוֹ, סַיְד / ניר זילכה
ג'ֵנוֹ, סַיְד, גֵ'ין אוֹ סַיְד, מָה אִכְפַּת לִי, גֵּן אוֹ
צַ'יְלְד, יֵשׁ לִי צַד וְהוּא אֶחָד
קִיּוּמִי, בָּרוּר וְחַד,
–
אֲנִי לֹא קוֹרֵא לַגּ'וּנְגֶל אֶלָּא
בִּשְׁמוֹ הָאֲמִתִּי,
הָרוֹצֶה לִשְׂרֹד יָנִיחַ אֶת
הַסֵּפֶר וְיָבוֹא לִרְקֹד אִתִּי,
–
כֶּלֶבקוֹף וּשְׁמוֹ סִינְוַאר, בָּא לִשְׁתּוֹת
אֶצְלִי בַּבַָּר,
אֲחוֹרֵר לוֹ אֶת הַמּוֹחַ בִּצְרוֹרוֹת שֶׁל
זַעַם מַר.
בתחילת השבוע ישראל ניסתה להתנקש בהנהגת חמאס שהתכנסה בדוחא, בירת קטאר, אולי כדי לדון בעסקה לשחרור החטופים. עוד לא ברור אם הניסיון צלח אבל ברור כי שאלת העיתוי עוררה מחלוקת בין הדרג המדיני לדרג הצבאי וגם בציבוריות הישראלית – יש שבירכו עליה ויש שהתנגדו לה.
כך או אחרת, את שחרור 48 החטופים והחטופה, שעדיין נותרו בשבי החמאס בעזה, היא לא קידמה, כי עובדה שהם עדיין שם. נסיבות אלה הזכירו לי את חיסולו של מנהיג החמאס ברצועה, יחיא סינוואר, באוקטובר 2024. מיד לאחר מכן הציע ראש הממשלה נתניהו פרס כספי למי מהעזתים שיחשוף מידע ויביא לשחרור החטופים, ואולי גם התקבל הרושם שהנה המלחמה קרבה לסיום כי בכל זאת חוסל המנהיג הצבאי, אך דבר מכל אלה לא קרה והמלחמה עודנה נמשכת.
שירו של המשורר והאמן הרב-תחומי ניר זילכה (יליד 1976, כפר סבא, גבעתיים) מופיע במקור ללא כותרת בספר שיריו החדש, השלישי, "מערכת שטיפה אוטומטית תופעל בעוזבך את המקום" (2025, הוצאה עצמית, 163 עמודים לא ממוספרים, עמ' 107). לזילכה גם ספרי פרוזה ופילוסופיה, ואף אלבום מוזיקלי.
השיר שלפנינו יוצא נגד הדיבור המקובל במחוזות מסויימים, פרו-פלסטיניים אך גם ישראליים, על כך שישראל מבצעת ג'נוסייד, רצח-עם, בעזה, ומבקש לחדד את המצב הקיומי ההישרדותי של הדובר בשיר, מן הסתם כנציג ישראל אל מול החמאס ומייצגו האולטימטיבי, "כלבקוף ושמו סינוואר".
הדרך של זילכה, כמשורר שלא מתחנף לשום בון-טון אפשרי, לשורר את המצב הזה היא כפולה: גם באמצעות שבירת השפה והמילים המוטמעות בה – המילה ג'נוסייד מפוצלת כאן עד כדי גיחוך כמעט – וגם באמצעות הדגשת היצר ההישרדותי של האדם אל מול פני הסכנה.
קראו גם
אילן ברקוביץ' ב"הארץ" על ספרו של זילכה
ניר זילכה.דף הפייסבוק
