במסגרת הפרויקט זוגות שירים מתכתבים אנו מפרסמים את ההתכתבות של יותם רוזנפלד עם מאיר ויזלטיר.
יותם רוזנפלד, יליד 2005, הוא משורר, מחזאי ושחקן. שיריו פורסמו בכתבי עת שונים, כגון: "סלון הדחויים"; "אשכולות פואטיקה"; ו"משיב הרוח".
הוא התחיל לכתוב בגיל 13, ועד היום כתב למעלה מ-200 שירים, שלושה מחזות, תסריטים וסיפורים קצרים.
הנה שירו של יותם רוזנפלד ״קבוצת תמיכה״:
השיר "קבוצת תמיכה" מתכתב עם השיר "סיפא" של מאיר ויזלטיר:
מתוך ספר השירים "קח", הוצאת סימן קריאה, 1974.
יותם רוזנפלד מספר על שני השירים:
את השיר "קבוצת תמיכה" כתבתי בסוף שנת 2024, בשיאה של המלחמה אז, בטרם שיאיה החדשים. החיים קיבלו תפנית, אבל למעשה המשיכו כרגיל. החלום הציוני שקע בים, אבל השמש זרחה כרגיל. חלקת האלוהים נחרבה והותירה אותנו חלוקים בין קסם המלחמה לבין ייאוש מוחלט.
נזכרתי ב"סיפא" של מאיר ויזלטיר מתוך ספרו "קח", אותו קראתי כאשר סיימתי את לימודיי בתיכון. עברה במוחי השאלה, היש עוד בשביל מה להילחם? היש עוד בשביל מה לחלום? איש לא הבטיח לנו "סתם קץ" כמו את הטביעה בעומק החלום – אותו חלום שכבר לא יתגשם. כל שנותר הוא להביט מעבר לגדר לאחר שהסתכלנו על עצמנו. פעימותיה האחרונות של השממה הפורחת הביאו עמן את הבשורה כי עלינו להפסיק לכאוב ולהתחיל לזלזל במותנו הפרטי. כל אחד חולם את חלום מותו, ורק המנסים להיפטר ממנו, מתחילים לזחול אל זולתם בהתנכלות. הרי אין עוד מקום בעולם שפוחד על קיומו מרוב אומץ.
פעם כעסתי על הדור של סבי וסבתי על שניסו להגשים את החלום הציוני וכעת מתכוננים לחלום את חלום מותם, באדמה שאין לה מים. כעת, אנוכי ועמיתיי מביטים על ירושלים המוזהבת מתוך מסך, נעים במעגלים בתוך מקלט, זועקים לפדיון שבויים ולטוהר המידות, ומדביקים פנים ושמות על התחנות. אולי ככה אנחנו מזלזלים במותנו הפרטי, בטרם עת.
קיראו גם
