יואב סיון, המתגורר בניו יורק, עיתונאי, חוקר, כותב נאומים, ומתרגם, שלח לנו את התרגום שלו לשיר Dover Beach מאת Matthew Arnold
הנה השיר המקורי באנגלית:

זה התרגום של יואב סיון:

זהו שיר ידוע של המשורר מן המאה התשע עשרה, והוא תורגם לא אחת לעברית.
יואב מצא עוד שני תרגומים זמינים ברשת, של ד"ר זיוה שמיר ושל דליה אפרת.
זיוה שמיר היא פרופסור אֶמֶריטה לספרות מאוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת רייכמן, חיברה 43 ספרי מחקר ותרגום שירה, ביניהם "עיני אהובתי: הסונטות של שייקספיר" (2011). זיוה שמיר, שעמדה בראש מכון כץ לחקר הספרות ובראש בית-הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל-אביב, היא חברת האקדמיה ללשון העברית וכלת פרס ביאליק לחָכמת ישראל לשנת 2022.
באתר הרשמי של זיוה שמיר בדצמבר 2024, לקראת יום הולדתו ה-202 של מת'יו ארנולד, שחל ב-24 בדצמבר, פורסם מאמר נרחב על השיר עם התרגום של זיוה שמיר, שנעשה עוד בשנת 2009.
אביא כאן מספר קטעים מהמאמר מאיר העיניים:
"מתיוּ אַרנוֹלד (1822-1888), המוצג תכופות כגדול מבקרי הספרות באנגליה הוויקטוריאנית, הוא גם אחד מבין שלושת המשוררים האנגלים הנודעים בדורו. הוא זכה ששמו ייזכר בכפיפה אחת עם ג'ון קיטס ורוברט בראונינג הגם שאת רוב שנותיו הקדיש לכתיבת ביקורת, וכתיבת שירים לא הייתה עיסוקו המועדף. במהלך הקריירה הספרותית שלו כולה, פרסם מתיו ארנולד שני קובצי שירה בלבד: הראשון – The Strayed Reveller and Other Poems – ראה אור בשנת 1848; ומִשנהו – New Poems – בשנת 1867. לאחר מכן הניח מידו את נוצת המשורר, ועסק בעיקר בביקורת הספרות, המוּסר והדת.
מאז נתפרסם שירו הנודע של מתיו ארנולד "חוף דובר" (Dover Beach) בספר New Poems, הפך שיר זה לאחד השירים הנודעים בשירה האנגלית הוויקטוריאנית ולסנונית המבשרת את המודרניזם הנאוקלאסי נוסח ת"ס אליוט. אבדן הכיוונים העולה מן הבית האחרון, שבו עומדים הגדודים באפלה ואינם יודעים להבחין בין אוהב לאויב, מתאים ואפייני לאמנות המודרנית. בית מרשים זה, המצוטט תכופות בספרים על תולדות הספרות האנגלית, נחשב ציון-דרך המטרים תיאורים היסטוריוסופיים מוּכּרים, המשובצים בשירי ו"ב ייטס ות"ס אליוט, ומבשר אותם.
אין זה שיר של "יום קטנות", כי אם שיר המהלך בגדולות, מבקש לחבוק זרועות עולם ולהקיף את מעמקי ההיסטוריה האנושית, מימות יוון העתיקה ועד לעת החדשה. מצד אחד, זהו שיר קדם-אקזיסטנציאליסטי המבכה את גורלו המר של האדם בחלד, ומבין שתחושת הריקנות והתוהו אינה ניתנת לריפוי או להכחשה. מן הצד האחר, השיר וכותבו בכל זאת תרים ללא הרף אחר דרכים ללוגו-תרפיה – למציאת משמעות כלשהי לסבל האנושי, הנובע מן "הוואקום הקיומי", ביודעם שעצם החיפוש אחר המשמעות של הסבל ואחר דרכים להקל עליו הוא הוא ייעודו האמִתי של האדם.
את שירו "חוף דובר" הִשהה מתיו ארנולד במגרה כשש-עשרה שנה תמימות, עד לפרסומו בקובץ New Poems בשנת 1867. המבקרים מתַרצים צעד תמוה זה במשבר האמונה שפקד את אנגליה הוויקטוריאנית בכלל, ואת מתיו ארנולד בפרט.
אך היאחזותם של המבקרים במשבר האמונה שפקד את המשורר ואת בני דורו כבתירוץ לפרסומו המאוחר אינו משכנע דיו.. דומני שאת התשובה לחידת פרסומו המאוחר של שיר זה צריך לחפש במקום אחר. את קצה החוט לפתרון התעלומה ניתן כמדומה למצוא בקשריו האמיצים של מתיו ארנולד עם ידידו הטוב ובן גילו, המשורר הוולשי ארתור יוּ קלאף Arthur Hugh Clough."
הקוראים מוזמנים לעקוב אחר חוט המחשבה הזה במאמר שבאתר.
זה התרגום של ד"ר זיוה שמיר:

