לרגל מלאת 160 שנה ללידתו של הסופר העברי הידוע ברדיצ'בסקי ב 19 באוגוסט 1865 הנה מאמר על הענין שהיה לברדיצ'בסקי בממלכת ישראל הקדומה וההשראה שאולי קיבל מחותם האריה שהתגלה במגידו.שממנו אולי אף לקח את שמו העברי ,בן גוריון ( בן האריה).

המערכת

כריכת ״גנזי מיכה יוסף״

החותמת הידועה, ואולי גם הקדומה ביותר, שהתגלתה עד כה מעולם התנ"ך, היא חותמת אריה שהתגלתה במגידו. היא התגלתה בחפירות הראשונות שנערכו בתל מגידו בתחילת המאה העשרים, 1903, על ידי גוטליב שומאכר מן הקהילה הטמפלרית הגרמנית בחיפה. לצערנו, החותם המקורי התגלגל לאיסטנבול, ועקבותיו אבדו במהלך מלחמת העולם הראשונה. על החותם נכתב באלפבית עברי עתיק "לשמע עבד ירבעם", והוא שייך ככל הנראה לשמע, אחד מפקידי ירבעם השני, כנראה המלך ירבעם בן יואש, הוא ירבעם השני, ששלט בממלכת ישראל במאה השמינית לפה"ס (784-750 לפנה"ס).

העתק של חותמת שמע. ויקיפדיה

לימים נטען שהחותמת הועברה לקברו של השולטן עבדול חמיד.

אבל אף שנעלמה זכתה לפירסום רב ואף הופיעה על בול ועל מטבע ישראלי מודרני.

בול ישראלי מודרני עם חותמת שמע. ויקיפדיה

תמונת האריה השואג מהחותם שובצה בסמל המועצה האזורית מגידו, ואף מופיעה על מטבע חצי שקל מתחילת שנות השמונים ועל תמונת שטר.

שטר ישראלי שציורו מבוסס על חותמת שמע עבד ירבעם. ויקיפדיה
מטבע ישראלי מודרני עם דמות האריה מחותמת שמע. ויקיפדיה

בשנים אחרונות התגלתה חותמת מקבילה שכנראה התבססה עליה, ולכאורה הוכחה במחקרים כאמיתית ואותנטית.

בדיקות במעבדה הוכיחו לכאורה שחותמת שמע היא אותנטית מהמאה השמינית לפני הספירה וכנראה קשורה לאותו חותם שנעלם, כעותק שלו [4].

או שאולי לא, וזהו אחרי הכל זיוף מודרני כפי שטוען מחקר חדש יותר מ-2024.

לחותם המקורי בכל אופן הייתה השפעה לא כל כך ידועה על הסופר העברי ברדיצ'בסקי.

מיכה יוסף בן גריון ברדיצ'בסקי. תמונה מאנציקלופדיה "עולם התרבות"
מיכה יוסף בן גריון ברדיצ'בסקי. תמונה מאנציקלופדיה "עולם התרבות"

הסופר העברי הידוע מיכה יוסף בן גריון ברדיצ'בסקי התעניין כל חייו בעולם הקדום של ממלכת ישראל, בעולם העברי הקדום, בחברה של ממלכת ישראל, חברה טבעית  ו"נורמאלית" לדעתו, לעומת ממלכת יהודה שנשלטה לדעתו בידי כהנים.

בין השאר הגיע במחקריו למסקנה שיהושע בן נון, גיבור הממלכה הצפונית ישראל, היה במקור דמות חשובה יותר (ואולי אף קדומה יותר) ממשה רבנו, אך הושכח במכוון בידי אבות המסורת הרשמית של ממלכת יהודה, שהעדיפו לשים דגש על משה, ומסורת זאת היא ששרדה לדורות. 

הוא מצא עניין מיוחד בדמותו של הכוהן שיצר לדעתו את הדת השומרונית, שאותו כינה ירבעם השלישי, שהיה הנציב ישראלי שמונה בידי האשורים לאחר שכבשו את ממלכת ישראל. הוא לדעתו המודל האמיתי לדמותו של ירבעם הראשון, ירבעם בן נבט, שספר "מלכים" תוקף אותו שוב ושוב, לדעת בן גוריון מסיבות מפוברקות בגלל חוסר הרצון להתייחס לשמו של האויב האמיתי של כותבי ספר "מלכים", שהוא זה שעמד בראש מעייניהם, הכוהן המאוחר מבית אל, וכלל לא ירבעם בן נבט האמיתי שספק רב אם ידעו עליו הרבה.

ברדיצ'בסקי כתב על כך מאמר שלא פורסם בחייו ושוחזר שנים רבות לאחר מותו בידי בנו וממשיך דרכו עמנואל בן גוריון [1].

תיאורטית טענתו של בן גריון היא הגיונית בהחלט. חפירות ארכיאולוגיות מודרניות שנעשו בעשורים האחרונים הראו שבניגוד לטענות התנ"ך לא היה הבדל רב בין הפולחן של בית אל בתקופת ממלכת ישראל ובין זה של הפולחן בממלכת יהודה. ייתכן בהחלט שהעוינות לירבעם "הראשון" מקורה בעוינות לאדם מאוחר יותר שאולי באמת נשא את אותו השם.

זה הגיוני על פניו אבל כמובן אין לכך בדל של הוכחה ארכיאולוגית. כל התיאוריה הזאת נשארת בעת כתיבת שורות אלו בגדר "אפשרי" בלבד [2].

