מאז שנת 2011 נוצרה בעיר נתניה מסורת של מופע שנתי לכבוד השפה העברית, "מילה שלי – שמים את השפה העברית על המפה". המופע מתקיים ביזמתן ובהפקתן של תושבות נתניה הד"ר לחינוך מירי דֶּבִּי-קריצלר, שהיא מפיקה, מוציאה לאור, ועוסקת בכתיבה יצירתית, והפרופסור למדעי המחשב אביבית לוי, שהיא גם משוררת ומלחינה – שתיהן חברות אגודת הסופרות והסופרים העברים – בשיתוף עמותת היכל התרבות העירוני.
יוזמות הערב והמפיקות רואות חשיבות רבה במיצוב העיר נתניה כאחת הערים המרכזיות בארץ בתחום התרבות, ומבקשות להדגיש זאת בדרך זו.
המופעים הם תמהיל מרתק של הרצאות חווייתיות, מתובלות בהומור, בנושא הנבחר, בהקשר לשפה העברית, וקטעי מוזיקה בביצועם של הרכבים יצירתיים. המופעים התקיימו מידי שנה בסוף חודש פברואר, למעט שנת 2021, בשל מגפת הקורונה. מאז שנת 2014 מנחה את האירועים קריין הרדיו והטלוויזיה דן כנר בקולו הרדיופוני הערב, ובקטעי קישור מרחיבי דעת.
אספר כאן על המופעים בשנים 2023 ו-2025, בהם נכחתי.
ב-23 בפברואר 2023 התקיים האירוע ה-12 של "מילה שלי" בנושא "עברית ירוקה – קיימות ואיכות סביבה".
הכרזה היפה עוצבה ע"י תוכנת בינה מלאכותית, AI.
פתח את המופע ההרכב המוזיקלי "ארבעתנו", בניהולה של רֵעוּת יְהוּדָאִי, בעיבוד-מיזוג קצבי שעשתה ל-3 שירי זמר ידועים "רוֹאִים רָחוֹק, רוֹאִים שָׁקוּף", "אַתָּה לִי אֶרֶץ", ו-"שׁוּבִי לַיָּם". השירים מחברים בין אדם לטבע, ובכך הולמים את נושא המופע. לאחר הפתיחה המוזיקלית התוססת דן כנר ניצב בעמדת המנחה, והציג את יעודה של הסדרה "מילה שלי": להעמיק את המודעות לדקויות השפה העברית לחידושיה; להקשיב לצליליה; להתרשם מיופייה.
במעבר לדוברת הראשונה,סיפר דן כנר על ספרו החדש, "דבריהם האחרונים", שיצא לאור אך שבוע לפני האירוע, והמביא את המילים האחרונות של אישים מפורסמים על ערש מותם, עם רקע היסטורי על כל אחד מהם, והזכיר את חוקר הציפורים האמריקני ממוצא סקוטי, אלכסנדר וילסון, משורר וחוקר טבע, שנחשב לאבי הצפרות האמריקנית.
הדבר מתקשר לעדנה גורני, סופרת, משוררת, אקולוגית, חוקרת של ציפורים, סביבה, ומגדר, שדיברה בנושא "כתיבת טבע".
מדבריה המלומדים של ד"ר עדנה גורני: "בדרך כלל הספרות מעמידה במרכזה את האדם, המשתמש בטבע לפי צרכיו. לאחרונה, גם בעברית, מתחילה להיווצר מסורת של כתיבה על הטבע כישות בעלת זכויות ומשמעות משל עצמה, ללא קשר לתועלת שהיא מביאה לאדם. ספרות זאת נכתבת מתוך פליאה, עם הבעת חמלה ואמפתיה כלפי חיות וצמחים, עם מודעות להרס הסביבתי הנגרם ע"י האדם".
בתור דוגמאות של המגמות החדשות האלה עדנה גורני הביאה שירים עבריים של הזמן האחרון. אצטט כאן מתוך השירים.
