קלרינה פריבורקין על כמה שירים של דפנה דרוקר העוסקים בהתנסות של עקירה כתוצאה ממלחמה איומה, בספרה "דברים שאין להם שם".

המערכת

דפנה דרוקר
דפנה דרוקר

דפנה דרוקר היא משוררת, סופרת, מרצה, וזמרת. מאז 2017 פרסמה 4 ספרי שירה וקובץ סיפורים. המוסיקה ליוותה אותה מילדותה, היא חברה במקהלת הגליל העליון וזמרת יוצרת. בדצמבר 2023 יצא אלבום הבכורה שלה "לא מאוחר".

כריכת הספר ״דברים שאין להם שם״ של דפנה דרוקר
כריכת הספר ״דברים שאין להם שם״ של דפנה דרוקר

ספר השירה של דפנה דרוקר "דברים שאין להם שם", שראה אור בשנת 2024 בהוצאת "אלף", עוסק, בין היתר, בחוויות המשוררת המפונה בעת המלחמה מקרית שמונה למלון בתל אביב ומתמודדת עם חווית העקירה. שירים אלה מתארים את המציאות החדשה שבהעדר החיים המוכרים, ומנסים לגשר על הפער בין החיים שנכפו על המפונים, לבין הגעגועים לבית. השיר "בחירות", המתכתב עם השיר האלמותי של אבות ישורון "איך נקרא", שנכתב על משפחתו שנספתה בשואה, מדגיש את ההלם של פינוי.

אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,
וְהַבַּיִת אֵינֶנֻּ?

(אבות ישורון)

בחירות / דפנה דרוקר

אֵיךְ זֶה שֶׁיֵּשׁ בְּחִירוֹת לְרָאשׁוּת הָעִיר
וְאֵין עִיר?
אֵיךְ זֶה שֶׁיֵּשׁ לִי כְּתֹבֶת
וְאֵין בַּיִת?
וַאֲפִלּוּ לְקַבֵּל מִכְתָּבִים
וַאֲפִלּוּ לְבַקֵּר
אֵיךְ זֶה שֶׁגָּר שָׁם חָתוּל
וַאֲנִי לֹא שָׁם לְלַטֵּף?
אֵיךְ זֶה נִקְרָא שֶׁאֵין בַּיִת

בשיר הזה מודגש הניגוד בין יש לאין בעזרת חזרה ושאילת שאלות רטוריות. השיר מעביר את תחושת התלישות של המפונים מביתם, ושואל איך אפשר להתנהל כרגיל כשסדר המוכר קורס סביבנו. השיר מצליח לבטא במילים את האין ע"י היאחזות בניגודים. החיפוש אחר המוכר דומה לכאבי הפנטום שחשים קטועי הגפים באיברים שכבר אינם מחוברים לגופם.

ניתן לדמות את הלך הרוח בשיר למושג "החלל השלילי" המשמש באומנות לתיאור חלל שאינו תפוס ע"י הנושא העיקרי ביצירה. הדגשת ההעדר בשיר, באופן פרדוקסלי מנכיחה את היש וההיאחזות בשפה כאמצעי לדמיין את המצב הרצוי, שאליו הדוברת מקווה לחזור. גם הכותרת של הספר, "דברים שאין להם שם", מרמזת את חשיבות החוסר המדגיש את הנוכחות.

השירים של דפנה משתמשים בחלל שלילי פואטי על מנת להנכיח ולהאיר באור חדש את חוויות הנדודים והתלישות שהן מנת חלקם של הגולים בארצם. אז למרות שהאין והקושי למצוא את המילים המתאימות היא תמה מרכזית בספר, דפנה בכל זאת מצליחה לשׁיים את חוויותיה דרך שפת השירה.

