בימי הקיסר יוסטיניאנוס ואישתו תיאודורה: ימי יוסטיניאנוס – סיפור הקומיקס

גידי שינהולץ, יזם היי טק ישראלי, יצר רומאן גראפי יוצא דופן, למעשה יחיד במינו בקומיקס הישראלי, שעוסק בימי שלטונו של הקיסר הביזאנטי השנוי מאוד במחלוקת יוסטיניאנוס במאה השישית לאחר הספירה. בין השאר הרומן עוסק במחלוקות הקשות על אישיותו ושיטותיו של הקיסר.

המערכת

קניתי בשבוע הספר את אלבום הקומיקס ימי יוסטיניאנוס של גידי שינהולץ וקראתי אותו בעניין רב. אלבום קומיקס היסטורי כזה על דמות מההיסטוריה הכללית הוא נדיר מאוד בשפה העברית.

על יוסטיניאנוס ואשתו, שהם הקיסרים הידועים ביותר של האימפריה הרומאית המזרחית הביזנטית שהתקיימה למעלה מאלף שנה, הופיעו כמה וכמה רומנים היסטוריים, שחלקם גם תורגם לעברית, כמו "הרוזן בליזאריוס" של רוברט גרייבס. וגם נעשו על הזוג כמה וכמה סרטי קולנוע לאורך השנים.

הבולט בכל שחקני הקולנוע שגילמו את יוסטיניאנוס היה שחקן והבמאי המפורסם אורסון וולס שהתעניין מאוד בחיי יוסטיניאנוס, ואף חשב במשך שנים ליצור עליו סרט בעצמו, פרוייקט שמעולם לא בוצע. וולס הופיע בתור הקיסר בסרט גרמני-רומני ענק שבגירסתו המלאה הוא באורך כמעט ארבע שעות.

הספר "ימי יוסטיניאנוס" (הוצאה עצמית, 2024) הוא אלבום של 99 עמודים, קומיקס היסטורי על ימי הקיסר הביזנטי מהמאה השישית לאחר הספירה, ומציג אותו מזויות היסטוריות שונות, כפי שהציגו אותו ההיסטוריונים הביזנטיים של התקופה – פרוקופיוס, יוחנן איש אאפסוטס, יוחנן איש מלאלאס. ההיסטוריונים העתיקים מופיעים כדמויות מצויירות בספר, כביכול הם מעבירים סמינר על תקופת יוסטיניאנוס, הם דווקא, ולא ההיסטוריונים העכשוויים שמתבססים עליהם.

אין בספר אירועים בדיוניים. כל המתואר, גם אם הוא נראה מוזר ביותר, מבוסס על דבריהם של ההיסטוריונים הקדומים.

פרקי הספר

פרק 1: מבוא – בפרק זה מציג המנחה את שלושת ההיסטוריונים שאיתם הסמינר מועבר.

לאחר מכן ממקם האלבום על הציר ההיסטורי את האימפריה הביזנטית. החל מתקופת האימפריה הרומית, נפילתה, אירועים חשובים בתקופת קיומה, ועד לכיבוש קונסטנטינופול על ידי התורכים בשנת 1453 עת חדלה מלהתקיים.

בפרק זה גם ניתן מבוא כללי לשנים הראשונות של הנצרות, שנים בהן התגבשה והיתה לה משמעות רבה והשפעה על אירועים באותה עת. ולסיום ניתן שוב ציר זמן לגבי תקופת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס על מנת להקל על הקורא בהתמצאות לגבי המאורעות שיוצגו בהמשך.

פרק 2: מרידת ניקה – בפרק מוצגות שנות שלטונו הראשונות של יוסטיניאנוס והאתגרים שעמדו בפניו כמו קופת מדינה ריקה, שינוי שיטת המיסוי, רפורמה משפטית (קודקס יוסטיניאנוס), מרידת ניקה, ודיכוי האופוזיציה לקיסר.