דליה אפרת התחילה לכתוב שירים בגיל 10. לתרגום שירה אנגלית לעברית היא הגיעה בגיל 20. תרגומיה הראשונים היו של קטעים מתוך "שירת עצמי", "עלי עשב" מאת וולט ויטמן. מאז תרגמה משירי עשרות משוררים ומשוררות – אנגליים/אנגליות ואמריקאים/ אמריקאיות, גם אחדים משיריהם הנפלאים של פול ורלן ושל ארתור רמבו מצרפתית. שירים מקוריים ותרגומי שירה שלה פורסמו בכתבי עת ובמדורי ספרות של העיתונות היומית, דוגמת "מאזניים", "שבו", "עתון 77", "כרמל", "מעריב". עם האבל הכבד על טבח ה-7 לאוקטובר, ועם מלחמתו המתמשכת של צה"ל, דליה אפרת פרסמה בפייסבוק שירים מקוריים על כך.
התרגום של דליה אפרת ל-"חוף דובר" מופיע בבלוג השירה שלה:

אלי אשד, העורך הראשי, מצא באתר "פואטרנס – האינדקס לתרגומי שירה" קובץ PDF עם תרגומים של אריה סתיו, כולל קטע מהשיר "חוף דובר".
אריה סתיו הוא מתרגם רב-רב פעלים, אשר פרסם, בין יתר ספריו, את "שבעה שערי שירה: משוט פיוטי על פני תרבות המערב" – מפעל עצום של 3,709 עמודי שיר והערות, הכוללים 1,202 יצירות פרי עטם של 237 מחברים, שתורגמו לעברית מתשע שפות. משנתו הפיוטית ושיריו של מת'יו ארנולד נמצאים בשער שלישי, בעמודים 400 – 419, כאשר בעמוד 403 מופיע הבית האחרון של "חוף דובר".

מעניינת הקריקטורה משנת 1896, אותה מביא אריה סתיו בעמוד 401 של ספרו.
קיומם של עוד שלושה תרגומים של השיר, שיצאו בדפוס, מוזכר באתר "פואטרנס". אלי אשד מצא את הספרים בספריה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב, וצילם את הכריכה ואת התרגום.
התרגום של ראובן אבינועם הופיע באנתולוגיית "מבחר שירת אנגליה, כרך ב': הרומנטיקנים והויקטורינים", הוצאת מסדה, 1944

והנה "חוף דובר" בתרגום של ראובן אבינעם:

תרגום של יהושע כוכב, מופיע ב"פרחים ממדינות הים", כרך א', הוצאת אופיר, 1971.
"חוף דובר" בתרגום של יהושע כוכב:


ובתרגום של שמעון זנדבנק, ומתוך "אנתולוגיה אנגלית", ירושלים, שוקן, 1973.
"חוף דובר" בתרגום של זנדבנק:

הקורא מוזמן להשוות בין התרגומים, המכונסים כאן.
לסיום אביא את שיקולי התרגום של יואב סיון, בגוף ראשון, כפי שכתב לי בדוא"ל:
1. שילבתי שפה מקראית, בעיקר מסיפור המבול בפרשת נח בספר בראשית.
2. שאלתי משירה המפורסם של חנה סנש "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי"), ויש גם התייחסות ל"חופים" של נתן יהונתן.
3. את the Sea of Faith תרגמתי לאחר התלבטות כ"ים התמימות" ולא "ים האמונה", שלו יש קונוטציה דתית חזקה שאינה מועילה. יש שמפרשים את השיר כקינה של איש הרוח הוויקטוריאני השמרן ארנולד על אובדן האמונה הדתית בעולם, לי זה נראה פשטני ולא משכנע במיוחד.
4. ארנולד, מעריץ גמור של שייקספיר, בוודאי הכיר את המרכזיות של המצוק של דובר ב"המלך ליר". מחזה על אובדן התמימות. הסתפקתי ב"ים הייסורים" של המלט.
5. הייתי אומר, שיצא תחת ידי תרגום חופשי משהו, אולי אפילו גרסה "בעקבות" השיר. המוטיבציה שלי היא רעיונית, פואטית אבל לא תרגומית. פעלתי מתוך ההנחה שרוב הקוראים יוכלו להבין את המקור האנגלי, שכתוב בשפה נגישה. אני שמח, שגרסתי נכללת בזר התרגומים הזה.