אילן ברקוביץ' מזדהה ממלון המפונים עם שירו של גיורא פישר על הגוף ועל הבית.
המערכת
גוף ראשון, יחיד / גיורא פישר
שָׁנִים רַבּוֹת הָיִיתִי בַּעַל הַבַּיִת
שֶׁל הַגּוּף הַזֶּה.
לָאַחֲרוֹנָה, אֲנִי מְשַׁלֵּם לֹו שְׂכִירוּת.
לְעִתִּים, בַּלַּיְלָה
כְּשֶׁהָרְחוֹב הָרָאשִׁי שָׁקֵט
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ שׁוֹאֵל אֶת הַנְּשָׁמָה:
"מָה יִקְרֶה אִתָּךְ, כְּשֶׁתִּתְבַּקְּשִׁי לְפַנּוֹת".
השבוע הגיע אל בית מלון המפונים, שבו אני שוהה בצפון הישן של תל אביב, ספר שיריו החדש, החמישי, של המשורר גיורא פישר (יליד 1951, מושב אביגדור), "היה לי פעם נסיך" (2025, הוצאת עם עובד, עריכה ריקי דסקל, 86 עמודים). שמו של הספר רומז להיותו של פישר אָב שַׁכּוּל, שבנו, מרום פישר, חייל גולני, נפל ב-2002 בעת פעילות צה"ל בג'נין במבצע חומת מגן.
לספר חמישה שערים, והשיר שבחרתי לכאן מופיע בשער הרביעי שלו, הנושא את שם השיר, "גוף ראשון, יחיד" (עמ' 49). חלק משירי הספר מוכרים לי מפרסומים מוקדמים שלהם ברשתות החברתיות, כגון השירים "ערב שירה" (עמ' 45) ו"בנימין נתניהו" (עמ' 75), אבל את השיר שלפנינו לא הכרתי, ולמרות שאני משער שהוא נכתב על נסיבות אחרות מאלו שלי, אני מרשה לעצמי לעסוק בו כאן אפרופו נושא עשרות אלפי המפונים מבתיהם כתוצאה מנזקי מלחמת 12 הימים בין ישראל לבין איראן.
פישר המשורר, שהוא גם מורה לתנ"ך ורפתן בעברו, נכנס כאן בשיר לשדה המשמעויות הנדל"ני ומשתמש במטבעות לשון מעולמות הבנייה, ההשכרה, והשכירוּת, כגון בעל בית, תשלום השכירוּת, הרחוב הראשי השקט (אולי סמל סטטוס לשכונת מגורים ראויה), והצורך להתפנות (פינוי-בינוי), כשעליהן הוא מלביש את שדה המשמעות האנושי: הגוף והנשמה.
הדובר בשיר מתאר מצב שברירי שבו, לאחר שבמשך שנים רבות היה הוא בעל הבית של גופו, רוצה לומר צעיר ובעל און, כעת הוא משלם לו שכירוּת, רוצה לומר, נדרש לתחזק אותו אחרת ממה שהיה בצעירותו, ואולי אף לבצע בו תיקונים. לא במקרה הלילה, זמן המשוררים הרומנטיים, משמש למשורר כדי להמריא את שירו לגובה שמעל לבנייני הגוף: זה קורה כאשר הגוף שואל את הנשמה לגורלה בשעת הנעילה.
יש כאן הדהוד תרבותי יפה ליצירות ספרותיות עבריות מתקופת ימי הביניים כגון "מה לָךְ יחידה" לר' שלמה אבן גבירול, ו"שימו לב אל הנשמה" לר' שמעיה קוסון. המשורר פישר מדגיש את הצורך שנשים לב אל הנשמה ולא רק אל מה שעוטף אותה. אלו מילים שבתור משורר שפונה מביתו הפיזי, אני יכול להזדהות איתן, כי הבית הרוחני הוא דבר שלעתים העקירה ממנו אף חזקה מהמעקר החומרי.
