שולמית הלוי בשיר על נושא עכשווי מאוד, שובו של חטוף.
שוב נראה שהעסקה שכולנו כבר חשבנו שעומדת להתממש, נכשלה, ולמרבה הבושה והצער איננו יכולים להיות בטוחים שבאשמת האויב.
המערכת

שולמית חוה הלוי
הָיְתָה רְנָנָה שֶׁכָּזוֹ
בָּאָרֶץ וּבְאַרְצוֹת הַבְּרִית
וּבַחֲצִי הָעוֹלָם בִּגְלָלָם
הִנֵּה הוּא חוֹזֵר
דְּגָלִים מוּנָפִים
כָּל הַתָּכְנִיּוֹת עוֹסְקוֹת
רַק בָּזֶה
מֵהַבֹּקֶר וְעַד שֶׁהוּא
חוֹזֵר
וְשָׁרִים לְהוֹרָיו בַּמָּטוֹס
וְהַלֵּב מָלֵא בִּדְמָעוֹת
שֶׁל שִׂמְחָה כִּי
עִדָּן אֲשֶׁר שְׁמוֹ
כְּשֵׁם בְּנִי מַגִּיעַ
עוֹד מְעַט
עוֹד שָׁעָה
הִנֵּה הוּא בָּא
לִבִּי גַּם הוּא רוֹנֵן
אֲבָל בְּתוֹךְ כָּל הַשִּׂמְחָה
מְהַרְהֶרֶת בָּעִדָּן שֶׁלִּי
זוֹכֶרֶת אֶת הַזַּעֲזוּעַ
וְהַבְּחִילָה הַנּוֹרָאָה
שֶׁתָּקְפָה אוֹתִי עֵת
עָלָה עַל מָסַךְ הַטֵּלֵוִיזְיָה
תִּיק שֶׁל תְּפִלִּין עִם הַשֵּׁם
עִדָּן רָקוּם עָלָיו לְיַד
הַמַּסּוֹקִים הַשְּׂרוּפִים
וְשָׁבָה וּמוֹדָה שֶׁלֹּא הָיָה
בֵּין הַלְּכוּדִים
לֹא שָׁם וְלֹא כָּאן
שֶׁלֹּא שָׁבוּ שְׁנֵי
עִדָּנִים עִם
דַּרְכּוֹנִים כְּפוּלִים
וְכִי חָנָן אוֹתוֹ הָאֵל
וְהוֹתִירוֹ הַרְחֵק
מִכָּל הַסֵּבֶל
מִכָּל הַדְּבָרִים
הַנּוֹרָאִים
שֶׁעָבְרוּ וְעוֹד
עוֹבְרִים עַל אַחֵינוּ
הַחֲטוּפִים.