"המפתח הכחול" הוא שיר נוסף העוסק בחוויית הפינוי מבית, כשהמשוררת מתמקדת במפתח הכחול והדלת הירקרקה שהשאירה מאחוריה. הצבעוניות של חייה הקודמים מנוגדת ללובן דלת המלון שאיתה אין למשוררת קשר רגשי, וכך הגעגועים לבית נותנים את אותותיהם:

המפתח הכחול / דפנה דרוקר

כִּמְעַט תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים
מֵאָז נָעַלְתִּי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
אֶת דֶּלֶת הַפְּלָדָה הַיְּרַקְרַקָּה.
אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַכָּחֹל
לֹא עָקַרְתִּי מִצְּרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת

וּבְכָל זֹאת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ
מוּל דֶּלֶת הָעֵץ הַלְּבָנָה בַּמָּלוֹן
שׁוֹלֶפֶת

המילה "שולפת" שבה המשוררת בחרה לסיים את השיר גם היא מדגישה את ההעדר הבית בחייה. המילה הבודדה בשורה האחרונה בשיר כאילו נותרת תלושה, אך גם יוצרת סגירה מעגלית המחזירה את הקורא לכותרת של השיר. יש בכך מן האופטימיות המרמזת לכך שיבוא יום והדוברת תחזור לביתה ובכך תסגור מעגל.

יחד עם זאת החזרה הביתה נראית הרבה יותר מאתגרת בשיר "השער הצהוב נעול" המזכיר את שירה של רחל "גן נעול", שאין אליו לא שביל ולא דרך והוא בעצם גן נטוש, כמו נפשו של אדם המבקש לפגוע ולהשמיד את האחר. העשבים השוטים, קורי העכביש, והסוכה החבוטה לא מותירים מקום לספק: הבית ננטש על מנת להגן על יושביו. הניגודיות הציורית בין השער הצהוב המגן לבין ההרים השחורים מהם עלולה לבוא הסכנה מדגישה את חולשת השער אל מול הסכנה האורבת לו. השער הצהוב, כמו סרט הקורא לשחרור החטופים, או להבדיל כמו הטלאי הצהוב שהיהודים נאלצו לענוד בשואה, לא היה מגן על הבית בשעה שהפורעים היו מגיעים, וזאת הסיבה לנטישה, ויתכן שצבעו גם מסמן עבורם היכן יש לתקוף. העשבים השוטים הגובהים בחצרות גם הם בסופו של דבר יצהיבו, ויתמזגו עם השער הנעול של הבית הנטוש.

מענין לציין, שהבית עצמו לא מתואר, כי אם בעיקר הטבע שסביבו. הסוכה החבוטה, מסמלת בית ארעי, ואת התקופה שבה היהודים מצווים לשמור על השדות ולהתאחד עם הטבע, אך באופן אירוני הטבע מאיים לבלוע את האדם הזקוק להגנה.

השער הצהוב נעול / דפנה דרוקר

הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים גּוֹבְהִים בַּחֲצֵרוֹת
קוּרֵי עַכָּבִישׁ עַל הַדְּלָתוֹת
סֻכָּה חֲבוּטָה לְמַזְכֶּרֶת

הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים שְׁחֹרִים
הַשַּׁעַר נָעוּל
הַאִם יָגֵן עָלֵינוּ
בְּיָמִים אֲחֵרִים?

אני כותבות את רשימת הביקורת הזאת באביב 2025, כשהרי ירושלים עולים בלהבות, יישובי האזור מפונים מתושביהם, ובמקום חגיגות יום העצמאות מוכרז מצב חרום לאומי. השיר "להבות" של דפנה דרוקר, שאומנם נכתב על שרפה אחרת, מתגלה כאקטואלי עד אימה. אנחנו שוב במלחמה, הפעם נגד איתני הטבע, אולי בשילוב מעשי ידי אדם. אינני יכולה שלא לחשוב על המפונים החדשים מבתיהם בעקבות השרפה הגדולה המשתוללת כעת, ומקווה שבקרוב ירדו גשמים שישברו את השרב ויסייעו לכוחות הכיבוי.

