אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל מקיימת סדרה של שלושה אירועים תחת הכותרת "שירים המתכתבים עם שירי משוררים עברים". המשתתפים קוראים את שיריהם, בעוד השירים, איתם הם מתכתבים, מוקרנים על המסך.
האירועים נערכים באולם האגודה ברחוב לאונרדו דה וינצ'י 9 בתל אביב, בימי רביעי עוקבים – 2, 9, 16 ביולי 2025.
שני האירועים הראשונים כבר התקיימו.
האירוע הראשון בהנחייתו של ד"ר צדוק עלון:
והאירוע השני בהנחייתו של שוקי גוטמן:

האירוע השלישי מתוכנן ליום רביעי הקרוב, ה-16.7.2025.
בהנחיית צפריר יעקבסון פלד:
לסדרה הזאת דמיון רב לפרויקט "זוגות שירים מתכתבים", שמתנהל באתר "יקום תרבות" מתחילת 2025, במסגרתו מתפרסמים באתר שירים המתכתבים עם שירי משוררים, ללא הגבלה למשוררים עברים. הפוסטים גם כוללים מידע על שני המשוררים המתכתבים, והתייחסות לשירים המתפרסמים.
אביא כאן את דברי הפתיחה המלומדים של ד"ר צדוק עלון, הפילוסוף-משורר, לאירוע הראשון, שנערך ב-2.7.2025, בהנחייתו:
"מדוע יכתוב משורר שיר המתכתב עם שיר של משורר אחר? אני חושב כי ביסוד העניין עומדת תחושת ההזדהות: כשפוגשים שיר של משורר, המבטא תחושה שלנו, אמת פנימית שלנו, הדבר מעורר בנו תשוקה, קורת רוח, הכרת תודה על האחווה. אנחנו, בשיר המתכתב שנכתוב, למעשה אומרים תודה. תודה כללית – להוויה, ליקום, לעובדה שחווינו תחושת קיום, למשורר שבראש מעייניו היצירה הרוחנית.
כשפוגשים שיר של משורר, המפעים בנו תחושה, כי כך היו הדברים צריכים לקרות ולא אחרת, אנו מבקשים לזכות את הרבים בידיעה שגם לנו תחושה זהה. כשפוגשים שיר, שניכרת ממנו אמת והוא נטול יוהרה, כשפוגשים שיר אשר מילותיו מזקקות את המחשבה והן נוגעות באצילותה של המחשבה, מתעורר בנו צורך להתקרב לשיר.
כשפוגשים שיר של משורר, המצליח להאיר יסודות אוניברסליים באני הפרטיקולרי שלו, אנו נמשכים לאור הזה, ומנסים, דרך ההתכתבות עם השיר, לחלץ מתוך האני הפרטיקולרי שלנו יסודות אוניברסליים. אנו שמחים לגלות שיש עוד כמונו, סובייקטים, שמתייחסים לעולם ולזולת בתוכו, לא רק כאמצעי למימוש מאוויים, אלא גם כתכלית בפני עצמה, כי הרי אנו חיים בעולם מלא הוד ואף נשגב.
אנחנו שמחים להכיר במציאותם של אנשי רוח, אשר לא הניחו לרוחם להירפות, לא נכנעו לתחושת החלופיות ולניהיליזם, אלא מימשו את עצמם ביצירה אישית. הם סירבו להיכנע והם מחשיבים את עוז רוחם. הם נתנו ביטוי להיותם חיים ולא רק להיותם קיימים.
כאשר אנו כותבים שיר המתכתב עם שיר של משורר, אנחנו מעניקים ביטוי לרצוננו לממש את חירותנו באמצעות יוצרים אחרים, שגם הם שואפים לממש את האוטונומיה שלהם בחברתנו. כך נוצרת חזית אחת פואטית של הגנה ערכית על רוח האדם מפני סובייקטים תאבי שלטון, המבקשים להשליט עצמם על זולתם, והן מפני רפיון רוח ניהיליסטי.
בל נתפלא כי ההזדהות עם יוצרים, שיצירותיהם חורשות תלמים בנפשנו ופותחות בפנינו איזה אספקט של נצח, היא עזה, עד כי נכתוב שיר המתכתב עימם. ההיצמדות לאנשי רוח מעצימה את העובדה כי הרוח היא נשגבת".
צדוק עלון סיפר לי, שגם הוא כתב שיר מתכתב. השיר של יהודה עמיחי "בטרם" הביא אותו לכתוב את שירו "חוסר אונים הנהפך לעושר אונים". צדוק הוסיף כי מחמת שרצה להתמקד בהנחיה, הוא נמנע מלקרוא את שירו באירוע.
יש לנו הכבוד לפרסם כאן את זוג השירים המתכתבים – שיריהם של יהודה עמיחי ושל צדוק עלון.
שירו של יהודה עמיחי "בטרם":

שירו של צדוק עלון:

