לאור המתרחש בסוריה, שם הדרוזים נמצאים במרד כנגד השלטונות, הנה סקירה על ספר ילדים ידוע של הסופר יהואש ביבר, שתיאר את מרד הדרוזים בסוריה בראשית המאה ה-20.
המערכת
לרגל המאבק הגדול המתנהל כעת בסוריה בין הדרוזים ובין אויביהם, מאבק שאולי יהיו לו השפעות מרחיקות לכת ויביא לאוטונומיה דרוזית בסוריה – ואולי לא – הנה רשימה על ספר הילדים הידוע של יהואש ביבר "מרד הדרוזים", שפורסם תחילה בהמשכים בשבועון "הארץ שלנו" ב-1964. "מרד הדרוזים" (הוצאת עם עובד), הוא הרומן ההיסטורי הישראלי היחיד על פי ההיסטוריה הדרוזית. הוא מתאר את הרפתקאותיו של השומר העברי ושליח ארגון "ההגנה", ירמי הנגבי, במרד הדרוזים בסוריה בשנות העשרים של המאה הקודמת.
הספר הוא אחד מטרילוגיה של ספרי הרפתקאות ידועים לנוער על גיבור הספר ירמי הנגבי בשלבים שונים בחייו.
מרד הדרוזים
המרד הסורי הגדול (בערבית: الثورة السورية الكبرى) או המרד הלאומי הסורי, המוכר גם בשם המרד הדרוזי, הוא הכינוי להתקוממות כללית שהתרחשה בסוריה. המרד התרחש בשנים 1925-1927 בתקופת המנדט הצרפתי על סוריה, שהוחל על סוריה כחלק מההסדרים בין המעצמות לאחר מלחמת העולם הראשונה ובפרט ועידת סן רמו. המרד התחיל בקרב העדה הדרוזית בסוריה, המרוכזת בעיקר באזור הר הדרוזים בדרום סוריה, בהנהגת המנהיג הדרוזי סולטן אל אטראש, ומשם התפשט לרחבי סוריה.
רק במאמצים גדולים מאוד הצליחו הצרפתים לדכא את המרד, שנשאר אמנם זכור מאוד בתולדות סוריה בכלל והדרוזים בפרט.
בעברית יש כמה ספרים על המרד.
יש למשל את ספרו של איש לגיון הזרים הצרפתי ג'ון הרוי עם לגיון הזרים נגד הדרוזים שתירגם א.קרינקין בהוצאת מצפה תר"ץ 1930.
הספר תיאר בגוף ראשון וממש בזמן אמיתי את חוויותיו של איש לגיון הזרים במאבק כנגד הדרוזים בסוריה. שם מתוארות מתקפות שונות של הדרוזים על הצרפתים, ובסיום קרב ההשמדה של הצבא הצרפתי, המורכב מחיילי הלגיון, ועימם ספהים, מרוקנים, טוניסאים, רובאים כושיים ממושבות צרפת, צ’רקסים, ושבט בדווים שכירים – על העיר הדרוזית סווידה.
הכיבוש האכזרי של העיר הדרוזית סווידה בידי הצרפתים הביא את הרווי להחלטה נמרצת – לברוח לארץ ישראל, הנמצאת תחת שלטון המנדט הבריטי, כדי לזכות בחופש. ומייד לאחר מכן כתב את ספרו שזכה לעניין רב, ותורגם כמעט מיידית לעברית.
אבל הספר הידוע באמת בעברית על המרד הדרוזי הוא ספר לילדים ובני נוער דווקא, ספרו של יהואש ביבר שתיאר היטב את התקופה ואת האירועים.
המחבר, יהואש ביבר, זכה בפרס יציב ב-1964 על סיפור קצר "פינת החי שלנו", בפרס למדן לספרות ילדים ב-1965 על ספרו "גגות אדומים". ובפרס זאב ב-1978 על ספרו "סופת הגליל". בין השאר חיבר שני ספרים על הסוסה "סופה", שעליה רוכב עמוס, שהוא בן דמותו של אביו של ביבר, בשנות השלושים.
אבל הסדרה הידועה שלו עוסקת בשומר איש ההגנה "ירמי", הוא ירמיהו הגלילי בשנות העשרים ועד שנות השבעים.
הסיפורים עצמם פורסמו בתחילה בהמשכים בשבועון הילדים "הארץ שלנו".
הספר הראשון הוא "אוצר הפחה התורכי" (עם עובד, תשכ"ד, רישומים – גד אולמן).
הספר עוסק במסעו של השומר ירמי וחברים, כולל ידיד דרוזי של ירמי מהר הדרוזים, לסיני, בשליחות ארגון "ההגנה", מתי שהוא בשנות השלושים, בעקבות אוצר אבוד של פחה תורכי מימי מלחמת העולם הראשונה. הכסף ברובו נגנב מבני ירושלים, ולפי העלילה הכסף נשדד בידי ארגון חשאי של ירושלמים, "הסיקריקים", שהשריד האחרון שלהם הטמין אותו ליד סנטה קתרינה. ירמי ועמיתיו מאתרים בקלות כמעט מפתיעה את האוצר, ומעבירים אותו לידי ההגנה.
לספר יש פתיחה טובה, אם כי אינו דרמטי כמו נניח סרט של אינדיאנה ג'ונס, כמצופה כיום. אבל אני זוכר אותו עדיין לטובה, אם כי כשאני קורא אותו כמבוגר אני רואה שהוא יכול היה להיות טוב יותר משהינו.
הספר השני הוא "מרד הדרוזים" כאמור.
הספר השלישי הוא "עלילות סיירת רימון" (עם עובד, תשל"ה 1974, רישומים מאת גיורא כרמי).
עלילתו בעת שפורסם הייתה עכשווית לזמן פרסום והתחוללה בסוריה בזמן מלחמת יום כיפור. ירמי כבר היה אדם זקן ובנו הוא מפקד סיירת מיוחדת בצבא, והוא מסייע לו.
אבל הספר שמעניין אותנו כאן הוא הספר השני בסדרה, והראשון מבחינת סדר הזמנים, "מרד הדרוזים" (עם עובד, תשכ"ז, רישומים מאת שושנה הימן).
הספר מתאר את מסעו של ירמי להר הדרוזים בימי המרד, בשליחות סודית ביותר של ההגנה, שרוצה לקיים קשרים עם הדרוזים המורדים. ענין שכנראה היה במציאות.
הספר מתאר את מפגשו הראשון של ירמי עם ידידו הדרוזי, ועם שולטאן אל אטראש עצמו, כיצד הוא מסייע לדרוזים במאבקים שונים עם הצרפתים, וכיצד בסיום הוא נפרד מהם וחוזר לארץ ישראל של המנדט הבריטי.
הספר מלא תיאורים מפורטים של חיי הדרוזים וההיסטוריה שלהם ושל הר הדרוזים בסוריה, וככזה הוא יוצא דופן בעברית.
לכל מי שמתעניין בדרוזים מומלץ בהחלט לקרוא.
מצער מאוד שאין יותר ספרים כאלו בעברית, על ההיסטוריה של הדרוזים ועל חייהם.
