יארה אבורוקן, משוררת דרוזית, בשיר על השפה העברית מספרה על קו התפר (הוצאת אופיר,2025 ).
המערכת
הכיתוב על הכריכה האחורית של הספר:
לחיות בכפר יהודי, זה עניין אחד – די מיוחד.
לחיות בכפר ערבי, זה עניין אחר – לפעמים נחמד.
אבל כשחיים בכפר דרוזי, זוכים
לטעום מהעפר וגם מהפרחים.
לנשום, לאכול ולגור על קו התפר.
לאהוב, לכאוב ולחייך על קו התפר.
ליצור או להתבטל על קו התפר.
ולהיות או לא להיות, על קו התפר.
ניואנסים שנופלים
בין צלילים דומים – לא דומים.
דקויות חדות שנמצאות
רק בשתי שפות
אחיות – לא אחיות.
להבין את מה שאומרים בעברית טוב-טוב.
ולשמוע את מה שלא אומרים בערבית טוב-טוב.
כך חייתי כל חיי.
וכך
אני אוהבת כל כך
לחיות.
לא יארא ולא יערה. יארה, נערה מכפר נשכח בהרי הכרמל, שכותבת בשעות הערב שירה, ובבוקר שורות–קוד בחברת הייטק. חייה שופעים חוויות שהיא מגדירה כחוויות "על קו התפר", חלקן מופיעות בספר ורובן לא, מתכווצות לכדי שיר. בתואר הראשון למדה ספרות ומתמטיקה, מוזיקה, אמנות, מדע, ולשחק עם ילדים קטנים (או כמו שמבוגרים אוהבים לקרוא לזה – חינוך), אלה תחומי התעסוקה שלה גם בשעות הפנאי.
זהו ספרה הראשון.
לבחור שיר אחד על "מה שזז בי" זה כמו לבחור רק את הזרת לייצג בן אדם שלם. אבל זו הדרישה, ועל כן, רק אציין שכל מה שזז כאן בפנים, נובע בראש ובראשונה מהעובדה שנולדתי בדיוק על הקו הזה.
אני עוסקת בכתיבת קוד בחברת הייטק בבוקר, ובכתיבת שירה/פרוזה בערב.
יש לי תחביבים רבים מדי לחיים הקצרים האלה, אבל יותר מכל, מרתק אותי הזן האנושי, ואני שואפת ומקווה יום אחד, להצליח לגעת בחוויה האנושית על ידי כתיבה.
שְׂפַת הַיְּצִירָה מאת יארה אבורוקן
וְהָיָה עָלַי לְהַחְלִיט בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר,
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה לִכְתֹּב –
בַּשָּׂפָה שֶׁהֻרְגַּלְתִּי לֶאֱהֹב?
אוֹ בְּזוֹ שֶׁהִתְרַגַּלְתִּי לִכְאֹב?
שְׂפַת הַנְּעוּרִים שֶׁל אָבִי?
שֶׁנִּהְיֶה שָׁקֵט יוֹתֵר מִיּוֹם לְיוֹם…?
הַשָּׂפָה שֶׁכֹּה קְרוֹבָה לְלִבִּי!?
לַמְרוֹת סְעִיפֵי חֹק הַלְּאֹם?
הַאִם לִבְחֹר בִּשְׂפַת בְּיָאלִיק, טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, גּוֹלְדְּבֵּרְג וְעַגְנוֹן?
הַשָּׂפָה שֶׁעָלֶיהָ מְגִנִּים בְּנֵי גִּזְעִי בְּלִי סְלִידָה מֵאֵיזֶה הִמְנוֹן?
הַאִם לִבְחֹר בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית וּלְהִסְתַּכֵּן בְּאִשּׁוּם בִּכְפִירָה?
זֶה לֹא סוֹד בַּצַּד הַשֵּׁנִי… לֹא קַל לִבְחֹר שָׂפָה לִיצִירָה.