טוביה ריבנר ב-"גלוי עין וחבוי לב" משנת 2019: "נִפְנוּף כַּנְפֵי פַּרְפַּר בִּדְרוֹם אָמֵרִיקָה עָלוּל לִגְרֹם רַעַשׁ בְּשֵׁבֶר הַסּוּרִי אַפְרִיקָאִי. / סִימָנִים רִאשׁוֹנִים הֻרְגְּשׁוּ בִּסְבִיבוֹת טְבֶרְיָה. / הָאִי שֶׁצָּמַח בַּכִּנֶּרֶת גָּדֵל, פְּנֵי הַמַּיִם יוֹרְדִים./ בְּקָנָדָה וּבְקָלִיפוֹרְנִיָּה סוּפוֹת עֲנָּק שֶׁל אֵשׁ./…/ הַקַּרְחוֹנִים נְמַסִּים בְּכָל מָקוֹם. שִׁטְפוֹנוֹת, שִׁטְפוֹנוֹת, שִׁטְפוֹנוֹת".
שז ב"והילדה גרה באוהל" משנת 2005: "וְהַיַלְדָּה גָּרָּה בְאֹהֶל/ עַל שְפַת הַנַחַל הַמְזֹהָּם אֵיפֹה שֶ/ מַשְלִיכִים אֶת הָּאַשְפָּה כָּל בֹקֶר וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֶהֶחֱיָּנוּ/ וְלאֹ הִגִיעָּנוּ לַמָּקוֹם הַזֶה כִי אֲנַחְנוּ טוֹבִים יוֹתֵר מֵהַיַלְדָּה וַאֲנַחְנוּ/ כְשֶאֲנַחְנוּ נִכְנָּסִים לַבַנְק אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים יָּשָּר לָּאֶשְנָּב שֶל הַוִי.אַי.פִי".
אלכס בן-ארי משנת 2015: "בֵּית הַקָּפֶה הִתְרוֹקֵּן:/ בֵּין צַלָּחוֹת/ שִמְחַת דְרוֹרִים".
מתוך השיר "תה עשבים" מאת סבינה מסג, חלוצת סוגת האקו-פואטיקה בישראל, שהופיעה בהמשך האירוע: "… וְיָּכֹלְתִּי לָשֶׁבֶת חָָפְשִׁי/ בָּאֶמְצַע רָחֲבָּה מֵאֶבֶן בְּהִירָה
לַמְרוֹת שֶׁהָעוֹלָּם נִשְׁאַר גֶּשֶׁרצָר/ וְחָּלַטְתִּי לִי תֵּה/ עֲשָׂבִים".
הנה השיר "ערב בשמורת החולה" מאת עדנה גורני מתוך "גרר ועילוי" משנת 2014:
פעיל הסביבה, העיתונאי והסטיריקן רמי לבני הודה בפתח דבריו לדן כנר, המנחה, על ההקדמה להרצאתו וציין את החשיבות הגדולה של הכנס.
בהרצאתו שילב לבני בצורה טבעית בין נושאי המופע – איכות סביבה והשפה העברית. הוא שיתף את הקהל ב"לקסיקון הסביבתי החדש", והסביר את ההתפתחות בשפתם של פעילי הסביבה מאז תחילת דרכם בסוף שנות התשעים בעת מאבק נגד הקמת כביש חוצה ישראל. רמי לבני הדגיש את החשיבות של הכתבת השפה וקביעת אוצר המילים, והדגים כיצד השיח על אהבת הטבע הרומנטית, נחלתם של מעטים, התחלף בדאגה העניינית, המעשית, לסביבה, הנוגעת לכל אחד, העוטפת את חיי כולנו. על כן השיח החדש הוא על התנועה הסביבתית, ובהמשך הצטרף הפן החברתי – התנועה היא סביבתית-חברתית, כלומר דוגלת בצדק חברתי. המושג המרכזי והחשוב הוא "קיימות", בעל ממדים כלכליים, תרבותיים, מוסריים, המשפיעים על חיינו, שאף הפך לנושא מחקר באקדמיה. "מבחינת השפה, הפעילים הסביבתיים נחלו הצלחה רבה", אמר רמי לבני בסיום דבריו.