פרק 3: תקופת הענן האפל – שנה וחצי של חשיכה יחסית ושינויי אקלים שהשפיעו על חיי האנשים סביב אגן הים התיכון ואירופה ולכן גם על אירועי התקופה.

פרק 4: מגפת הדבר  – המגפה קטלה כשליש מהאוכלוסייה, לפחות במקומות בהם היה תיעוד. באופן מפתיע ההתמודדות עם המגפה וחוסר הידע, כולל הפחד שהטילה עקב ריבוי המתים וההתפשטות המהירה, מזכירים במידה רבה את שקרה 1500 שנה אחרי כן, עם פרוץ מגפת הקורונה. וזאת למרות פערי הידע, התקדמות המדע והרפואה במידה שאינה ברת השוואה.

פרק 5: על המלחמות – פרק זה מסופר על ידי בליזריוס, אחד המפקדים הנערצים של הצבא הביזנטי תוך מעבר על תחנות חייו.

פרק 6 – הוא פרק סיכום הסמינריון. במושב זה עונה המנחה על השאלה מיהו באמת יוסטיניאנוס – אדם נאור, סובלני, ורחב אופקים, או שליט אכזר, בעל אופי חלש, שהתמקד בעיקר בביצור שלטונו והאדרת שמו. במקביל עולה שאלה מהותית הרבה יותר – מהו התוקף של העדות ההיסטורית. נושא שרלוונטי יותר מתמיד בימינו אנו.

חלק שלא מופיע, וחבל, הוא סיפור חייה המדהים של הקיסרית תיאודורה, שהחלה את חייה כאשת קרקס וסיימה את חייה כשליטה כל יכולה.

חבל מאוד שהקומיקס לא עוסק גם בכך.

הקומיקס דן בין השאר בשאלה עד כמה אפשר לסמוך על עדויותיהם של ההיסטוריונים הביזנטיים?

וכאשר אני קורא בספר אני שואל את עצמי ואולי גם שינהולץ חשב על כך בעת הכתיבה: "אם מישהו יצור אלבום קומיקס כזה על מנהיג ישראל העכשווי ויביא כמה היסטוריונים שכל אחד מהם יעסוק בו, עד כמה אפשר יהי הלסמוך על עדויותיהם?"

שאלה גדולה שאין עליה ממש תשובה.

התפיסה של הימין והביביסטים, ערוץ 14 וכו', היא שאי אפשר לסמוך על אף אחד. כולם משקרים כל הזמן.

אני חושב שאכן באופן עקרוני אי אפשר לסמוך על שום דבר ממה שהם אומרים, כי הם מעידים על עצמם. אבל אני מאמין שכן אפשר לסמוך על אנשים אחרי בדיקה יסודית של דבריהם. ושוב, על אנשים שטוענים בתוקף ש"כולם משקרים כל הזמן" אפשר לסמוך הרבה פחות מאשר על מי שטוענים שישנה אמת, אם כי אי אפשר להגיע אל כולה.

להלן ראיון עם גידי שינהולץ כותב הספר

אלי: זהו הספר הראשון שפירסמת? מה גרם לך, יזם היי טק, להתעניין כל כך בהיסטוריה ובהיסטוריגורפיה עד שכתבת על כך אלבום קומיקס שלם?

גידי שינהולץ: אני מגיע מתחום ההיי-טק. החברה אותה הקמתי עם שותף, פגסוס טכנולוגיות, פיתחה עט דיגיטלי נמכרה לחברה סינית איפאנג טכנולוגיות בשנת 2010. למרות שהמשכנו ללוות את חברת האם הסינית כמרכז פיתוח בישראל זה היה הזמן לנסות ולהגשים חלק מחלומות העבר. היסטוריה מאז ומתמיד ריתקה אותי ועניינה אותי. קריאת ספרי היסטוריה נראתה לי לא מספקת "ודגדג" לי להתמקצע מעט יותר בתחום זה. וכך הגעתי לאוניברסיטת תל אביב. אחרי השלמות של מספר מקצועות לתואר הראשון התחלתי את הלימודים לתואר השני, תוך התמקדות בשני תחומים: האימפריה הביזנטית בימי הביניים המוקדמים, והמאבק התיאולוגי היהודי-נוצרי לאורך כל ימי הביניים.

