חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "שפה זרה"
הסרט "שפה זרה" מוקרן מאז יום חמישי 4.9.2025 בבתי הקולנוע בארץ.
זהו סרטם של זוג הבמאים מיכל ברזיס ועודד בן נון, אשר הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל טרייבקה, זכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים השנה, ומועמד ל-12 פרסי אופיר.
הסרט מצטיין בשחקניו הראשיים שרה אדלר ויחזקאל לזרוב.
הם כל כך נהדרים ביחד ולחוד, שזה תענוג לראותם על המסך. שרה אדלר מדברת בסרט בעברית ובאנגלית נעימות, רכות, מלטפות, ואולי זאת בזכות הנגיעה הקלה של צרפתית, שפת האם שלה. הפנים שלה מלאות הבעה, המבטים חידתיים, מתגרים, החיוכים רב-משמעיים. מתחשק להסתכל בפניה ללא הרף. שרה אדלר היא אוצר של שחקנית – היא השתתפה בסרטים אמריקאיים, צרפתים, וישראלים. זכינו.
שרה אדלר מגלמת את איה – אישה נשואה, ללא ילדים, אשר לא מסופקת בחיי הנישואין שלה, כמהה להרפתקאות מסעירות של קרבה אנושית לזר, ואף מגשימה חלקית את חלומותיה.
יחזקאל לזרוב ניחן במיומנויות פרפורמנס על במה: רקדן; שחקן קולנוע; שחקן תיאטרון. הוא גם יוצר מאחורי הקלעים: במאי; כוריאוגרף; ואוצר. בסרט הוא מגלם את אביעד, בעלה של איה.
מבין הסצינות הארוטיות בולטת בעוצמתה ובמקוריותה תנועת מצלמה במורד גבו החשוף של יחזקאל לזרוב, השקוע על בטנו במיטה תוך כדי קריאת ספרו, אשר מגלָה ישבן מעוצב, עטוי תחתונים לבנים.
דמותו של הבעל עוברת שינוי מרענן לקראת סופה של העלילה. ממרוכז בעצמו, מעשי-מציאותי, שלא טורח לספק את יצר ההרפתקנות של אשתו, בפגישתם בפראג לקראת סוף הסרט, הוא מתחזה לאחר, לזר, ובמשחק הדמיוני הזה מפתיע את אשתו לטובה. גם איה רואה את בעלה באור אחר, יותר מקרוב, מתבוננת בו, שמה לב לראשונה לקעקוע בפרק כף ידו.
הסרט מגיע לשיאו בריקוד יפהפה, בהובלתו של יחזקאל לזרוב, רקדן של להקת בת שבע המהוללת בצעירותו. הריקוד, שהוא תנועה מוזיקלית רגשית, מפעיל ומחמם את הגופים, ומקרב בין בני הזוג. אך אין זהו סופו המתוק של הסרט. הבמאים מיכל ברזיס ועודד בן נון, שדיברו עם הקהל בהקרנת טרום בכורה בקולנוע לב ב-31.8.2025, סיפרו שהעדיפו להעניק לסרט סוף חמוץ-מתוק, "פתוח", בסצינת שולחן-ארוחת בוקר פושרת.
שם הסרט, "שפה זרה", מוצלח מאוד. הסרט דובר שפות רבות – לפחות עברית, אנגלית, צ'כית – רובן זרות עבור דובר עברית. אביעד הוא בלשן, חוקר שפות עתיקות, בעצם מתות (לפי כך השם באנגלית "Dead Languages"). וכמובן, הזר הוא מקור כמיהתה של איה.
האלבום השני של הזמרת איה כורם, משנת 2008, נקרא "שפה זרה". האם יש קשר?
שיהיו לסרט המוני צופים ופרסי אופיר רבים.
יואב ויכסלפיש, חבר יקום תרבות, ממליץ
על הספר "לא ספורט לשם ספורט"
הספורטאים הפופולריים בימינו, מקומיים וזרים, הגיעו למעמדם בזכות הצלחות ספורטיביות במסגרת אישית או קבוצתית, ושמם הפך שגור הודות לאזכורים רבים באמצעי התקשורת, הצלחות שבאו לידי ביטוי במדליות בתחרויות בינלאומיות חשובות ו/או צלחות אליפות, ולעתים גם כתוצאה מקמפיינים מסחריים. חלקם מתפרסמים בגיל צעיר, אך דועכים ונעלמים מהתודעה תוך שנים ספורות.
ספרו של פרופ' אודי כרמי, חוקר ספורט וסייף בעברו, לא ספורט לשם ספורט, עוסק בספורטאים שהגיעו למעמדם הרם בימי המנדט הבריטי הודות לייצוג סט ערכים של קהילה אתנית שניהלה את חייה תחת שלטון זר, ואמצעי תקשורת שהיו מגויסים למטרות לאומיות.
הציבור היהודי ("היישוב") אימץ לחיקו ספורטאים יהודים מצטיינים מחו"ל, כמו שמעון רוטנר ("לומק"), כדורגלן הכח וינה בעברו, אשר עלה לארץ ב-1920 ונחשב למהפכן במונחי הכדורגל המקומי בזכות קביעת נורמות חדשות לאימונים וטקטיקות משחק. הוא נחשב לגיבור לאומי וזכייתה של מכבי ת"א בהדרכתו בגביע ארץ ישראל ב-1930 בניצחון על קבוצת הגדוד הבריטי "המפטונשייר" הובילה לחיבור שיר אשר ביטא את השאיפות הלאומיות של היישוב ("לונדון מה מלילה/ מה טלגרף מודיע?/העניינים קצת יגעים/ שלנו הגביע"). יש האומרים כי "לומק היה לכדורגל מה שטל ברודי היה לכדורסל".
מאבקה של יהדות הגולה באנטישמיות לפני השואה מיוצג באמצעות סירובה של יהודית דויטש לייצג את גרמניה במשחקים האולימפיים שאירחה בברלין ב-1936, אשר נועדו לשפר את תדמיתו של המשטר הנאצי. במקביל מוזכרים ספורטאים שעיקר פרסומם בא להם כתוצאה מהמאבק המקומי בין היהודים לערבים בימי המנדט.
האידיאליזציה של הטבע כגורם מאחד בין צעירים לוותיקים באה לידי ביטוי בחשיבות הרבה לה זכתה צליחת הכנרת, אשר נערכה לראשונה ב-1942 ונערכת גם בימינו.
הספר שופך אור על תקופה נשכחת וגיבוריה, וכן על החברה המגויסת שנרתמה למשימות לאומיות וחברתיות, תוך הדגשת ערכים חינוכיים וקולקטיביים על בסיס הצטיינות אינדיבידואלית. זאת החברה אשר לא אחת העדיפה "אלפים" על "אלופים".
הוצאת מכון מופ"ת, 166 עמודים