כולם מוזמנים לאירוע השלישי של אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל ב-16.7.2025.
הייתי באירוע הראשון באגודת הסופרים וכמובן אנחנו מקבלים שירים כאלו ב"יקום תרבות " לפרוייקט "שירים מתכתבים".
מצאתי ואני מוצא את זה כמטריד אם כי אולי לא מפתיע , שמספר המשוררים והמשוררות שמשוררים עכשויים מתכתבים איתם הוא מוגבל ביותר.
אלו הם : לאה גודלברג ,יונה וולך ,זלדה ,יהודה עמיחי ,ביאליק,נתן אלחרמן.דוד אבידן.
ומעט מאוד אחרים.
אברהם שלונסקי למשל שפעם נחשב למשורר העברי הבולט ביותר לא נמצא ברשימה הזאת.
גם לא מאיר ויזלטיר.
בהחלט לא אורי צבי גרינברג שהיה מצופה ממשוררי הקהילה הדתית יתכתבו איתו.
אבל בכלל לא.
חברי הקהילה הזאת מעדיפים את זלדה הצנועה שמנצחת את אורי צבי בנוק אאוט מבחינת המתעניינים המתכתבים עימה..
אני קורא למשוררים לגון את ההתכתבויות שלהם גם למשוררים ידועים פחות בעבר וגם למשוררי ההווה.
להתכתב למשל גם עם אילן ברקוביץ' משורר שפירסם כמה ספרי שירה יפים.
גם עם חגית בת אליעזר שפירסמה כמה וכמה ספרי שירה מוערכים ביותר.
עם צור ארליך ועם גיורא פישר, ועם רינה שני, ועם אחרים שאנו מביאים משירתם ב"יקום תרבות ".
לא להישאר רק עם אותם ואותן שישה- שבעה משוררים משוררות ידועים.
אלי שלום, ראשית – תודה לחגית על הרשימה.
המיזם של אגודת הסופרים, ובמקביל זה שלכם, הוא בהחלט מעניין – יישר כוחכם.
לדעתי, ההבחנה שלך טובה מאוד; מעוררת שאלה העובדה מדוע כל כך הרבה משוררים בחרו במספר כל כך מועט של משוררים ידועים איתם ביקשו להתכתב.
מי יודע, אולי בעתיד יכתבו משוררים שירים המתכתבים עם משוררים בני זמננו.
ייתכן גם שיש סיבה לתופעה זו, והיא נעוצה בכך שכנראה יש חשיבות לגיל בו מתוודעים ליצירתו של משורר עימו מתכתבים. אפשר שלהתוודעות של נפש רכה וצעירה לשיר מסוים יש חשיבות רבה. נראה לי, מראייה כללית של גיל המשתתפים, שרובם ככולם נחשפו בגיל צעיר, בעוד נפשם רכה, למשוררים עימם התכתבו.
אם זה כך — כי אז לבטח יש חשיבות עליונה ללימודי ספרות בגיל צעיר. אני מודאג ככולם משינויים המסלקים לימודי ספרות ורוח מתוכניות הלימודים.
דבריך מעוררים מחשבה — תודה1 ותודה שכיבדת את האירוע באגודה בנוכחותך.
צדוק
המשורר יוסף עוזר כותב בתגובה לרשימה זאת.
הַדִּבֵּר הָאֶחָד עֲשָׁרָה הוּא
לא תִּתְכַּתֵּב אֶלָּא עִם
מַה שֶׁהַלֵּב מְאַהֵב.
כְּרָכִים קָשִׁים וּכְחֻלִּים וּבוֹעֲרִים שֶׁל אוּרִי צְבִי
לא בְּאֹנֶס יָעִירוּ אֶת הָאַהֲבָה
וְהִנֵּה הָרָזִים וְהַדִּיאָטֵטִיִּים שֶׁל זֶלְדָּה
הֵם הַר הָהָר
הֲלֹא הֵם אֵשׁ
וְאוֹתִיּוֹת הַזָּהָב לִשְׁלוֹנְסְקִי
"מִי אֲשֶׁר יַדְלִיק הַמְּנוֹרָה בַּנֶּפֶשׁ, הוּא יִצֹּק הַשֶּׁמֶן לְאוֹרָהּ"
וְאָלֶכְּסַנְדֶּר פֶּן? וְאַבְרָהָם חַלְפִי? וְאָמִיר גִּלְבֹּעַ? וּבַת מִרְיָם
וְרָחֵל, רָחֵל, רָחֵל
הַשֵּׁמוֹת עַצְמָם אוֹמְרִים שִׁירָה.
זַךְ. רָטוֹשׁ. אֲבִידָן. וְרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת הָאֲבוּדִים רִיהַ"ל?
וּמִי זֶה יִשְׂרָאֵל נָגָ'ארָה?
בְּאֶרֶץ מַסְטֶרְשֵׁף וּמִשְׂחֲקֵי הַשֵּׁף
אֵיפֹה יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם גָּרָה?