חלוצת סוגת האקו-פואטיקה בישראל, המשוררת, העורכת והמתרגמת סבינה מסג מתגוררת בכליל – ישוב קהילתי אקולוגי בגליל המערבי. סבינה דיברה בחן רב על החיבור החזק שלה לטבע, על הביקור בנחלים בעונה הזאת של השנה, בה הם מלאים וגדותיהם פורחות. היא יושבת על שפת הנחל, מקשיבה ללחן הנחל, ומקבלת השראה לכתיבת שירים. סבינה מרגישה שהשפה העברית ירוקה, שמילותיה מוחשיות, מחוברות לטבע. במילה "מילה" בסיכול אותיות היא רואה "מוהל" – מיץ החיים של הצמח. סבינה מסג קראה שירים מספרה החדש "ארץ – שירים אקו-פואטיים", אותו החזיקה בידה, ובפרט את השיר "אל נחל ראש פינה":
לסבינה מסג יש כרם זיתים, והיא גאה להיות חברה באיגוד מגדלי הזיתים. היא עוסקת באופן פעיל במסיק כבר 30 שנה, ולאחרונה כתבה שירים על כך. היא קראה את השירים "מסיק", "בית בד", ו-"ארוחה בכרם הזיתים שליד בית הקברות", מספרה החדש.
סבינה ייסדה את "פרס כליל לאקופואטיקה", אשר נועד לעודד כתיבת שירה בנושאים של טבע, אקולוגיה, ומקום, המתבטא בהוצאת ספר בסדרת "כליל" לאקופואטיקה בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" או בהוצאתה של סבינה מסג "כליל, מקום".
דן כנר ראיין את נחמה רונן, יו"ר ממ"ן, לשעבר מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה ויושבת ראש תאגיד המחזור אל"ה – איסוף למען הסביבה, אודות הקשר בין שפה לסביבה תחת הכותרת "קיימות – מילים משנות מציאות".
נחמה רונן הייתה מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה בין השנים 1996 – 1999. היא הייתה הראשונה שמונתה להיות מנכ"לית של משרד ממשלתי. מאז שנת 1996 בכל הממשלות כיהנו מנכ"ליות, למעט הממשלה הנוכחית. "הנה, חזרנו אחורה" אמרה נחמה רונן בצער. נשים לב, שהמופע התקיים בפברואר 2023, לפני השבר של ה-7 באוקטובר 2023, כשממשלת הזדון הייתה אך בתחילת מסע ההרס שלה.
ובחזרה לראיון עם נחמה רונן באירוע בנתניה. הקמפיין הראשון אותו נחמה רונן הובילה כמנכ"לית, היה השמירה על ניקיון המרחב הציבורי "זבל מי שמלכלך" – סיסמא קליטה, משפיעה, וזכורה היטב. היא גם טבעה את המונח "מיחזורית" – לאיסוף בקבוקי פלסטיק גדולים. בתקופת כהונתה כנכ"לית של המשרד לאיכות הסביבה גם נכנסה ללקסיקון המילה "קיימות". נחמה רונן סיפרה על ההצלחות של המשרד, שהושגו בעבודה ממושכת לאורך שנים, והדגישה את החשיבות של התמדה וסבלנות. בהשראת דבריה אלה אני אומרת: ההתמדה במאבק האזרחי להחזרת החטופים ולהפסקת המלחמה תישא פרי.
מעצב האפנה הישראלי יובל כספין שהוא גם זמר, שחקן, ואושיית תרבות בארץ, נתן הרצאה מרתקת על "חתימת ידם של המעצבים הישראלים", וסיפר על ייחודה והתפתחותה של שפת העיצוב הישראלית וכיצד היא מתכתבת עם נופיה של הארץ.
במהלך המופע ההרכב המוזיקלי "ארבעתנו" הלהיב את הקהל בשני שירים הקשורים לנושא, "שְׁלַל שָׁרָב", ו-"בַגִּלְגּוּל הַזֶּה", וחתם את המופע בעיבור תוסס לשירים "תְּתָאֲרוּ לָכֶם", ו-"אָדָם בְּתוֹךְ עַצְמוֹ".
