פוסטר הסרט "המערכה השנייה"
טל סלוצקר סוקר סרט רומנטי צרפתי חדש וגם את קולנוע סינמטק הרצליה במשכנו החדש.
תקציר הסרט: פלורנס רוצה להציג את דויד – הבחור שהיא לגמרי מאוהבת בו – לאביה גיום. אבל דויד כבר לא מתלהב מפלורנס, ורוצה לשדך אותה לחבר המפוקפק שלו וילי. כל הארבעה נפגשים לארוחה בדיינר באמצע שום מקום מיוחד, דיינר בשם "המערכה השנייה".
סרטו החדש של היוצר הסוריאליסטי והמקורי קנטן דופיו ("עור צבי", פסטיבל חיפה 2019), "המערכה השניה", התכבד לפתוח את פסטיבל קאן השנה. דופיו מלהק צוות נוצץ של גדולי שחקני צרפת – לאה סדו, ונסן לנדון, לואי גארל – ומגיש קומדיה מפתיעה ופטפטנית בסגנון הביזארי והמשועשע שכבר הפך לכרטיס הביקור שלו.
הסרט מוקרן בסינמטק הרצליה פעם אחרי פעם. זהו סרט יפה שכולל אלימות קולנועית ששייכת לעולם המבוגרים. הסרט עוסק במיניות, מוות, יחסים בין אב לבתו, ובעיקר – קולנוע, הנושא המרכזי בבית הקולנוע הנפלא הזה, סינמטק הרצליה, שעבר לבניין חדש.
קשה לצופים לעקוב אחרי עלילת הסרט, אך מופיע בו נושא הבינה המלאכותית כבימאי ותסריטאי של הסרט.
הסרט מתורגם לעברית כמובן, כמיטב מסורת תרגום הסרטים בארץ, והאלימות אינה נראית מוגזמת, כאשר ירייה על המסך מופיעה כאפקט מודע לעצמו לאחר שעובד מסעדה גברי מבין שלא מילא את תפקידו כראוי בעקבות הסתבכות פיזיולוגית שהביאה אותו לרעדים בידיים. המלצר הנואש מוזג את היין למשתתפים בסצינה בידיו הרועדות והסועדים צוחקים, פרט לבלונדינית, שהיא הגיבורה הנשית המרכזית בסרט.
הסרט הוקרן כבר באולם הגדול ובאולמו הקטן של הסינמטק היפה הזה, ואפשר להכניס לאולמות אפילו כוס קפה למעוניין בחוויה. יש רק בית קולנוע אחד כזה בכל אזור השרון, והוא נמצא בעיר הזו, הרצליה, שנמצאת במחוז תל אביב ואינה נפרדת מהעיר הגדולה לגמרי, אלא מהווה חלק ממנה. בשבתות, כך מוצהר, ההקרנות הן במיוחד לצעירים, ונושא המיניות חוזר בסרטים המוקרנים, ומהווה עניין מרכזי אף אם לעתים סמוי.
עובדי הסינמטק מובילים את הצופים אל האולם התחתון, והיציאה היא דרך מעלית שממוקמת בחניות מתחת לבית העירייה המפואר. העובדים בסניף הזה צעירים ויש להם שפה משלהם, אשר שייכת לדור שנות האלפיים. המשרדים נמצאים למטה מאחורי האולם הגדול, היכן שהקהל הרחב איננו ניגש. כל אולמות ההקרנה נעימים, כולל הטמפרטורה.
ניתן לעשות מנוי או כרטיסייה למי שמעוניין. כמובן אפשר לקנות כרטיסים בודדים, והרוב מגיעים בזוגות ולעתים אף בשלשות. המבע הקולנועי המודע לעצמו ונוכחותה של המיניות עושים את המקום לאטרקטיבי למבקרים ולעובדים, ונותן שיעור לצופים בבית הקולנוע המעוניינים גם ללמוד משהו, וזה דבר מצויין. בקולנוע לומדים את מה שמופיע על המסך, אך ישנן לעתים טעויות בתרגומים לעברית, וטוב היה לו היו עושים עוד הגהות לטקסט המתורגם. השפה גם מסתירה את מה שקורה בשפת המקור, ומי שמקשיב לשפה המדוברת על המסכים, תוך קריאת הכתוביות, עושה מעשה שמועיל להבנה.
אין ספק שהצפייה בסרט בסינמטק היא אירוע. ההיחשפות לקולנוע עולמי מאפיינת את רשת בתי הקולנוע הזאת, שיש לה גם סניף בירושלים ועוד אחד בחיפה. הסרט הזה נותן הצצה עלילתית לצרפת של זמננו, שמגיעה יום אחרי הקרנה של סרט שסיפק מבט דרך חור המנעול לאנגליה. ניר נאמן המשובח דאג לבחור סרטים מעניינים, והעניק מבטים כאלו, כמו גם מבטים לקולנוע ההוליוודי, שגם הוא נוכח על המסכים.
מי שחושב שזהו רק עוד סרט או עוד בית קולנוע טועה. בסינמטק מדובר בחוויה לכל החיים. בזמן הצפיה היה רצון שהחוויה תימשך עוד ואפילו שהסרט יהיה ארוך יותר.
לסיכום
בואו לצפות ואל תשכחו לקנות לכם אוכל ושתייה להנעמת החוויה.
צפו במקדימון הסרט:
