הנשיקה הראשונה / מיטל נסים
לב"ג
טֶבַח עֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה.
דְּמוּתוֹ שֶׁל אָבִי הַמֵּת עוֹלָה לְהַתְרוֹת בִּי,
לַחֲזֹר כְּבָר הַבַּיְתָה, וְאִי אֶפְשָׁר
לְהַזְהִיר אוֹתִי מִשִּׁבְרוֹן לֵב.
וְלֹא חָטַפְתִּי פִּיק בִּרְכַּיִם,
גּוּשׁ קָטִיף עוֹד לֹא פֻּנָּה.
עַל מִגְדַּל הַמַּיִם בִּבְאֵרִי
רָאִיתִי אֶת עַזָּה
וְהִיא הָיְתָה יָפָה.
עכשיו מדברים בממשלה ובצה"ל על כיבוש עזה והכרעת החמאס. התכניות כבר אושרו וצה"ל כבר נמצא בפאתי העיר, בשכונות זייתון וסג'עיה ועוד. אומרים לנו שזה יקרה אחרי החגים, או לפניהם, וצה"ל כבר מגייס לשורותיו שוב עשרות אלפי חיילי מילואים, והרמטכ"ל מזהיר מממשל צבאי, ולא ברור כמה תושבים עזתים יתפנו, ואומרים שההשתלטות – חלילה לא כיבוש, שהעולם לא ישמע – תקרה בתוך חודשיים או שנה. ההערכה היא שחלילה וחס לפחות 100 חיילים ייהרגו, ומה יהא על החטופים, עשרים החיים ועשרים ושמונה המתים, והעסקה האפשרית להחזרתם ולסיום המלחמה אפילו לא נידונה בקבינט המדיני-ביטחוני, וכולנו ממתינים בציפייה דרוכה לקראת הבאות, שיכולות להיות נוראיות.
אתמול (חמישי) הנחיתי מושב בפסטיבל השירה של מטולה, בירושלים בבית הקונפדרציה, שנקרא "משוררים על אובדן". השתתפו בו המשוררת מיטל נסים עם ספר שיריה החדש "שם קשה לילד קטן" (2025, הוצאת עם עובד, עורך אלעד זרט), שהשיר המופיע כאן לקוח מתוכו (עמ' 76), והמשוררים גיורא פישר עם ספר שיריו החדש "היה לי פעם נסיך" (כנ"ל, עורכת, ריקי דסקל), ואייל קמינקא עם ספר ביכוריו "שיחה, חצי שיחה" (2024, הוצאת ספרי עיתון 77, עורכת ענת לוין).
שוחחנו על האובדן האישי של כל אחד מהם, שיש לו גם יסודות לאומיים מובהקים יותר או פחות. את האירוע ליווה המוזיקאי והזמר ישראל ברייט, סולן להקת "השמחות".
ספרה החדש של מיטל נסים (ילידת 1983, קרית מוצקין) הוא הרביעי שלה, והוא מוקדש בעיקרו לתיאור מותו של אביה ממגפת הקורונה, בתחילת המגפה (2020), כשהחולים שנדבקו במחלה שהו בבידוד מוחלט בבתי החולים, והלוויותיהם של המתים נערכו בצמצום משתתפים ובפחד.
בהקשר הזה, רבים משירי הספר יכולים להיות גם מבעיתים לקריאה, אבל הנה כאן, בשיר שלפנינו, משהו אחר, אפילו רומנטי, שיר על הנשיקה הראשונה, עם עירוב זמנים מרתק בין טבח ערב שמחת תורה (7.10.2023), פינוי גוש קטיף (2005), ומות האב (לעיל). עירוב הזמנים מאפשר למשוררת לתאר סצינת נעורים רומנטית על מגדל המים בבארי באופן שכמו מעקר מהסיטואציה כל היבט פוליטי, ובכל זאת לטורים החותמים את השיר, "ראיתי את עזה / והיא הייתה יפה", יש בנסיבות הזמנים הנוכחיות גם היבט מכמיר לב, לפחות בעיני מי שחפצי חיים ושלום.
קיראו גם:
מיטל נסים. דף הפייסבוק.