לא במקרה המחקרים שלו החלו בסידור מחדש של סיפורי משה רבנו בגירסה משלו, שהייתה לדעתו השיחזור של הגרסה המקורית של סיפורים אלו, שנדחתה בידי עורכים כמו ביאליק שסירבו לפרסמה, אולי בגלל שהייתה רדיקלית מידי בעיניהם, והיא פורסמה רק שנים לאחר מותו [A1].

נציין שהחוקרים המודרניים ביותר דוחים את הטענות האלו והגיעו למסקנה שהשומרונים הם קבוצה דתית שנוצרה אולי רק במאה החמישית ואף הרביעית לפני הספירה, עם הקמת בית המקדש על הר גריזים, וככל הנראה לא היו קבוצה נפרדת קודם לכן. אבל העניין נשאר שנוי במחלוקת.

בן גריון לדעתי לא רק התעניין מאוד בדמות של ירבעם השלישי, אולי אף הזדהה עימו.

חותמת האריה של ברדיצ׳בסקי
חותמת האריה של ברדיצ׳בסקי

ייתכן שהחותמת המיוחדת שלו, "האקס ליבריס", של אריה שואג מקורה בחותמת המפורסמת של שמע עבד ירבעם שהזכרתי למעלה.

האם בשימוש בחותמת הזאת רמז בן גוריון (גריון בעברית משמעותו "האריה" [5]) על הזדהותו במעמקי ליבו עם שמע עבד ירבעם ועם אדונו?

לדעתי אין זה מן הנמנע.

נציין עוד שבן גריון היה בן מזל אריה (הוא נולד ב-19 באוגוסט 1865), וב-1922 גילף ידידו יוזף בלאז'ק אריה דומה על מצבת קברו.

כריכת ״גנזי מיכה יוסף״ כרך אחר

מראי מקום

[1] המאמר המקורי של בן-גריון נמצא בקובץ המאמרים שלו " יהודה וישראל-מקרא ומחקר מעזבונו של מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי/ תל-אביב :   מורשת מיכה יוסף,   תשכ"ה 1965.

ניתוח שלו בידי בנו נמצא  במאמר "ירבעם השלישי" בספר של עמנואל בן-גריון בן-גוריון, עמנואל עולם ועולמות בו: מ.י. ברדיצ'בסקי (בן-גוריון) מורד ומשורר,תל אביב :   רשפים, 1986.

[2] עם זאת יש לציין שבשנת 2002 התגלו בשומרון כמה מטבעות מהתקופה הפרסית בארץ ישראל שנשאו את השם "ירבעם" לדעת הארכיאולוגים משורר וקידר ייתכן שהמטבעות האלו היו מטבעות של הכהן הגדול מנשה שגורש בידי נחמיה הפחה היהודי של ירושלים ועבר לכהן בשומרון. לדעתם ייתכן שהוא אימץ לעצמו את הכינוי "ירבעם" כהתרסה כנגד האליטה הכוהנית של בית המקדש בירושלים. אלא שהמטבעות הן מהמאה הרביעית לפני הספירה וייתכן שאת הכינוי אימץ אחד ממושלי שומרון מאותה התקופה   אולי נכדו של סנבלט המוזכר בספר נחמיה. בכל אופן לדעתי ייתכן שבהחלט שכל מה שמסופר לנו בספר מלכים כביכול כהתרסה כנגד ירבעם הראשון שחי בסוף המאה העשירית לפני הספירה בעצם מכוון כנגד "ירבעם" אחר, מהמאה החמישית או הרביעית לפני הספירה, מהתקופה שבה נערך הספר, כפי שחשב ברדיצ'בסקי אם גם בתקופה מאוחרת אף יותר מששיער. דיון על מטבע "ירבעם" יש בספר של יורם מישר "בדמותו: רעיון השויון מעזרא ועד ניטשה" ( כרמל 2007 )  ע' 71.

ראו על כך בפירוט במאמרי "בת סנבלט-דבס קמחי וניקסו" ב"עמדה" מספר 51, 2023

[3] דיון עדכני בנושא זה ניתן למצוא בספר

Kartveit, Magnar,  The origin of the Samaritans /Leiden : Brill,   2009

[4]" ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מספר 34 ,2021 ראו טביעת חותם של שמע עבד ירבעם

[5] לדברי פרופסור אבנר הולצמן במייל ששלח לי: "הציור של האריה על עטיפות הספרים הוא העתק של ה EX LIBRIS האישי של ברדיצ'בסקי. ידידו, הצייר והפסל הגרמני פראנץ בלאז'ק עיצב את הסמל הזה אחרי שהתיישב בברלין ב-1911 (ואולי בכלל אחרי מותו – אינני בטוח בפרט הזה), כנראה בהשפעת תבליטי האריות האשוריים שנמצאו במוזיאונים של ברלין (כרזה צבעונית של אריה כזה מתבליטי נינוה הייתה תלויה בחדר עבודתו של ברדיצ'בסקי). ההשערה היא, שברדיצ'בסקי ראה באריה סמל אישי משום שמשמעות השם העברי שאימץ לו, בן-גריון, היא גור אריות. הברדיצ'בסקאי בתוך דיון נרחב בגלגולי דמות האריה באמנות הארץ-ישראלית."

[6]" ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה מספר 34 ,2021, ראו טביעת חותם של שמע עבד ירבעם

Dating the Shema seal and its find-context at Megiddo: a fresh look at the evidence / Pieter Gert van der Veen –

https://www.academia.edu/68498185/Dating_Shema_Seal_and_Its_Find_Context_in_Megiddo

 

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × ארבע =