אלי: ממה גרם לך להתעניין בתקופת יוסטיניאנוס ובו עצמו? למה דווקא כקומיקס ולא כספר פרוזה רגיל?

גידי: כשסיימתי את לימודי התואר השני בחוג להיסטוריה (אוניברסיטת תל אביב) תכננתי להמשיך ללימודי דוקטורט ואף התחלתי לגבש רעיון למחקר, חומרים וכולי. כעבור זמן מה הבנתי שעם אורח החיים שלי לא אוכל להקדיש את הזמן הדרוש (ברצף) לעבודת מחקר רצינית. יחד עם זאת הרצון לחקור, להתעמק, ולכתוב עבודה מסוימת עדיין בער בי.

נוספו לזה שיחות לא מעטות שהיו לי עם מספר מרצים בחוג להיסטוריה לגבי מצב הלימודים ההומניים בכלל ובחוג להיסטוריה בפרט. מזה מספר שנים היתה ירידה מתמשכת של מספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים הומניים. זכורה לי שיחה עם אחד המרצים, שהעביר סמינריון בו השתתף סטודנט אחד. הוא סיפר על זה בנימה עליזה-חמוצה.

ולמה אני מספר את זה? כי המחשבה על איך להנגיש "היסטוריה" לבני נוער, כיצד להקליל את הסיפור ההיסטורי, כיצד להעביר עובדות, תאריכים, מאורעות, בצורה יותר פופולרית שאולי תיצור אהבה וסקרנות לנושא רחב זה – כל אלה הובילו אותי למחשבה שאולי קומיקס, או בלשון אחרת רומן גרפי,יעשו את העבודה.

מאז ומתמיד אהבתי חוברות קומיקס. לאו דווקא גיבורי העל, אלא קומיקס מסוג טינטין, שפותח בפני הקורא עולמות אחרים דרך עלילה בלשית או הרפתקאות.

מכאן הדרך לכתיבת רומן גרפי שיתייחס לתקופה מסוימת בהיסטוריה הדרך היתה קצרה.

הרעיון היה להתבסס על חומר אקדמי שמועבר במסגרת סמינריונים באוניברסיטה, אבל בצורה קלילה יותר, תוך שילוב דיאלוגים וטקסטים שהינם פיקשן כמובן. לכן בחרתי מסגרת לספר שהינה סמינר המועבר באוניברסיטה כלשהי, כאשר המנחה הוא מרצה בן דמותו של אחד המרצים שלימדו אותי, ואיתו על הבמה עוד שלושה היסטוריונים בני המאה השישית. כולם היסטוריונים ידועים שכתביהם נשתמרו ואשר אני מצטט מהם לא מעט טקסטים (ולא רק מהם).

מאחר וחלק "מההתמחות" שלי במסגרת לימודי MA בחוג להיסטוריה היתה בנושא ימי הביניים המוקדמים והקיסרות הביזנטית החלטתי להתמקד בה. מגפת הקורונה שבאה לחיינו בתחילת 2020 הזכירה במובנים רבים את מגפת הדבר שפרצה בשנת 541 בתקופת שלטונו של יוסטיניאנוס – והיוותה בין השאר טריגר להתמקד בתקופת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס (527-565). מה גם שבעוד שרובנו מכירים (יחסית) את ההיסטוריה של הקיסרות הרומית הרי שהידע בנושא הקיסרות הביזנטית (שהיתה קיימת כ- 1000 שנה) הינו מועט.

תקופת שלטונו של יוסטיניאנוס היתה תקופה סוערת, שלוותה במלחמות בלתי פוסקות, תבוסות, אך גם ניצחונות מזהירים וכיבושי שטחים, כולל חלקים גדולים משטחה של האימפריה הרומית המערבית שחדלה מלהתקיים בשנת 476. מגפה גדולה, כאמור, תיאודורה אשתו שהיתה דומיננטית (בלשון המעטה), התקוממות כנגד הקיסר, חיסול האופוזיציה, שינויי חוקה, ועוד.

