ד"ר אלי אשד, יו"ר יקום תרבות, ממליץ

על הספר "מעבר לפוטין"

כריכת הספר "מעבר לפוטין" של איליה בודראיטסקיס
כריכת הספר "מעבר לפוטין" של איליה בודראיטסקיס


אני ממליץ מאוד על הספר, שקניתי במהלך שבוע הספר, מעבר לפוטין: אידיאולוגיה ופוליטיקה ברוסיה הפוסט-סובייטית מאת איליה בודראיטסקיס, בתרגומו של אלי למדן, שראה אור בשנת 2024 בהוצאת נמלה החיפאית.

בודראיטסקיס הוא היסטוריון וחוקר תיאוריה פוליטית, המעמיק בתולדות הרעיונות והאידיאולוגיות ברוסיה – לפני המשטר הקומוניסטי, במהלכו, ולאחריו.

הספר מורכב מקובץ מסות, שבמרכזן ניתוח מקיף של השמרנות הרוסית בת ימינו: כיצד הפכה מדינה שהייתה בעבר סמל למהפכנות קומוניסטית שמאלנית, למנהיגת הגוש הימני השמרני והנוצרי-אדוק של ימינו?

המסות מנסות להבין את פשר המהפך האידיאולוגי. כיצד סוכן הק.ג.ב לשעבר ולדימיר פוטין הפך לדמות דתית-משיחית, המנהיג מדינה שבמרכזה עומדת הכנסייה הפרבוסלבית, אותה כנסייה שנרדפה בתקופה הקומוניסטית. הדתות האחרות, על פי בודראיטסקיס, נסבלות רק ככורח, ומעמדן משני לחלוטין.

אחת המסות הבולטות ביותר עוסקת בשאלה האם הפוטיניזם הוא צורה חדשה של פשיזם? תשובתו של המחבר – חיובית ברובה.

לטענתו, משטרו הרודני של פוטין איננו המשך ישיר של הקומוניזם הסובייטי, אלא של הצאריזם – משטר הסמכותני שלפני מהפכת 1917 – הנשען על ברית הדוקה בין המדינה לבין הכנסייה הפרבוסלבית.

בודראיטסקיס עוקב אחר תהליך ההקצנה של פוטין – מסוכן ק.ג.ב שלמד את רזי החשיבה הקונספירטיבית, דרך שנותיו כסגן ראש עיריית סנקט פטרבורג, שם התחכך עם עולם הפשע המאורגן ולמד כיצד לגייסו למנגנון השלטון, ועד להפיכתו למנהיג עליון. עם הזמן, כך נטען, גיבש פוטין את דימויו העצמי כמשקם האימפריה הרוסית הצארית – ואף כמשיח חילוני (עמ' 340).

כיום, בשנת 2025, המשטר הפוטיניסטי הוא דיקטטורה אלימה, שקיומה תלוי בהמשך של מלחמות הרסניות. אנטי-אוניברסליסטי ברטוריקה שלו, נשלט בידי אליטות שמפעילות רציונליות עבריינית צינית, אדיש לחלוטין לרווחת העם.

לפי בודראיטסקיס, זהו משטר פשיסטי לכל דבר.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה "קרום" בתיאטרון גשר

ההצגה ״קרום״ בתיאטרון גשר
ההצגה ״קרום״ בתיאטרון גשר

תיאטרון גשר מציג את המחזה "קרום" של חנוך לוין. הצגת הבכורה נדחתה מתאריך ש"נפל" במלחמה עם איראן, והתקיימה ביום חמישי 10.7.2025 באולם "דוהל" בשכונת "התקווה", בו מתארח תיאטרון גשר בתקופת השיפוצים הנרחבים בבניין הבית שלו בשדרות ירושלים ביפו. זכיתי לראות את הצגת הבכורה עם הברכות של לנה קריינדלין, מנכ"לית תיאטרון גשר.

הצגה בוימה על ידי אלכסיי זולוטוביצקי, שחקן ומוזיקאי, שעלה לאחרונה לארץ. את העיבוד המוזיקלי ערך אבי בנימין, מלחין הבית של התיאטרון, שעשה מהמחזה כמעט אופרה עם תזמורת חיה על הבמה. ההפקה מתקיימת במלאת 25 שנים למותו של חנוך לוין ו-50 שנה מאז הצגת הבכורה של "קרום" בתיאטרון חיפה ב-29.12.1975.

קרום חוזר לעיר הולדתו לאחר כישלון בחו"ל, ומגלה מציאות חסרת תקווה, עולם של אנשים קטנים עם חלומות גדולים שלא התממשו, ואילו הבמאי הצעיר, שסיים לפני 10 שנים את הפקולטה לבימוי של האקדמיה הרוסית לאמנות התיאטרון, מגלה את אמנותו של חנוך לוין. כך הוא מצוטט בתוכנייה: "'קרום' הוא כנראה המחזה הישראלי הראשון שקראתי בחיי – מיד התאהבתי בטקסט הזה. הרגשתי שזה שילוב בין צ'כוב לפֵליני – גם עצוב וגם מצחיק, גם שירה וגם הומור. המחזה מספר גם על דמות מקומית, שחוזרת הביתה, והוא גם אוניברסלי לחלוטין, במיוחד בתקופה המוזרה והמורכבת, שבה נמצאת האנושות כולה".

מתוך ההצגה ״קרום״
מתוך ההצגה ״קרום״

ההפקה היא קרנבל פרוע של שחקנים רבים, הממלאים את הבמה של שלושה מפלסים בתנועה מתמדת, בשירה רועמת, מוזיקה חיה, ותרגילי אקרובטיקה, בליווי הקרנת קטע מ"טיטאניק".

מתוך ההצגה ״קרום״
מתוך ההצגה ״קרום״
הפוסט הקודםהמכניקה של האלוהות: סקירה על טרילוגיית "האל המכאני" של אורי כץ
הפוסט הבאפליטות מודרנית ברומא
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה חמישה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020); ״הרחבת המבט״ (2024). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

17 − 6 =