ב-25 בפברואר 2025 התקיים המופע הארבעה-עשר בסדרת "מילה שלי", והפעם בנושא: "שפה חיה – בעלי החיים בשיח העברי".
את המופע ליווה מוזיקלית אנסמבל "טְרֶמוֹלוֹ" של נגני כלי הקשה, מיסודו ובניהולו האמנותי של תומר יריב. פירוש המילה "tremolo" באיטלקית הוא "רַעֲדוּד" בעברית. ההרכב פועל משנת 2015 בעיר נתניה, במסגרת מרכז טרמולו לאמנות כלי ההקשה בישראל, יוצא להופעות באירופה, ארה"ב, המזרח הרחוק, ואמריקה הלטינית, ויוצר שיתופי פעולה אמנותיים מגוונים.
במרוצת המופע אנסמבל טרמולו ביצע בין היתר, את השיר "כלבלב הו בידי בם בם", של נתן זך ומתי כספי בעיבודו של דניאל סולומונוב, ועיבוד הומוריסטי ותיאטרלי של היצירה "מעוף הדבורה" מאת רימסקי-קורסקוב.
המנחה דן כנר, בפתח דבריו, ציטט, בנימה הומוריסטית, מתוך מסכת פסחים מהתלמוד הבבלי את הקריאות השונות, בהן מזרזים או מגרשים או מרגיעים בעלי חיים: "הֵן הֵן" לגירוש שור; "זֶה זֶה" נגד אריה; ו-"דָּא דָּא" לזירוז גמל.
דוֹקטור ליאת גִּדְרוֹן, אֶנְטוֹמוֹלוֹגִית וחובבת טבע, יושבת ראש הועדה לזואולוגיה באקדמיה ללשון העברית, בהרצאתה "יֵשׁ סוּסִים שֶׁמְּדַבְּרִים עִבְרִית?" סיפרה בהרחבה על מתן שמות עבריים לבעלי חיים. בתנ"ך מוזכרים כמה עשרות שמות של בעלי חיים, דוגמת סוס, צב, לטאה, ארנבת, דב. מעניין, שאין משמעות למילים האלה מעבר להקשר של החיה המסוימת, ואילו השמות החדשים, שניתנו לחיות מאז סוף המאה ה-18 מצביעים על מאפיין חיצוני או התנהגותי בולט. מנדלה מוכר ספרים נאלץ להמציא שמות לבעלי חיים במהלך התרגום של ספר תולדות הטבע מגרמנית לעברית. כך לציפור קטנה, המכונה בגרמנית "מלך הגדרות", נתן את השם "גדרון", וזהו גם שם משפחתה של המרצה, ליאת גדרון.
גם אליעזר בן יהודה המציא שמות לבעלי חיים רבים, ובפרט את השם "תְּמָנוּן". מאז שנות החמישים פועלת באקדמיה ללשון העברית הועדה לזואולוגיה, בה חברים בלשנים וזואולוגים, שמטרתה לתת שמות לבעלי חיים, ולגלם בהם פיסת מידע על בעל החיים. כך התקבלו בשנים האחרונות השמות: פרפר קרקשי הסנה; יתוש-יום טיגריסי; מדוזה בשם ביצת עין ים תיכונית; חיפושית בשם פיסנית נמלים.
ליאת גדרון דיברה גם על שפת החיות, והקרינה את תמונת הסיכום של קולות בעלי החיים.
גיל קופטש – סטנדאפיסט, סטיריקן, תסריטאי, קומיקאי, סופר, אמן – שמעיד על עצמו שלקח משימת חיים לקרב את התנ"ך לילדים ולבני נוער, קרא קטעים נרחבים מספרו לילדים "לָמָּה לְנֹחַ אֵין מָנוֹחַ", אשר מעלה מודעות לסביבה בהשראת סיפור המבול התנ"כי. הספר כתוב ב"משלב משולב" לפי הגדרתו: עברית מודרנית עם רמיזות של השפה התנ"כית. את האיורים המרהיבים עשה גל שקדי.