אלי: באיזה מובן הספר הוא אקדמי או סמי-אקדמי?

גידי: הייתי אומר שהספר הוא סמי-אקדמי. הקורא במובן מסוים עוקב אחרי סמינר על תקופת יוסטיניאנוס המועבר באוניברסיטה.

חלק גדול מהטקסטים לקוח מתוך מקורות ראשוניים של היסטוריונים שכתבו על התקופה. היסטוריונים כמו פרוקופיוס איש קיסריה, יוחנן מלאלאס, יוחנן איש אפסוס, מרקלינוס קומס ואחרים.

כמובן כל הדמויות המוזכרות בספר הינן דמויות שחיו בתקופה ומתועדות. יוסטיניאנוס, אשתו תיאודורה, המצביא בליזריוס, נארסס יועץ הקיסר, יוחנן איש קפדוקיה (האחראי על המיסוי), ואחרים.

בפרק "על המלחמות" בחרתי שלושה קרבות בעלי אופי שונה, שהיו חלק ממסע הכיבוש במערב, אותן תיארתי בפרוט כולל מפות.

את הספר מלוות הערות שוליים כיאה לספר אקדמי.

התלבטתי לגבי ביבליוגרפיה והחלטתי לא להוסיף חלק זה.

אלי: ומדוע בחרת דווקא ביוסטיניאנוס ותקופתו?

גידי: זאת שאלה מצוינת. שהרי היו תקופות מרתקות אחרות לאורך ההיסטוריה של האימפריה הביזנטית, למשל המאה השביעית עם עליית האיסלם, או תקופת מסעי הצלב שבה לקונסטנטינופול היה תפקיד חשוב.

בחרתי ביוסטיניאנוס כי ישנה הסכמה רחבה לגבי דמותו. קיסר נאור, בעל חזון, קיסר שייצב את האימפריה, עשה מהפכה במבנה הביורוקרטי, העשיר את קופתה, הפסיק את המלחמות הבלתי נגמרות עם האויב במזרח, האימפריה הפרסית, כאשר כרת איתה את ברית "השלום הניצחי" (שלום המלווה בהעברת מזוודות זהב מידי שנה), כבש את המערב והחזיר את האימפריה לגדולתה בפעם האחרונה, ביצע רפורמה חוקתית והוציא לאור את קובץ החוקים, קודקס יוסטיניאנוס, שמשמש בסיס גם היום במספר מדינות במערב, בנה מבנים ארכיטקטוניים יוצאי דופן, הגיה סופיה למשל, ועוד.

מצד שני ישנן עדויות לא מרובות על אופיו ואישיותו שאינן מחמיאות. שליט אכזר, המתרכז בהאדרת שמו, ביצור שלטונו בכל מחיר, מניפולטור הנשלט על ידי אשתו, וכו'.

הספר דן בעצם בשאלה מי היה באמת יוסטיניאנוס תוך תיאור מהלך חייו והאירועים המרכזיים בתקופתו.

כדאי לזכור שהיסטוריונים בני התקופה נזהרו במה שכתבו מאחר וידעו כי יבולע להם. הדוגמא המאלפת ביותר היא כתביו של פרוקופיוס איש קיסריה, שהנציח במספר ספרים את מסעות המלחמה של יוסטיניאנוס, וכן כתב ספר על מפעלות הבניה שלו. בספרים אלה יוסטיניאנוס תואר בצורה החיובית ביותר האפשרית. מצד שני, בספר פרי עטו שהתגלה במרתפי הוותיקן במאה השש עשרה, "ההיסטוריה הסודית" או בשמו המקורי "אנקדוטה", מתאר פרוקופיוס את יוסטיניאנוס ואשתו בצורה שלילית העומדת בסתירה מוחלטת לספריו הקודמים. ניתן להבין מדוע פרוקופיוס כתב או למעשה פרסם את הספר רק לאחר מות יוסטיניאנוס.

