אילן ברקוביץ׳ מביא שיר ששואל אם אפשר לחגוג, או אפילו סתם ללכת לבית קפה, כשמלחמה משתוללת ואנשים נהרגים כל יום.
סלט שירה וקרואסון / גילת עירון-בהר
לא נִכָּר שׁוּם סִימָן לְמִלְחָמָה
בְּעֶגְלַת הַקָּפֶה הַמַּקְסִימָה.
דִּיס אִיז מַיי קַאפּ אוֹף טִי –
טוּ מִיט, טוּ סִיט, טוּ רַיְט.
לִימִינִי סִיגָל, לִשְֹמאלִי עֲנָת
וּבַמֶּרְחָב – פִּטְפּוּטֵי סְרָק.
הַגַּרְיָנִית הָרָאשִׁית מַרְגִיעָה:
כָּל הַפְרָעָה הִיא הַשְׁרָאָה
וּפִתְאוֹם מְהַבְהֶבֶת בַּטֵּלֵפון הַתְרָאָה:
חֲמִשָׁה נָפְלוּ מֵאֵשׁ כּוֹחוֹתֵינוּ.
בֶּעָגָה הַצְּבָאִית קוֹרְאִים לְזֶה דּוּ"צ.
בַּבֶּטֶן שֶׁלִּי פְּגִיעָה יְשִׁירָה –
חֵץ שֶׁל כִּוּוּץ.
הַקּוֹטֵל בְּעַצְמוֹ קוֹטֵל,
הַקְּרוּאָסוֹן קְרוּא אָסוֹן.
חתונת אבנר נתניהו, בנם הצעיר של ראש הממשלה ורעייתו, שתיערך ב-16.6.2025 בחוות רונית היוקרתית שבשרון, מעוררת סערה בציבוריות הישראלית ובצדק רב. האם יש מקום לחתונת רהב שכזו בעת מלחמה, כשעדיין יש 56 חטופים בעזה, לפחות עשרים מהם בחיים, וחיילים נהרגים ונפצעים במהלך הקרבות ברצועה? חתונה שכזו, מוטב היה לו נערכה בצנעה, בחיק המשפחה.
השיר "סלט שירה וקרואסון" מופיע בתוך ספר השירים הראשון של המשוררת גילת עירון-בהר, "אותיות אֶהֱבִי" (2025, הוצאת קתרזיס, עריכה חמוטל שדות, עמ' 27), והוא הזכיר לי את נסיבות הוויכוח על החתונה לעיל: האם זה בסדר לחזור לשגרת החיים וליהנות ממנעמיהם בשעה שהמלחמה עדיין נמשכת? ככל שמדובר באנשים פרטיים, בוודאי שכן, אך מה באשר לאישי ציבור?
בגב ספרה היפה למראה של גילת עירון-בהר מצוין כי היא "נשואה ואם לתאומים, תושבת פרדס חנה, עורכת לשון, מנקדת ומורה פרטית. אוהבת תנועה וריקוד, ציור ויצירה, נגינה ושירה".
הקריאה בשירי ספר ביכוריה יכולה להיעשות בסימן הסיסמה הידועה מפסטיבל וודסטוק 1969, "עשו אהבה ולא מלחמה" (אותיות אהבי על משקל אמות הקריאה, אותיות אהו"י).
דף הפייסבוק של גילת עירון –בהר
גילת עירון-בהר.פייסבוק