להבות / דפנה דרוקר

כָּל עֵדוּיוֹת חַיַּי עוֹלוֹת בְּלֶהָבוֹת
הַיַּעַר הַמְּפֻיָּח
פּוֹלֵשׁ אֶל קִירוֹת בֵּיתִי
וּמָה עַל אַלְבּוֹמֵי הַתְּמוּנוֹת
שֶׁלִּי וְשֶׁל מִשְׁפַּחְתִּי
וְהַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי וְשֶׁל אִמִּי
וְהַשִּׁירִים וְהַיּוֹמָנִים שֶׁכָּתַבְתִּי וְשָׁמַרְתִּי
לְאֹרֶךְ הַהִיסְטוֹרְיָה
וּמָה עַל הַחֲתוּלִים וַחֲזִירֵי הַבַּר
הַשָּׁמַיִם הָיוּ הָעֶרֶב אֲדֻמִּים וְלֹא מֵאֵשׁ שְׁקִיעוֹת
עָשָׁן כָּבֵד אוֹפֵף
דָּבָר לֹא יִשָּׁאֵר עַל הָאֲדָמָה
הַחֲרוּכָה


אֵיךְ נַחְזֹר
מָתַי


וּלְמָה?

אסיים את הסקירה בשיר-תקווה: השריפות והמלחמות יפסקו במהרה.

השיר "שורשים במים" הוא שיר אופטימי למחצה. כוח החיים והצמיחה הבוקע מתוך הגרעין הקשה של האבוקדו מאפשר למשוררת למדוד את הזמן שעובר מחוץ לבית, ומנגד לקוות שיום אחד הצמח הזה יגיע לבית הקבע שלו בקרקע שבגינה, ושדרי הבית גם הם יכו שורש מחדש. הדיאלוג בין שתי הדמויות בשיר, ותיאור שני צמחים, מאפשרים שתי נקודות מבט – האחת יותר אופטימית, והשנייה ספק ריאליסטית ספק פסימית – לאפשרות של צמיחה מחודשת. דווקא הקבלה הזאת של התגובות השונות לטראומה בסופו של דבר מאפשרת את הפתיחות הנדרשת לריפוי הפצעים וצמיחה אמיתית.

שורשים במים / דפנה דרוקר

כְּשֶׁהָיִינוּ פְּלִיטֵי מִלְחָמָה בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהָרֵיק
לָקַחְתָּ שְׁנֵי גַּלְעִינֵי אָבוֹקָדוֹ
נָעַצְתָּ בָּהֶם גַּפְרוּרִים
וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁנֵי סְפָלִים עִם מַיִם.
כְּשֶׁנַּחְזֹר הַבַּיְתָה, אָמַרְתָּ
יִהְיוּ לָנוּ שְׁנֵי שְׁתִילֵי אָבוֹקָדוֹ לִשְׁתֹּל בַּגִּנָּה.
הָיִיתִי סְקֶפְּטִית.
וּמִי בִּכְלָל רוֹצֶה לְהַצְמִיחַ שָׁרָשִׁים
בְּאֶמְצַע מִלְחָמָה.

בֵּינְתַיִם בַּמִּרְפֶּסֶת שְׁתֵּי צִנְצְנוֹת רֹטֶב
וְהַרְבֵּה שָׁרָשִׁים בַּמַּיִם.
גַּלְעִין אֶחָד הִצְמִיחַ גִּבְעוֹל אָרֹךְ וְכַמָּה עַלְעַלִּים.
הַשֵּׁנִי הוֹרִיק אֲבָל לֹא הִצְמִיחַ כְּלוּם.

עֲדַיִן סְקֶפְּטִית.

קראו גם

"חגים ומועדים" של דפנה דרוקר

קלרינה פריבורקין מתכתבת עם יונה וולך

"תקליט שבור" של קלרינה פריבורקין

"מלח הארץ" של קלרינה פריבורקין

שירתה של קלרינה פריבורקין

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × ארבע =