איתן קלינסקי מתגעגע למשורר מסוגו של אלכסנדר פן האידיאולוג הנחוש, שהתנגד למלחמה.
המערכת
אלכסנדר פן חסר לי היום. בימים אלו, שרבים בחברה הישראלית העפילו לפסגות האופוריה של האשליה, חסרות לנו האמירות האמיצות של המשורר אלכסנדר פן, אמירות המתייצבות נגד דהירה מטורפת של חברה וממשלתה, המחבקות את המלחמה ומבקשות להמשיך לפרוס מרבדי דמים.
מצער וכואב שהחברה הישראלית לא אימצה את דרכו של קהלת בפרק ט' פסוק י"ח, "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב", ונכבשה בדרך הסגידה לכוח הצבאי, שאימץ בנימין נתניהו מספר במדבר פרק כ"ג פסוק כ"ד, "הֵן עַם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשֵּׁא, לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדָם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".
חסר הקול האמיץ, שיסיר את מרבדי הדמים, ויאמר לציבור בישראל אמירה אמיצה, המפלחת את אווירת האופוריה המקדשת את המלחמה זורעת המוות בעזה, באיראן, ובישראל:
גָּם כַּאֲשֶׁר אוֹהֵב אֶת עַמִּי
וְאֶת מוֹלָדְתִי אוֹהֵב אֲנִי –
אֶשָּׁאֵר אָדָם פָּשׁוּט,
וְלֹא אֶהֱרֹג לְמַעַן שְׁמוֹ שֶׁל שֵׁם…
לֹא אֶרְצַח
לֹא אֶצְעַק: יְחִי הַקְּרָב.
בימים שהסגידה לכוחנות קוברת חיים החולמים על חיים, חסר הקול שיקרע את הרקיע בצעקה – נגד!!! "לֹא בִּשִׁמְכֶם אֶקְדָּח אֶשְׁלֹף, לֹא בְּשֵׁם רַעַי אֶכְבֹּשׁ, לֹא בְּשֵׁם נָבִיא, מֶלֶך אוֹ אָלוּף – אֶת יָדִי אֶטְבֹּל שׁוּב וָשׁוּב".
במציאות חיינו חסרה זעקת השירה העברית מתוך אותו כאב של אלכסנדר פן, "כִּי כָּל רַעַם שֶׁל תּוֹתָח – קוֹרֵעַ אֶת אָזְְנִי וְכָל בֶּכִי שֶׁל אֵם – בּוֹכֶה בִּי". המניפסט שנכתב בשנות הארבעים על ידי אלכסנדר פן פונה לעם ישראל, ומבהיר שהוא אוהב את עמו, והביטוי היפה לאהבת העם מחייב לפעול – לא אהרוג בשמו. יתרה מזאת זועק ודומע המשורר אלכסנדר פן את מה שאנחנו חייבים לזעוק היום:
וְאִם בְּאֶחָד הַיָּמִים
יִכְפּוּ עַל כֻּלָּנוּ
מִלְחָמָה לֹא לָנוּ
תִּדְבְּקוּ אָח בְּאָח
וְכַוְּנוּ הַתּוֹתָח בִּדְמָמָה
אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה!
אלכסנדר פן ראה בשיר "נגד" את תעודת הזהות הפוליטית-חברתית שלו בשירה העברית. ואני רואה בשיר "נגד" קריאה, המחייבת היום כל אדם בחברה הישראלית לראות ברשפי האש של מטוסים וטילים, הקוטלים חיים, נתיבים שחובה לצאת נגד הסוללים אותם.
מצער שהחברה הישראלית מתמכרת לסגידה לכוח, ואינה מאמצת את דרכו של קהלת בפרק ט' פסוק ט"ז, "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה". את ארון הספרים היהודי ייצג נאמנה דווקא הקומוניסט אלכסנדר פן, וקולו חסר לי היום.