אוּלַי עֲדִיפָה שְׂפַת סָבְתָא, לַמְרוֹת שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת מִי זוֹ אֲחְלָםְ?
לַמְרוֹת הַבּוּרוּת לְהַדְבִּיק שָׂפָה לָאוֹיֵב וּלְחַבֵּל בִּפְשׁוּטֵי הָעָם?
לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ מִתְנַעֲרִים מִשְּׂפַת הָאִסְלָאם?
וְשֶׁכָּל הַמִּלִּים יֵאָלְצוּ לְהִבָּדֵק פַּעֲמַיִם, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה – מֻתְאָם?
וּבְלִי סִבָּה. כָּךְ סְתָם…
אוֹ שֶׁאוּלַי עָדִיף דַרְוִישׁ כִּמְשׁוֹרֵר לְאֻמִּי?
בָּטוּחַ שֶׁלֹּא לָזֶה צִפְּתָה אִמִּי,
בְּעוֹדָהּ מִקְּרִיאָה לִי דִּירָה לְהַשְׂכִּיר, וַאֲחוֹתִי עִמִּי,
וְכֻלָּנוּ יַחַד מְנַסִּים לִשְׁכֹּחַ בְּכָל הַכּוֹחַ אֶת תּוֹלְדוֹת דָּמִי.
וְשֶׁנִּיזָרְ כָּתַב בְּשִׁירָתוֹ אֶת שְׁמָהּ וְאֶת שְׁמָן וְגַם אֶת שְׁמִי…?
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה לִכְתֹּב? אֱלֹהִים תַּעֲזֹר…
בְּאֵלּוּ אוֹתִיּוֹת לִשְׁזֹר?…
עָלַי לִבְחֹר…
עֲלֵי לִבְחֹר זֶה עַתָּה…
עָלַי לִבְחֹר לִפְנֵי שֶׁתִּסְגֹּר עַל יָדִי הָעֲלָטָה!
אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב בִּשְׁתַּיִם!
עָלַי לְוַתֵּר עַל אַחַת לְטוֹבַת צַד,
אַךְ אֵיךְ אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת? אֱלֹהִים כֵּיצַד?!
וְאִם אֶבְחַר עִבְרִית, הֲיִשְׁמְעוּ אֵלֶּה שֶׁלְּמַעֲנָם?
וְאִם עַרְבִית, מָה הַחֲשָׁשׁ שֶׁאוּלַי כְּבָר אֵינָם?
יִצָּרֵד קוֹלִי וְיִמָּחֶה לִפְנֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ שׁוּם אִישׁ
וַאֲנִי לֹא אֵדַע אִם בִּישׁ מַזָּל הוּא לִי, אוֹ רַק מַזָּל שֶׁמֵּבִישׁ…
אֵין עוֹד זְמַן לְהִשְׁתַּהוֹת…
הָיָה עָלַי לִבְחֹר בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.
אָז בָּחַרְתִּי סוֹף סוֹף…
אַחֲרֵי שֶׁחָלַף הַקּוֹל וְעָבַר.
בָּחַרְתִּי בְּעִבְרִית, אַחַי. לָמָּה? זֶה חָשׁוּד?
רַק בְּעִבְרִית אֲנִי יְכוֹלָה לָלֶכֶת לְאִבּוּד.
אני שמח לבשר שבחודש אחד פירסם "יקום תרבות " את יצירותיהם של שני מחברים דרוזים בשפה העברית.
מאמר על ספרו של ד"ר מנצור רדואן על האמונה הדרוזית ועל תורת האמת שבה.
https://www.yekum.org/2025/07/%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%94/#comment-18552
ושיר של המשוררת הדרוזית יארה אבורוקן על השפה העבריתלמעלה.
למיטב הבנתי מנצור ויארה חיים באותו המקום,כפר עספיא על הרי הכרמל. ואולי מכירים אחד את השנייה.
אנחנו מקווים לפרסם עוד יצירות של יוצרים דרוזיים וגם בני אמונות אחרות שחיים בארץ.