"בהומור מלבב ובעברית עשירה ומדויקת מצליח גיל קופטש להפוך את סיפור נח והתיבה לסיפור אקטואלי לילדים ולמבוגרים גם יחד", דבריו של א.ב. יהושע על הכריכה האחורית של הספר.
עינת אזולאי היא שחקנית וזמרת, שדובבה דמויות בעשרות סדרות וסרטים מצוירים, כמו דיבוב הנסיכה אנה ב"לשבור את הקרח", וגם את מיני מאוס. בהרצאתה "דיבוב חי" היא חשפה בפני הקהל את מאחורי הקלעים של המקצוע, את האתגרים אותם מציבה האנימציה המודרנית, המדייקת את תנועת השפתיים. המדבב הוא אמן קול, באמצעותו הוא מביע מנעד של רגשות.
עינת התמקדה בהרצאתה בדיבוב של בעלי חיים. היא הקרינה קטע מהסרט "זוטרופוליס", בו דיבבה את הדמות הראשית, של ארנבת. עינת הדגימה איך האופי של הדמות משפיע על הקול שלה באמצעות דיבוב שתי דמויות שונות של עכברה – מיני מאוס החיובית, המתוקה, בעלת הצחוק המתגלגל, לעומת עכברונת, הדמות הרעה, המאופיינת בקול "מכשפתי". לסיכום דבריה עינת אזולאי ציינה, שמקצוע הדיבוב מאפשר לה לשמח מבוגרים וילדים, ואיחלה לכולם שבזכות דיבוב בכלל, ודיבוב חיות בפרט, יהיו להם חוויות משפחתיות מרגשות.
אמיתי שלם, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים (ליד"ה), בו למדתי גם אני, אמן ספוקן וורד, ביצע את קטע "מִי בֶּאֱמֶת מְדַבֵּר הַיּוֹם עַל יוֹנִים?", אותו כתב במיוחד עבור המופע "מילה שלי", כדרך ההתמודדות עם המצב המורכב מאז 7 באוקטובר.
אסף אשתר, שחקן, תסריטאי, מחזאי, כוכב ילדים, מדבב, קומיקאי, שהשתתף בתוכנית המערכונים המיתולוגית "הקומדי סטור", חתם את המופע וסחף את הקהל ברוח משעשעת עם מגוון סיפורים מעולם הזמר העברי על בעלי חיים בהרצאתו המזמרת: "יש לנו תיש".
מעניין לציין, שנושא של בעלי החיים של השנה מתחבר לנושא של איכות הסביבה של שנת 2023, והסקירה הזאת מתפרסמת ביוני 2025, החודש בו צוין יום איכות הסביבה העולמי.
השפה העברית קרובה לליבי. אני שמחה, שהאקדמיה ללשון העברית עמלה על מתן חלופות עבריות למושגים חדשים, וגם אני מנסה את כוחי בעִבְרוּת. עבור המילה "מיקרוביום", Microbiome, המסמנת את מכלול החיידקים של גוף האדם, אני מציעה את החלופה העברית "חַיְדַּקִּיוּם" – הלחם של "חַיְדַּק" ו-"קִיּוּם".
תודתי נתונה למפיקות הערב מירי דבי קריצלר ואביבית לוי על החומר הרב, שהעמידו לרשותי.
רשימה הנותנת ביטוי לתרבות הענפה בארצנו ולאנשי התרבות הרבים בהם התברכה המדינה. וטוב האיזכור משנים קודמות – ההתמדה בקיום האירועים היא חלק מהאופי התרבותי.
והעיקר: ברוח אמירתו של ויטגנשטיין 'גבולות שפתי הם גבולות עולמי' – הכבוד שאומה רוחשת לשפתה מעיד על הנפש האיתנה של האומה.
תודה לחגית על הרשימה וליוזמי 'מילה שלי'.
צדוק