ארווין קליין בסיפור הומוריסטי על בעייה עכשווית אקוטית מאוד.
המערכת
הכביש היה שומם. האישה הביטה בו ארוכות, והפטירה לעבר הגבר שהמתין אתה בתחנה לאוטובוס "כבר עשר דקות ואין זכר לאוטובוס".
הלה החליף את הישענותו מרגל אחת לשנייה וזמזם לעצמו שיר לכת.
"פעם, אני בטוחה שבזמנך, הרי אני משערת שאתה בארץ עוד מתקופת הפלמ"ח, הם היו יותר בסדר".
"כן", ענה הגבר, "אז לפחות היה אפשר לראות את האבק שהקימו על שבילי העפר מרחוק, או, המנוסים שבינינו היו שמים אוזנם על הקרקע ומאזינים לקול הגלגלים מרחוק. פעם זה היה אחרת", הוסיף הגבר בהסתייגות.
"אני יודעת שהמצב נעשה גרוע יותר, גם הזמן שלנו מאבד מערכו", אמרה האישה.
הגבר הביט עליה בבחינה והנהן בראשו בהסכמה, "זה לא מה שהיה פעם", אמר.
"אני בטוחה שיבואו בבת אחת שנים-שלושה אוטובוסים", הפטירה בעוקצנות, "זה נשאר כנראה מתקופת הפלמ"ח כשהיו עושים שיירות לאבטחה נגד הכנופיות הערביות".
"הם תמיד באים בזוגות", אמר הגבר בקול פסקני.
"הם באים בזוגות…", חזרה אחריו האישה בקול רומנטי, "בקרוב יעשו מיזוג בין הקואופרטיביים ויבואו ברביעיות, אחר כך בעשיריות ובמאות".
"ככה זה, מתרחבים, קונים עוד אוטובוסים ומוכרחים מפעם לפעם להזיז אותם כדי לשמור על המנוע", אמר הגבר והתרומם על קצות אצבעותיו.
"אתה רואה משהו באופק?", שאלה האישה.
"היה נדמה לי שאני רואה איזה מספר מרחוק, אבל זה בוודאי פאטה מורגנה".
"גם אותי המספרים האלה משגעים. לפעמים אני מחכה שעות בתחנה ועושה חישובים איזה מספר אוטובוס צריך להגיע: הקו שלי או מספר אחר".
"צריך ללמד בבתי ספר את מקצוע הסתברות בואם של אוטובוסים לפי מספרים רצים", אמר הגבר מהורהר, "נדמה לי שאינשטיין או מישהו פיתח פעם תורה מעניינת שאפשר להשתמש בה לצורך זה".
"זה לא עד כדי כך מסובך", התריסה האישה, "בדרך כלל אני עושה סקר בין המחכים בתחנה איזה אוטובוס כבר עבר ואיזה אחוז מהם מחכה לאוטובוס שאני צריכה…".
"נו, וזה עוזר?", שאל הגבר מלא תקווה.
"עוזר להעביר את הזמן…".
"אינני פחדן", אמר הגבר בהתרגשות ניכרת, "אך לפעמים יש לי את הסיוט הזה שאלף אוטובוסים מגיעים בבת אחת ואני נמלט על נפשי. לבסוף משיג אותי אחד מנהגי האוטובוסים ושודד ממני את דמי הנסיעה שהכנתי מראש…".
קול רעש מנוע נשמע מרחוק.
"אם זה יהיה הוא רק הפעם אלוהים", הפטירה האישה, "אני מבטיחה לא לנסוע עוד בשבת".
"השתגעת?!", התרעם הגבר, "הרי זה מה שהם רוצים, לכפות עליך כפייה דתית שלא תיסעי בשבת".
האוטובוס עצר בתחנה. הגבר עלה ואחריו האישה.
"פעמיים?", שאל הנהג.
"אה המ", הגבר הביט בו בתמיהה, אחר בחיוך הפנה את ראשו אחורה אל האישה, "הוא חושב שאנו זוג. סליחה, לא הצגתי את עצמי, שמי חיים".
"אוף, הנוסעים המבולבלים האלו, הם תמיד עולים בזוגות", הפטיר הנהג.