ולכן מהימנות העדות ההיסטורית הינה שאלה שכל היסטוריון חייב לשאול ועומדת בבסיס ספר זה גם כן.

אלי: למי מיועד הספר?

גידי: הספר מיועד לחובבי קומיקס (נמצא על מדפי הקומיקס כמובן), וכמו כן למי שחובב היסטוריה וספרי מחקר מעמיקים הינם מפורטים מדי מבחינתו. אני נזכר בפרופסור מיכאל הרסגור וספריו וההסכתים שלו – כך גורמים לאנשים להתעניין ולאהוב היסטוריה. סיפור היסטורי הנצמד לעובדות אך מוגש בצורה פופולרית (ומאויירת) אמור להיות המפתח לכך. ואני מקווה שאני לא טועה 😊

אלי: הספר מורכב מכמה חלקים העוסקים באירועים שונים בחיי יוסטיניאנוס ומחולקים בעלילה למושבים שונים בכנס. למה דווקא כך?

גידי: כדי להפוך את הספר לספר עלילתי אך יחד עם זאת לימודי היה חשוב לחלק אותו לפרקים המתקדמים בסדר כרונולוגי-הגיוני, אך להקדים עם מבוא שיתן רקע לתקופה ופרק סיום לסיכום הנושא

אלי: איך בחרת את שני האמנים? היו לך מועמדים נוספים בפרויקט הזה שלא נבחרו בסוף?

גידי: אחרי שגיבשתי את מבנה הספר החלטתי לחפש מאייר. החיפוש היה לא פשוט. למזלי, הבן הצעיר שלי סיים שנה לפני כן את אוניברסיטת SCAD לאומנויות (Savannah College of Arts and Sesign) בג'ורג'יה, בארצות הברית. הוא הציג בפני חבר שלו מפרו שהיה צייר מוכשר. הבחור, חואקין מורטילו, שלח לי כמה דפים להתרשמות. ציוריו היו יוצאי דופן באיכותם. מעבר לכך הסתבר שחואקין בין השאר למד מספר קורסים בנושא קומיקס.

התחלתי לעבוד איתו על פרק 5 – "על המלחמות".

בשלב מאוחר זה למדתי שכתיבת ספר שונה במהות מכתיבת קומיקס. היה צורך לכתוב למעשה תסריט, ומאחר וזה קומיקס גם STORY BOARD, לאחר מכן לארגן ולחשב את אורך הטקסטים על מנת שיתאימו לדף, ולבסוף לטפל בחלוקת העמודים. כל אלה שונים במהות מכתיבת פרוזה לספר רגיל. את כל אלה למדתי תוך כדי תנועה.

בנוסף, מאחר וחואקין ידע רק אנגלית, היה צורך לתרגם את הטקסט לאנגלית, לתאר את מה צריך להיות בכל משבצת, אווירה, וכולי.

העבודה היתה מאתגרת.

חואקין צייר להפליא. יתרה מכך, הוא צייר אנלוגית על דף עם עפרון, ולא באופן דיגטלי על טאבלט. לאחר מכן סרק והעביר לי. כלומר היה צורך לצייר כל דמות, פנים, ורקע, בכל פעם מההתחלה – וגם בזה גדולתו וכשרונו באו לידי ביטוי.

ומדוע החלפתי אותו?

העבודה איתו היתה יסודית ומתגמלת. אבל הוא עבד לאט מאד. את פרק 5 סיים בכתשעה חודשים. הבנתי שבקצב הזה אסיים את הספר בתוך 4-5 שנים. ולכן החלטתי, החלטה לא פשוטה, לתת את שאר הפרקים למאייר אחר. היה ברור, וחברים הזהירו אותי, שהדבר עלול להיות בעייתי בגלל שינוי סגנון, שוני בדמויות, ובעיות אחרות שהציפו בפני.

הפעם ניסיתי למצוא מאייר בארץ. פרסמתי מודעה במספר קבוצות ופנו אלי מספר עשרות של מאיירים וקומיקסאים. רובם מצוינים. פגשתי כחמישה ובחרתי ביורי ספרנסקי אותו פגשתי בביתו בקרית ים. הוא אמנם לא ידע עברית אך העבודות שלו שהראה לי, והמקצועיות ממנה התרשמתי, שיכנעו אותי לעבוד איתו.

יורי עבד עם טאבלט (WACOM) באופן דיגיטלי, והעבודה האיכותית שיצאה תחת ידיו ממש "טסה". בתוך חצי שנה סיימנו את כל חמשת הפרקים האחרים, תוך שהוא מקפיד על אחידות עם דמויות והסגנון שהיו כבר קיימים בפרק 5. יורי הוא אמן בנפשו ומקצוען.

אם אכתוב רומן גרפי נוסף אעשה את זה איתו.

אלי: אתה מתכנן פרויקט נוסף מסוג זה?

גידי: כנראה שכן. ישנם נושאים רבים שניתנים להעברה למדיה של רומן גרפי. נושאים שלא מוכרים מספיק ויחד עם זאת מעניינים, וחלקם גם נוגעים ישירות להיסטוריה שלנו הישראלים והיהודים. בכל מקרה התחלתי כבר את המחקר הראשוני במספר נושאים. כשאני מביט על פרויקט הספר "ימי יוסטיניאנוס" שארך למעלה מארבע שנים, ברור לי שכל ספר אחר בסגנון זה יארך זמן דומה. אז לאט לאט.

אלי: היו ציורי עטיפה שצוירו ולא פורסמו לבסוף?

גידי: לא היו. הרעיון של העטיפה היה רקע כללי של קונסטנטינופול, וקלף ועליו דמות "מוארת" של יוסטיניאנוס כשליט נאור וחיובי, ודמות "דמונית" הפוכה של יוסטיניאנוס האכזר על קלף. שהרי זה עומד בבסיס הספר.

סיפור נחמד הקשור לעיצוב העטיפה, אותה עיצב דוד אורן, בנו של אלי אורן שהפיק את הספר: ברקע העטיפה נמצאת העיר קונסטנטינופול ובמרכזה כנסיית ההגיה סופיה. כיום זהו מסגד ויש בארבע פינותיו מינרטים. אלה הופיעו בגרסה הראשונה של עטיפה. לבקשתי ולמען הדיוק ההיסטורי המעצב הסיר אותם.

עד כאן גידי שינהולץ.

סיכום

האם ניתן למצוא רלוונטיות להיסטוריה של המאה הששית לקורה היום?

באופן מפתיע האירועים במהלך שנות שלטונו של יוסטיניאנוס נראים לקורא הזה כמקבילים בצורה מפתיעה למה שקורה בארצנו בחמש השנים האחרונות כולל הדמויות המובילות. סיפורו של קיסר מוכשר ביותר שמארגן היטב את הקיסרות שלו, אך חשדן ביותר בכל מי שלא נראה לו כנאמן לו באופן מוחלט. שמעדיף לידו אנשים מושחתים על פני אנשים ישרים כי לדעתו קל יותר לשלוט באנשים כאלו. שנעזר באישתו שלמעשה שולטת בו. שהביא לבסוף לתבוסתה של ארצו במלחמה מתארכת ומיותרת כתוצאה מחשדנותו החולנית באנשיו.

האם ההיסטוריה חוזרת? האם ניתן ללמוד מזה משהו? שאלה גדולה. אך לפחות במבט שטחי נראה שיש "סיפורים מקבילים" רבים בהיסטוריה.

קיראו גם

סיפורה של קיסרית: תסכית מאת אהרון מגד על חיי הקיסרית תיאודורה

ההיסטוריה הסודית של תיאודורה – על אישתו של יוסטיניאנוס

דף הפייסבוק של גידי שינהולץ